‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הסתה וגזענות ברשתות החברתיות- המצב החוקתי הקיים ואתגרים לעתיד?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

פרק 1- חופש הביטוי מול הגנה על שלום הציבור

חופש הביטוי בישראל

פרק 2- אכיפה ופיקוח של עבירות ביטוי ברשת

רשתות חברתיות

גזענות ברשת

פרק 3- הדין קיים וכשלים

הסתה לגזענות

ההתייחסות לפשעי שנאה בחוק העונשין הישראלי

פרק 4- הדין הראוי

פתרונות לגזענות ברשתות החברתיות

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

שאלת המחקר תבחן את המצב המשפטי הקיים כלפי תופעת ההסתה והגזענות ברשתות החברתיות, האם קיימת אכיפה מסוימת עקב כמות ההסתה והגזענות הגוברת ואיך בתי המשפט מתמודדים עם התופעה הגוברת הזאת, במצב נוסף על כך אני רוצה לבדוק איך בית המשפט יתמודד עם תופעה זאת בעתיד תוך התייחסות להתפתחות הטכנולוגיה שמקשה על הטיפול בתופעה הזאת והתייחסות לחוק הקיים.

אנשים עוסקים בעיקר בסייבר-גזענות[1] בכדי לפגוע באחרים, ולאשר את דעותיהם הגזעניות על ידי התחברות לאנשים דומים (המחפשים "הטיה באישור"). ערוצי התקשורת המועדפים עליהם נוטים להיות רשתות חברתיות בעיקר אך גם בלוגים, פורומים, אתרי פרשנות חדשות, סביבות משחקים וחדרי צ'אט[2].

האסטרטגיות בהן משתמשים פרטים כוללות הסתרת הגזענות, השמצה על רקע גזעי בצורה מרומזת בלבד, התייחסות מחדש למשמעות של סיפורי חדשות עכשוויים כדי לתמוך בדעותיהם. לעומת זאת, קבוצות מעדיפות לתקשר דרך אתרי האינטרנט שלהן. חברי הקבוצות גם אסטרטגיים יותר במה שהם מבקשים להשיג באמצעות תקשורת מקוונת. הם משתמשים באתרים כדי לאסוף תמיכה בקבוצתם ובדעותיהם באמצעות תעמולה גזענית. קבוצות גזעניות מתפעלות מידע ומשתמשות ברטוריקה חכמה כדי לבנות למשל תחושה של זהות מובחנת (יהודים/ לבנים/ חרדים). לטענתם, סכסוך בין עדות שונות הוא בלתי נמנע, וכי מה שרובם יראו כגזענות הוא למעשה תגובה טבעית לדיכוי האנשים "הפריביליגים".

גזענות סייבר קולקטיבית משפיעה בעיקר על ערעור הלכידות החברתית של חברות רב-תרבותיות מודרניות. זה יוצר פילוג, חוסר אמון ועימות בין קבוצות.

נראה כי גזענות סייבר[3] פרטנית משפיעה ישירה יותר על ידי השפעה שלילית על רווחת היעדים החברתיים החיוביים והבינתרבותיים. זה גם תורם לשמירה על אקלים גזעי עוין, שעשוי להשפיע עוד יותר (בעקיפין) על רווחת החברה. המשותף להם למרות ההבדלים ביניהם, קבוצות ואנשים פרטיים חולקים תחכום גבוה באופן שבו הם מתקשרים לגזענות ברשת. ישנן דרכים יצירתיות ומטרידות בכך שטכנולוגיות חדשות מנוצלות. לדוגמה, קבוצות גזעניות הופכות את עצמן לאטרקטיביות לצעירים על ידי מתן משחקים אינטראקטיביים וקישורים לקליפים ברשתות חברתיות ובאתרי האינטרנט שלהם. קבוצות ופרטים מיומנים מאוד בתמרון הדימוי הציבורי שלהם באמצעות אסטרטגיות נרטיביות שונות, כגון הומור ופרשנות החדשות הנוכחיות כדי להתאים לטיעוניהם.[4]

מגמה מדאיגה מראה שאם אסטרטגיות מקוונות אלה יעילות, אנו יכולים לראות פילוגים חדים אף יותר בחברה כאשר התגייסות התמיכה בגזענות ובתנועות ימין קיצוני מתפשטת ברשת. ישנן עדויות לכך שתומכים בגזענות יכולים להפיק כוח באמצעות תקשורת מקוונת בפייסבוק למשל.

אנשים אלה עשויים להשתמש בערוצים מקוונים כדי לאמת את אמונותיהם ולהשיג תחושת שייכות למרחבים וירטואליים שבהם מארחים גזעניים מספקים קהילה בלתי מעורערת ותומכת בשנאה. זו מגמה מדאיגה. למשל, במקרה של אנדרס ברייוויק בנורבגיה, ושל רוברט גרגורי באוורס, שהיה מבצע הירי בבית הכנסת בפיטס בורג בארה"ב.

באוסטרליה, בניגוד למרבית הדמוקרטיות הליברליות האחרות, אין למעשה אסטרטגיות ממשלתיות המבקשות לצמצם דרך זו להפצת הגזענות, למרות שאוסטרלים רבים מביעים רצון כי הדבר ייעשה.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ויסמונסקי חיים "אכיפה אלטרנטיבית של עברות ביטוי במרחב הסייבר" משפט חברה ותרבות 11,  32 

נחשון אלעד ‏"עדה, לא גזע", השילוח גיליון 16, אוקטובר 2019, עמ' 31

מיכל לביא אחריות מתווכי תוכן לעוולות ביטוי: הקשר חברתי, משפט וטכנולוגיה (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נבו)  121