‏0.00 ₪

נפקויות בין נורמה מהותית לנורמה דיונית

• נפקות תחולה – כאשר יש לי נורמה חדשה ואני צריך לקבוע את תחולתה, אקבע זאת לפי השאלה האם היא נורמה מהותית או דיונית.

נורמה מהותית – פרוספקטיבי - כאשר החליטו שפעולה היא פלילית, רק מי שיעשה את הפעולה אחרי חקיקת הנורמה ילכד (פרוספקטיבי) - מהותית.

נורמה דיונית – רטרואקטיבי - בניגוד לכך, יכול להיות מצב בו הנורמה תחול על תהליכים שמתקיימים (רטרואקטיבי) – דיוני.

• נפקות משפט בינ"ל-פרטי – כאשר יש ניהול של מערכות משפט שחוצות קווים טריטוריאליים, זהו המשפט הבינ"ל הפרטי. אז הבינ"ל פרטי רוצה לומר לנו, האם כאשר אתבע אזרח אנגליה, ואביא אותו לישראל, איזה דין מהותי יחול עלינו? ישראל? אנגליה? אולי דין שלישי?

כאשר מדובר בנורמה דיונית – תמיד הדין הישראלי יחול. האופני הדיוני – האיך, יהיה לפי הסד"א של מדינת ישראל, גם אם הדין של דיני החוזים/קניין יהיה של מדינה אחרת, הסד"א יהיה של מדינת ישראל. זה עדיין לא פותר את השאלה של האם היא נורמה מהותית או דיונית. אם היא מהותית צריך לשאול. כלל הברזל – לעולם הנורמות הדיוניות שיחולו יהיו הנורמות הדיוניות של הפורום – ישראל. נצטרך לשכנע את השופט שהנורמה מהותית/דיונית כי זה נוח לנו כך.

• נפקות חריגה מסמכות ­- המחוקק הסמיך את שרת המשפטים להתקין תקנות שהן דיוניות. בס' 108 בחוק בתי המשפט נכתב כי הוא מוסמך להסדיר סדרי דין ונוהל. כל מה ששר משפטים מוסמך לעשות כי המחוקק האציל לו, זה רק סדרי דין ונוהל. אם שר המשפטים הכניס משהו שהוא לא דיוני אלא מהותי, הוא חרג מסמכות. אם התקנה מהותית ביהמ"ש יכול לקבוע שהתקנה בטלה – גם שופט שלום יכול לקבוע זאת (לא צריך לפנות לבג"ץ).