‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי יבוא מוצרים לישראל - תקינה, ו חסמים של יבואנים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

פעולת מערכת ה"תקינה"

שיטת העבודה,הנהלים והשלכות פעולות מכון התקנים

התפתחויות בחקיקה בנושא התקנים

דרך פעולתו של מכון התקנים

בעיות ביבוא לישראל – הועדות לשיפור התקינה

איזה תקנים בישראל הם תקנים מחייבים

האם מוצר שיוצר על פי התקן החל במדינת המקור שלו יהיה גם תואם את התקן הישראלי, או שמא נדרשות התאמות לתקן הישראלי?

האם יש הבדלים בין סוגי מוצרים שונים מבחינת ההתאמה לתקן הישראלי

כיצד בוחנים ומי בוחן התאמת מוצרים מקומיים ומוצרי יבוא לתקן? האם יש הבדלים?

מקרה רמדיה

דיון

סיכום ומסקנות

נספחים

רשימת המוצרים אשר חובת תו תקן חלה עליהם

טבלה השוואתית של מכוני התקנים בעולם

התהליך יבוא של מוצרים לישראל

טבלת של מיון הסחורות לרמות בדיקה

מקורות

מקורות אינטרנט

תקנים הם מסמכים המפרטים את המפרטים הטכניים הנדרשים למוצר, הכוללים מגוון רחב של מאפיינים כגון חומרים, מבנה, מידות, פונקציונליות, תיוג ואריזה. הם כוללים לעתים קרובות שיטות בדיקה, טרמינולוגיה ומידע רלוונטי אחר. תקנים אלה מפותחים על ידי אגף התקנים, תוך שיתוף ועדות ציבוריות המורכבות מבעלי עניין מגוונים, לרבות יצרנים, קבלנים, מדענים, חוקרים ומעבדות בדיקה [1] .

עבור מי שאינו נמצא בתחום המקצועי, תהליך יצירת תקן עשוי להיראות מעורפל. חשוב להבין את טיבו של תקן רשמי. מכון התקנים הישראלי (מכון התקנים) מבצע בדיקות מוצרים ומעניק תקנים וולונטריים המשמשים כלי עזר ליצרנים וליבואנים בייצור, בייבוא ובשיווק שלהם. תקנים אלה מסומלים על ידי סימן התקן, אך הם אינם מחייבים. עם זאת, לאחר ששר התעשייה והמסחר מאשר תקן, הציות לו הופך למחייב הן לייצור והן לייבוא[2]

סחר בינלאומי הוא פעילות עולמית משמעותית, חיונית במיוחד לישראל, מדינה התלויה ביבוא כדי לענות על צרכיה המקומיים ולייצוא שלה. הגלובליזציה מחזקת את המשמעות הזו. ישראל מייבאת ממגוון רחב של מדינות, ובוחרת על סמך היתרונות היחסיים שכל אחת מהן מציעה למוצרים הרצויים. תהליך הייבוא מתחיל בבדיקה מקדימה של המוצר המיועד. רוב הייבוא לישראל כפוף לבדיקות ואישורים מוקדמים לייבוא[3]

מכון התקנים הוא הגוף הלאומי היחיד האחראי על איכות המוצרים בישראל, שהוקם על פי חוק התקנים שאושר בכנסת בשנת 1953. מטרות היסוד של המכון כוללות פיתוח, גיבוש ויישום של תקנים, כמו גם הבטחת איכות המוצרים והשירותים באמצעות בדיקות מעבדה והסמכת סימן תקן. ליבת עבודת מכון התקנים הישראלי נעוצה בתקינה, הכרוכה ביצירת מסמך טכני הקובע את התקן למוצר או לשירות ספציפי, תוך איחוד כל דרישות התפעול הנחוצות, (אתר מכון התקנים, (‏12 פברואר, 2024)).

כדי לקבל את התקן הנדרש, על יבואן לבקש מהספק הזר לשלוח דוגמת מוצר לישראל לבדיקה רשמית על מנת לעמוד בצווים החוקיים של ישראל. בדיקות מכון התקנים הישראלי מתחלקות לשתיים: בדיקת אבות טיפוס, שהן הערכת מוצר ראשונית; ובדיקת משלוח, המאמתת שהסחורה שנמסרה תואמת למוצר שנבדק, כולל אימות תווית. בדיקת אבות טיפוס יכולה להימשך מכמה ימים ועד שישה חודשים, ולעתים קרובות מתעכבת עקב פיגורים בבדיקות ותיעוד לא תקין מצד היבואן. בדיקות משלוח עשויות להימשך עד חודש, במהלכו המוצרים מוחזקים במחסן היבואן, בהמתנה לאישור מכון התקנים הישראלי. מכשולים אלה מהווים מכשול משמעותי לייבוא מוצרים לישראל[4]

שיפור התחרות והסרת חסמי סחר הם בעלי חשיבות עליונה. מאמר זה יתמקד בתקנות התקינה בישראל, תוך בחינת הדרישות הרגולטוריות למוצרים מיובאים והערכת כל בעיה ביישום או במסגרת המשפטית. הוא ישאל האם הכללים הנוכחיים מזיקים לסחר החוץ של ישראל.

מסמך עמדה זה יתייחס לנושאים אלה על ידי הצגת שאלת המחקר: מהן תקנות התקינה בישראל, הן מבחינת קביעת תקנים והן מבחינת בדיקות התאמה? הוא שואף לזהות שיפורים אפשריים בתהליך הייבוא על מנת לייעל אותו. [5]

תבוצע סקירת ספרות, שתבחן את התפתחות התקינה על רקע הסחר החוץ של ישראל, לרבות בחינת רפורמות וביקורות. הוא יבחן גם תקנים למוצרים מיובאים, תוך התחשבות בשאלה האם יש צורך שמדינות שונות יתאימו את עצמן לתקנים של ישראל או להיפך.

מטרת מחקר זה היא לנתח את כללי התקינה של ישראל. המחקר יעמיק בתהליך הנדרש מכל יבואן המעוניין להכניס מוצרים לישראל ויבחן את יעילותו של מכון התקנים הישראלי על ידי השוואתו למקבילים לו באירופה והערכת הכנסותיו מתהליך התקינה.

בנוסף, המאמר יסקור את הביקורות השונות על מכון התקנים הישראלי, המתארות אותו כמונופול לא יעיל בתוך המדינה.

הקשר ההדדי בין מכון התקנים הישראלי, תקנותיו והתאמת התקנים למוצרים הוא היבט יסודי בסחר החוץ שכל מדינה מפותחת מקפידה עליו. לפיכך, תיבחן חיוניות תיקון החקיקה לפירוק המונופול הקיים כדי לבדוק אם הוא ייטיב עם הציבור, הנושא בעלויות הכספיות, ועם היבואנים.

המאמר יבחן גם את מדיניות הממשלה, ובפרט משרד הכלכלה, בנוגע להליכים הראויים בהקשר לתקנים ויצירתם במכון התקנים הישראלי. הוא יבדוק אם יש צורך למצוא איזון בין הגנת הצרכן לבין האינטרס המדינתי בתקנות יבוא ראויות. [6]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר פ' נרקיס, דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)

בקל ס'. הבלחות- רעיונות פורצי דרך. הוצ' מטר

ברוך שמעוני, ייעוץ ארגוני, הוצאת מכוון הביטוס, הוצאת מאגנס