‏290.00 ₪

שאלות המחקר:

1. האם קיים קשר ישיר בין ניעות חברתית לבין כושר ההשתכרות של המשפחה ?
2. האם מוביליות חברתית גבוהה יותר - מובילה לכושר השתכרות גבוה יותר או שאין לה השפעה על כושר ההשתכרות
3. האם שיתוף פעולה מול מערכות השלטון או הרשות המוניציפאלית מושפעת מרמת המיצוב החברתית של הפרט ? (כאשר הוא נע על סקלה שבין שיתוף פעולה מלא לבין ריחוק וניכור.)
4. האם ככל שהמוביליות החברתית נמוכה וככל שרמת הניכור בין התושב לשלטון/רשות מקומית גבוהה- יגבר הסיכוי כי ימצאו פערי תשלום בארנונה ( או ביתר חובות כספיים ) בין התושב לרשות ?

תוכן עניינים

תקציר מנהלים

נושא המחקר:

מטרת המחקר:

השערת המחקר:

שאלות המחקר:

בסיס המחקר:

שיטת המחקר שנבחרה:

האוכלוסיה שנבחרה במחקר

סקירת ספרות

תולדות חקיקת הארנונה בישראל

הליכי גבייה

הנוסח החדש של פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות

האחדת ארנונת הרכוש עם מס הרכוש

הרפורמה

חקיקות נוספות

קריטריונים לחיוב בארנונה

צו הארנונה של הרשות המקומית

תשלומי ארנונה על ידי רשויות ציבוריות

תקיפת החיוב בארנונה

הפרטה

יתרונות וחסרונות לתהליך הפרטה

השוואת גביה ע"י הפרטה: הפרטת שירותי הספקת המים והביוב בישראל

מוביליות חברתית והשפעתה על השכר של הפרט

השפעת ההשכלה על אי השוויון בשכר ברוטו בישראל:

מסד נתונים

עיבוד הנתונים:

מסד נתונים של מוביליות חברתית

דיון וסיכום

שאלון מידע אישי

ביבליוגרפיה

נושא המחקר:

"מחלקת גביית ארנונה למגורים בעירית ירושלים זיהתה תנודתיות בהיקף תשלומי הארנונה מתושבי העיר שגורם למשבר של נזילות במצבת ההכנסות לעומת ההוצאה עד כדי חשש לגרעון"

מטרת המחקר:

לזהות את הגורמים שיכולים להסביר את התנודתיות בהיקף תשלומי הארנונה לפי אזורי מגורים ולהסביר את הסיבות לתנודתיות, להציע דרכי פתרון אפשריים אשר יובילו ליציבות בגביית הארנונה לאורך השנה ולמניעת גרעון אפשרי בהכנסות העירייה.

המחקר נועד להשיג את המטרות הבאות

• לחשוף את המאפיינים החברתיים ואת התשתית החברתית, הכלכלית, הקהילתית

של האוכלוסייה;

ב. לאתר את צורכי האוכלוסייה ברמה המקומית והכלל-מוניציפאלית ואת הבעיות המקשות על חיי התושבים;

ג. לאבחן את המצב הקיים במזרח העיר על שכונותיה הערביות ולגבש אינדיקטורים סוציו-אקונומיים ואורבניים שיוכלו להוביל לצמצום הפערים בין השכונות[1]

השערת המחקר:

"האם קיים קשר בין מוביליות חברתית לכושר השתכרות"?

בעוד ששאלת המחקר מתמקדת ביחס שבין שני המשתנים, הרי שההשערה היא קביעה משוערת על איכות היחס הזה: קיומו או אי קיומו, כיוונו או סדר הגדול שלו. כלומר, השערת המחקר יכולה לתת לנו אינפורמציה על כיוון הקשר בין המשתנים.

השערת המחקר אותה אנחנו מתכוונים לאשש היא כי קיים קשר ישיר ומובהק בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על היכולת למוביליות חברתית לבין כושר ההשתכרות של הפרט.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מרקוס א'. הקודקס המקיף לפסיקת בתי-המשפט לעניינים מקומיים. אוצר המשפט 

אלפסי מ'. הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל. אוצר המשפט 

ששון א'. רשות מקומית והאזרח - דין, הלכה ומעשה, אוצר המשפט