‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

ליקויי פוריות

הפרייה חוץ גופית

הליך הקפאת ביציות

השיטות להקפאת ביציות לשימוש עתידי עקב טיפול במחלה

מחדל ההפריות בבית חולים אסותא: החלפת עוברים עקב עומס ולחץ מערכתי על טיפולי פוריות כמעט לכל דורשת

אסותא מרכזים רפואיים

מחלקת הפוריות בבית החולים אסותא

פרשת אסותא ראשל"צ

פרשת אסותא ת"א (2023)

הזכות לטיפולי הפריה על חשבון המדינה בישראל והסכנה בטיפולי הפריה כמעט לכל דורשת על רקע מחדל ההפריות בבית חולים אסותא של החלפת עוברים

הסכנה בטיפולי הפריה

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

הזכות להורות היא זכות יסוד חוקתית, המוגנת למעשה פלפי פרשנות מסויימת במגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות להורות כוללת את הזכות להביא ילדים לעולם, את הזכות לגדל ילדים, ואת הזכות להגן על זכויותיהם של ילדים.

הזכות להורות מוכרת במשפט הישראלי מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בפסיקה נקבע כי הזכות להורות היא זכות יסוד, המוגנת על ידי סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "כל אדם זכאי לחירות ולביטחון אישי".

הזכות להורות כוללת מספר היבטים:

הזכות להביא ילדים לעולם: הזכות להביא ילדים לעולם היא זכות בסיסית של כל אדם. הזכות זו כוללת את הזכות להשתמש באמצעים טבעיים להבאת ילדים לעולם, ואת הזכות להשתמש באמצעים מלאכותיים להבאת ילדים לעולם.

הזכות לגדל ילדים: הזכות לגדל ילדים היא זכות המוטלת על ההורים. הזכות זו כוללת את הזכות לדאוג לצרכים החומריים והרוחניים של הילד, ואת הזכות לחנך את הילד על פי ערכיהם של ההורים.

הזכות להגן על זכויותיהם של ילדים: הזכות להגן על זכויותיהם של ילדים היא זכות של ההורים ושל החברה. הזכות זו כוללת את הזכות להגן על הילד מפני פגיעה פיזית, נפשית, או מינית, ואת הזכות להבטיח את רווחתו של הילד.

הזכות להורות אינה זכות מוחלטת. היא עשויה להיות מוגבלת במקרים מסוימים, כגון במקרים שבהם ההורים לא מסוגלים לספק לילדיהם את צרכיהם הבסיסיים, או במקרים שבהם ההורים מהווים סכנה לילדים.

הזכות להורות בישראל היא זכות מורכבת, הנתונה לפרשנויות משפטיות רבות. דיונים רבים מתקיימים על גבולות הזכות להורות, על האופן שבו ניתן להגן על הזכות להורות, ועל האופן שבו ניתן לאזן בין הזכות להורות לבין זכויות אחרות, כגון הזכות לחיים וזכויות של ילדים.

הזכות להורות מתחדדת על רקע  מחדל ההפריות בבית חולים אסותא. זו תקרית שהתרחשה בשנת 2022, במהלכה הוחלפו עוברים בין שתי נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF) בבית החולים.

המקרה התגלה לאחר שהאישה הראשונה, שנולדה לה בת, גילתה בעיות רפואיות שאינן תואמות את היסטוריית המחלות המשפחתית שלה. לאחר בדיקת DNA התברר כי הבת אינה בתו הביולוגית של האישה.

האישה השנייה, שנולדה לה בן, נבדקה גם היא, וגם אצלה התברר כי הבן אינו בנה הביולוגי.

בעקבות המקרה פתח משרד הבריאות בחקירה, ובסוף החקירה קבע כי אשם במחדל הוא רופא בכיר ביחידת ה-IVF של בית החולים. הרופא הורשע בעבירות של רשלנות רפואית והפרת אמונים, ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל ושנה של מאסר על תנאי.

המקרה עורר סערה ציבורית בישראל, והעלה שאלות רבות על נושא איכות הטיפול בטיפולי הפריה חוץ-גופית.

השלכות המקרה:

המקרה הוביל לשינויים רבים בנהלים ובתקנות של יחידות ה-IVF בישראל. בין השינויים ניתן למנות:

חיזוק הנהלים של זיהוי עוברים

הוספת בדיקות DNA לצורך זיהוי עוברים

הוספת נהלים של בקרה ובקרת איכות

המקרה הוביל לתביעה אזרחית שהוגשה נגד בית החולים אסותא על ידי שתי המשפחות שנפגעו. התביעה עדיין מתנהלת בבית המשפט.

המקרה עורר מודעות ציבורית לנושא איכות הטיפול בטיפולי הפריה חוץ-גופית. נשים רבות שפונות לטיפולי הפריה חוץ-גופית מבקשות לקבל מידע נוסף על הנהלים והתקנות של יחידות ה-IVF.

שאלת המחקר

כיצד מתבטא הפן החוקתי של הזכות להורות והזכות לטיפולי הפריה על חשבון המדינה בישראל (על רקע מחדל ההפריות בבית חולים אסותא: החלפת עוברים)?

ביבליוגרפיה לדוגמא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2023

פרופ' מאוטנר מנחם אוטונומיה ושגשוג - לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, הוצאת משכל  (2023)

אדיר ינקו "חשד למחדל נוסף באסותא: "ילד שנולד בהפריה חוץ-גופית לא תואם גנטית לאבא" ידיעות אחרונות, 19.05.2023