מבוא 4

מהי הרמת מסך 5

הרמת המסך כביטוי לעיקרון תום הלב 5

צמצום היקף התחולה של הרמת המסך לתנאים "צודק ונכון" ו"מקרים חריגים" 6

דרישת ה"ידיעה" ועצימת העיניים 7

מימון דק 8

חברות עם מאזן קטן 8

חברות עם מאזן ההולך וקטן 9

מימון על ידי הלוואות 9

תחרות עם נושים חיצוניים 10

הגדלת הערך הכולל של הפירמה 10

פס"ד WALKOVSZKY v. CARLTON ארה"ב 12

מימון דק והרמת מסך : דין רצוי 13

הרמת מסך כדרך לחלוקה (allocation) של נזקי מימון דק 13

החצנה (externalization) 13

החובה המהותית 14

התרופה 15

היעדרו של עסק ממשי, או מבחן "הקליפה הריקה" 17

פס"ד אפרוחי הצפון בע"מ 19

נטילת התחייבויות במסגרת הניסיון להציל את העסק מקשיים, והטעיית נושים 20

התקופה שלאחר חקיקתו של תיקון מס' 3 לחוק החברות 22

סעיף 6 של חוק החברות 22

אין די ב"מימון דק" על מנת להביא להרמת המסך 23

יכולת החברה לפרוע את חובותיה 23

ביטול אחריות דירקטורים ונושאי משרה 24

האיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה כלפי חברה שהתנהלה באופן כלכלי כושל תוך נטילת סיכון עסקי מיותר 25

מהותו של הסיכון העסקי 26

ההבחנה בין התחייבויות של עסק פעיל, לבין חברות שאינן אלא "קליפות ריקות" 28

ההבחנה בין מקימי חברות סדרתיים לבין מקימי עסקים ממשיים 29

פיזור הסיכון העסקי 30

"הנושא היעיל" בסיכון העסקי 31

חובות הנוצרים במהלך הניסיון להציל את ה"עץ הבוער" 32

חבות מכוח אחזקה במניות למול חבות מכוח שליטה 33

דילול זכויות הנושים למול סיכונים עסקיים ידועים מראש 35

ההבחנה בין נושים רצוניים לבין נושים לא-רצוניים 36

הרמת המסך לטובת בעלי המניות 37

סקירת מגמות הפסיקה להרמת מסך ופסיקה עדכנית בנושא 39

סיכום 44

מסקנה 45

ביבליוגרפיה 46

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: באילו מקרים מימון דק מהווה עילה להרמת מסך.  

מאמר יסודי וחדשני בבחינת שאלה זו הוא מאמרו של עו"ד סולומון דב "מימון דק - האומנם עילה עצמאית להרמת מסך או להדחיית חוב? : קריאה לבחינה מחודשת מ-2021[1]. 

הרעיון העומד בבסיסו של ההסדר המשפטי של הרמת המסך הינו פשוט וחיוני: הכרתה של מערכת המשפט בקיומה של אישיות משפטית שאינה טבעית – פותחת פתח לניצול לרעה בידי פרטים אופורטוניסטיים[2], העלולים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות על מנת להתחמק מהתחייבויות שנטלו על עצמם. לכן, בצד התפתחותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתחה גם הדוקטרינה של הרמת המסך, המאפשרת לבית-המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת.[3] 

הרמת המסך כרוכה בהתעלמותו של בית-המשפט מן ההפרדה שבין ישותם המשפטית של בעלי המניות לבין ישותה של החברה. בדרך כלל, משמעותה של הרמת המסך היא הרחבה של מעגל היריבויות: על-פי העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת, יריבותם של נושי החברה מצטמצמת ליריבות עם החברה עצמה בלבד[4].

 הרמת המסך, לעומת זאת, יוצרת יריבות גם בין הנושים לבין בעלי המניות של החברה. כאשר מרים בית-המשפט את מסך ההתאגדות, הוא יוצר יריבות ישירה בין הנושים לבין בעלי המניות, על מנת לשרת את האינטרס של הנושים להיפרע את מלוא החובות כלפיהם. אלא שהרחבת מעגל היריבויות יכולה לפעול גם לטובתה של החברה עצמה, כאשר זו מבקשת את הרמת המסך על מנת למצוא את הנושה אחראי אישית כלפי בעלי המניות של החברה. 

מימון דק מדי של עסק עולה כדי ניצול לרעה של פרגוד ההתאגדות והפריווילגיה של אחריות מוגבלת. פריווילגיה זו צריכה להישלל ממי שמנצלה כך לרעה. 

דוקטרינה זו אינה יצירת החוק החרוט. השופטים שיצרו אותה חשו כי המימון הדק מהווה הפרת חובה כלשהי מצד בעלי החברה כלפי בעלי ניירות הערך הבכירים שלה ויתר נושיה, וכי הסנקציה על הפרת החובה הזו צריכה איכשהו להתבטא בהרמת המסך. נבחון עתה מהי החובה המופרת על ידי בעלי חברה שמימנוה מימון דק.

מימון דק מדי מהווה הן הפרת חובת זהירות והן הפרת חובת אמון שחבים השולטים בחברה לחברה שבניהולם. ואלה הטעמים למסקנה : חובת זהירות : כל אדם חב חובת זהירות כלפי כל אדם אחר, אם צריך היה לצפות שהתנהגותו עשויה להזיק לאותו אדם אחר. חובה זו היא חובה נזיקית רגילה שלא לנהוג ברשלנות. חובה נזיקית זו הוחלה על השולטים בחברה ולטובת החברה עצמה כאישיות משפטית נבדלת. מי שמימן את עסקו מימון דק הפר כלפי החברה שלו חובת זהירות כאמור. אדם סביר במקומו היה צופה כי החברה עלולה להתמוטט מבחינה פיננסית כתוצאה מצורת מימון שכזו. אות לכך הוא סטנדרד המימון המקובל בשוק לעסק הדומה לזה שמומן מימון דק, וכן העובדה שנושה נייטראלי חיצוני היה מסרב להלוות לעסק שכך מומן, הואיל וכרית הבטחון של הונו העצמי איננה מרופדת דיה. [5]

 

 

באילו מקרים מימון דק מהווה עילה להרמת מסך?

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] סולומון דב "מימון דק - האומנם עילה עצמאית להרמת מסך או להדחיית חוב? : קריאה לבחינה מחודשת." ספר אליקים רובינשטיין. עורכים: אהרן ברק, מרים מרקוביץ-ביטון, אילה פרוקצ'יה ורינת סופר. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, צפרירי: נבו, כרך ב (תשפ"א) 1719-1746 (2021)

[2] חמדני א', אקשטיין א' "מהותיות בקשר לחובת דיווח מיידי – בחינה מחודשת והצעה לשינוי חקיקה" משפטים (2017) 

[3] פרופ' דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018) 

[4] אוריאל פרוקצ'יה, אופיר מ', פלח ת' "‏הרמת המסך: בחינה עיוני ואמפירית" עיוני משפט מ"ב, תשע"ט (2019)