‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מתודולוגיה

ממצאים

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

בישראל, קיימת נטייה להתבדלות בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי. אחד הביטויים לכך הנו אי-השוויון בין החברות מבחינה כלכלית, כך ששיעור העוני בקרב ערבים-ישראלים הנו מהגבוהים ביותר בחברה (ברנדס ושטראוס, 2013), כך גם מבחינת הפערים בתחום החינוך המשפיעים על תחושת הקיפוח והדחייה במגזר הערבי (אלפרט ושלסקי, 2013). נוכח משבר הקורונה, הפערים יצרו לחצים בחברה הערבית וחוסר אמון ביכולתה להתאושש (חדאד חאג'-יחיא וסיף, 2020). מרחב חברתי שיכול להקל על לחצים אלו הנו הפנאי, אשר מיוחסת לו חשיבות מיוחדת עבור ילדים ובני נוער בשל תרומתו להתפתחותם הנפשית והגופנית. מצב הפנאי אצל ילדים ובני נוער בחברה הערבית שונה מזה של יהודים בעיקר בשל הבדלים תרבותיים וכלכליים היוצרים אילוצים המגבילים את השתתפותם בעיסוקי פנאי (נאסר-אבו אלהיג'א והיוש, 2018). העיר לוד הנה עיר מעורבת וההפרדה האתנית בה אינה הרמטית (אלדד, 2018; חדאד חאג'-יחיא ורון, 2018), קיימות בה שכונות מעורבות רבות והיא מאופיינת בגלים של אלימות, הזנחה והיעדר תשתיות (חננאל, א', 2010). שכונות אלו מקיימות מתנ"סים שמטרתם לספק מסגרות פנאי בדמות חוגים לילדים (חורי, 2012).

מטרות המחקר הנן לבחון את התפיסות השונות של מנהלי מתנ"סים ממגזרים שונים, ערבים ויהודים, בבחירת חוגים לילדים בלוד, זאת במטרה למפות את הגורמים להבדלים במידה וקיימים ולהסבירם, מבחינה תרבותית ומבחינה כלכלית.

המחקר נקט בשיטה איכותנית על פיה בוצעו שישה ראיונות עומק חצי מובנים עם ראשי מתנ"סים מהשכונות השונות בלוד. ראשי המתנ"סים בחלקם יהודים ובחלקם ערבים, כולם גרים בלוד ואחראים במסגרת תפקידם על בחירת חוגי הילדים במרחב. הראיונות קוימו במפגשים אישיים עם מנהלי המתנ"סים במרחב העבודה.

ממצאי המחקר הם כי קיימים הבדלים באופנים בהם ראשי מתנ"סים תופסים את הממד הכלכלי והממד התרבותי ככאלו המשפיעים על תהליכי עבודתם בכלליות ועל בחירת חוגים בפרט. ראשי מתנ"סים ערבים נתנו משקל רב לממדים אלו והדגימו מציאות בה היעדר תשתיות ותקציבים אינו מאפשר הפעלת חוגים מגוונים ומגביל את יכולתם בבחירת חוגים חדשים. בנוסף, הם טענו כי במציאות זו מתגלמים פערים תרבותיים מאחר וההורים אינם מעורבים בחוגים אלא במידה והם מפעילים לחצים כלכליים על ראשי המתנ"סים, בנוסף הנשירה מן החוגים משמעותית יותר עבורם. לעומתם, ראשי מתנ"סים יהודים התייחסו לשינויים במרחב המתנ"ס באופן שביטל את משמעות ההיבטים הכלכליים והתרבותיים ונטו לייחס את אלו לתהליכים טבעיים שגרתיים של עבודה שוטפת בניהול מתנ"ס.

מסקנות המחקר הנן כי קיימים הבדלים בתפיסות בין ערבים ויהודים, הממלאים אותם תפקידים מקצועיים, ביחס לעבודתם השוטפת והחסמים העומדים בפניהם. המחקר מוכיח כי מנהלי מתנ"סים ערבים נותנים משקל גדול להיבטים הכלכליים והתרבותיים כמשפיעים על עבודתם, בזמן שהיהודים מבטלים את אלו, מייחסים לעצמם כוח להתגבר על בעיות ובמידה וקיימות, תופסים אותן כמינוריות. במציאות של עבודת ראשי המתנ"סים בלוד, בשכונות המעורבות, ניכר כי מנהלים ערבים נדרשים לפשרות ולהתמודדויות אליהן לא נדרשים המנהלים היהודים ובחירת החוגים של האחרונים חופשית, מגוונת ועשירה יותר.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איאד, א'. על המנהיגות הערבית לקבל אחריות ולא להטיח את כל האשמה בממשלה. 

אלדד, א'. לוד- עיר מעורבת. 

אלפרט, ב', שלסקי, ש'. הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים בחינוך. תל אביב: מופ"ת.