מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה בנושא עושק, סעיף 18 לחוק החוזים - מצוקה כלכלית (עבודה אקדמית מס. 12655)
290.00 ₪
35 עמ'
תוכן עניינים
ניצול מצוקה כלכלית לעושק בדיני חוזים
האם מצוקה כלכלית כלולה בביטוי מצוקה לעניין עושק בסעיף 18 לחוק החוזים?
דעת פרופ' סיני דויטש ויעקב מלץ
דעת הנשיא (דאז) השופט מאיר שמגר
מי שהתקשר עקב ניצול מצוקת המתקשר
"תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל"
"תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל"
פרשנות לקונות בענין עושק ומצוקה לאור חוק יסודות המשפט
מבוא
סמינריון זה עוסק בנושא:עושק, סעיף 18 חוק החוזים. יבחנו אילו מצוקות נכללות בביטוי מצוקה בסעיף 18 לחוק החוזים. האם מצוקה כלכלית כלולה בביטוי מצוקה בסעיף 18 חוק החוזים.
יהיה מיקוד במצוקה ולא בחולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון.
מושג ה"עושק" בדיני החוזים מתייחס לסוג של חוזה שבו צד אחד מנצל את הצד השני באופן בלתי הוגן ובלתי סביר. בדרך כלל, במקרים של עושק בדיני חוזים, יתכן שהצד החלש חסר כוח משא ומתן ואין לו את היכולת להגן על עצמו בפני הצד החזק יותר
תיאור העושק והמשמעות שלו עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולפי ההקשר המשפטי המקומי. חוקי החוזים והצד האזרחי של כל מדינה יכולים לכלול עיקרונות וחוקים שמטרתם למנוע עושק ולהגן על הצד החלש בחוזים.
כאשר מדובר בעושק נשאלת השאלה, אם לא הופעלה השפעה בלתי-הוגנת על הנותן מצד המקבל או מטעמו.
שני מקורות חשובים לעבודה זו הם:
זמיר אייל "צדק פרוצדורלי וצדק מהותי בדיני חוזים: כפייה ועושק כמקרי מבחן" עלי משפט יג (תשע"ו) 35-7;
שלו גבריאלה, צמח א' דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019).
שחר ליפשיץ "חוזים עושקים – השראה אפשרית מן המשפט העברי" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 157
שאלת המחקר
האם מצוקה כלכלית כלולה בביטוי מצוקה לעניין עושק בסעיף 18 לחוק החוזים?
העושק
מושג "עושק" בדיני החוזים מתייחס לסוג של חוזה שבו צד אחד מנצל את הצד השני באופן בלתי הוגן ובלתי סביר. בדרך כלל, במקרים של עושק בדיני חוזים, יתכן שהצד החלש חסר כוח משא ומתן ואין לו את היכולת להגן על עצמו בפני הצד החזק יותר.
תיאור העושק והמשמעות שלו עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולפי ההקשר המשפטי המקומי. חוקי החוזים והצד האזרחי של כל מדינה יכולים לכלול עיקרונות וחוקים שמטרתם למנוע עושק ולהגן על הצד החלש בחוזים.
כאשר מדובר בעושק נשאלת השאלה, אם לא הופעלה השפעה בלתי-הוגנת על הנותן מצד המקבל או מטעמו.
השאלה נדונה בשני מקרים נפרדים, אשר עוררו בעייתיות דומה. בפרשת רכטמן נדון תוקפה של מתנה שנתן אדם קשיש וחולה לבנו. הבן, אשר סעד את האב בתקופת מחלתו הקשה, ואשר בביתו התגורר האב הקשיש עד לפטירתו (מחמת היעדר סידור אחר מתקבל על הדעת) הציג ייפוי כוח, בו הורה האב להעביר לבן ללא תמורה מניות בחברה שבבעלותו (ואשר רכושה כלל שלוש דירות).
בפרשת עיזבון יפה מדובר באישה זקנה וחולה, אשר קרוב לפטירתה ובסמוך למועד עריכת צוואתה חתמה על מכתב, שבו היא מורה לקופת התגמולים שלה להעביר את הכסף שהצטבר בקופה למוטבים אחרים מזה שהיה רשום קודם לכן. מוטבים אלו היו ילדיו של מי שטיפל בה ודאג לכל מחסורה, והוא היה גם מי שכתב עבורה את המכתב עצמו. השאלה הראשונה המתעוררת היא שאלת החלת סעיף 18 לחוק החוזים על המתנות.
עילת העושק בסעיף 18, כפגם בכריתה, כוללת שלושה תנאים מצטברים, והם: ניצול, מצוקה ותנאים גרועים במיוחד. התנאי הבעייתי בדיון על מתנה הוא זה הקובע ש"תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". יש הסבורים, כי תנאי זה אינו מתיישב לכאורה עם חוזי מתנה, שבהם אין כל תמורה, והם חוזים חד-צדדיים לחלוטין. לפיכך, אנו נזקקים לשאלה, אם סעיף 18 חל ישירות או מכוח קונסטרוקציה אחרת כלשהי, או שמא במקרה של מתנה חל דין אחר.
בפרשת עיזבון יפה ובפרשת רכטמן הנזכרות קבע השופט בן-יאיר שהענקה חד-צדדית, המשוללת רקע כלכלי או מסחרי, אינה נכללת בגדר סעיף 18, ויחולו עליה דיני ההשפעה הבלתי-הוגנת שמקורם במשפט האנגלי, בדומה לדין החל על צוואות. לדבריו, עילת העושק היא במקורה עילה כלכלית המבוססת על חוסר האיזון הכלכלי שבחוזה, ולכן לא ייתכן שסעיף 18 יחול על מצב של מתנה שניתנה עקב השפעת המקבל על הנותן. לדעתו, ראוי שעל מתנות ועל צוואות יחול דין זהה בכל הנוגע להשפעה בלתי הוגנת, שכן לעתים קרובות מתנה וצוואה ניתנות על ידי אותו אדם בנסיבות דומות, ולא ייתכן כי לא תהיה אחידות באשר לתוקפן של שתי הפעולות. התוצאה העיקרית הנובעת מקביעתו של השופט בן-יאיר היא שמתנה הניתנת על ידי מי שנמצא במערכת של יחסי אמון כלפי מקבל המתנה, חזקה עליה כי ניתנה על בסיס השפעה בלתי הוגנת, והנטל לסתירתה של חזקה זו רובץ על מקבל המתנה, אשר צריך להוכיח, כי נותן המתנה פעל מתוך בחירה חופשית. בפרשת עיזבון יפה נותר השופט בן-יאיר בדעת יחיד, ואילו השופטים ש' לוין וש' נתניהו העדיפו לבסס את מסקנתם בדבר נטל הראיה שרבץ על מקבל המתנה על הנמקה מתחום דיני הראיות בלבד.
סעיף 18 לחוק החוזים יכול להסדיר היטב גם מצבים של מתנה, ואין לנו צורך לשאוב את פתרון השאלה מדוקטרינת ה-influence undue של דין היושר האנגלי, כפסיקתו של השופט בן-יאיר: פנייתו של בית-המשפט המחוזי לדין האנגלי (הגם שמדובר בדיני היושר) איננה מעוגנת במצב המשפטי בארץ בפרשת איליט נ' אלקו נתקל בית-המשפט בקושי ביישום היסוד השלישי לעילת העושק "תנאי החוזה גרועים מן המקובל" - ולכן קבע השופט שמגר, שכאשר מדובר בחוזה שאינו שגרתי, ולפיכך לא ניתן לאפיין לגביו מהו ה"מקובל", יקבע בית-המשפט סטנדרט דמיוני על-פי קריטריונים של סבירות והגינות ולאור התפיסות הכלליות של בית המשפט באשר לצודק ולהוגן. אמנם פרשת איליט (ודבריה של פרופ' שלו) מתייחסים לרקע עסקי-כלכלי, אך דומה שאין מניעה שגם מקרה של הסכם מתנה יישאר במסגרת סעיף 18 עצמו, תוך שבית-המשפט ייזקק לקריטריונים של הגינות וסבירות כדי לקבוע אם המתנה מתקבלת על הדעת. על-פי פתרון זה, הפנייה למקורות זרים כגון אל המשפט האנגלי, לא תהא כפנייה אל מקורות מחייבים, אלא רק כאל מקורות השראה כלליים והשוואתיים; כן לא יעבור נטל ההוכחה למקבל, אלא יישאר על גבו של הטוען לעושק. "התנאים הבלתי גרועים מן המקובל" יפורשו, במקרה של מתנה, בבדיקת היחס בין אובייקט המתנה, מצבו של הנותן, סוג האירוע וסוג היחסים בין הנותן והמקבל.
עבור אלה הסבורים, כי סעיף 18 איננו חל ישירות על מתנה, לאור הקושי בתנאי השלישי, קיימת כאן לאקונה, ועל-פי חוק יסודות המשפט יהיה צורך לפנות להיקש. בשלב זה עולות כמה אפשרויות: פרופ' סיני דויטש, הרואה בכך לאקונה, מציע להקיש דווקא מסעיף 17 לחוק החוזים. לדבריו, במקרה של מתנה מדובר בפגם בהתקשרות ולא בתנאים הגרועים של החוזה, ולכן סעיף 17, המדגיש את הפגם, מתאים להיקש יותר מסעיף 18 עצמו.
היקש אפשרי אחר הוא לסעיף 30 לחוק הירושה, הקובע כי צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי-הוגנת בטלה. חשוב להדגיש שכבר נפסק בעבר, כי במסגרת סעיף 30 נטל ההוכחה נשאר על הטוען להשפעה בלתי-הוגנת, גם אם היו יחסי-אמון (אלא אם אותרו פגמים בצוואה).
אפשרות אחרת היא, שחוזה שנכרת תוך הפעלת השפעה בלתי-הוגנת על נותן המתנה הינו פסול מכוח סעיף 30 לחוק החוזים, בהיותו סותר את תקנת הציבור. הסיכוי להצלחת טענה מעין זו יהיה בדרך-כלל קטן לאור המגמה המוצדקת בפסיקה לצמצם את הפעלת "סוס הפרא" של תקנת הציבור.
