‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חינוך רב-תרבותי? 

תוכן עניינים

מבוא    

מאפייני מדינת ישראל כמדינה הטרוגנית     

מהו חינוך לרב-תרבותיות 

רב-תרבותיות- פלורליזם חברתי    

חינוך בחברה רב תרבותית- כלי לשינוי אישי וחברתי 

חינוך לרב תרבותיות         

חינוך לרב-תרבותיות בישראל: תיאוריה מול מציאות    

האומנם מציאות רב-תרבותית?       

האם ניתן לקיים חינוך רב-תרבותי במדינת ישראל?     

סיכום      

ביבליוגרפיה         

המפתח לחינוך רב-תרבותי הוא העזרה הניתנת לתלמיד לפתח יכולת חוצה תרבויות. התנסות ראשונית עם דעות קדומות, מפגש חוצה תרבויות ראשוני, התנסות והיכרות עם הסמלים והמאפיינים של התרבות האתנית החיצונית – כל אלו יסייעו לפרט להכיר את תרבותו של האחר הכרה מלאה ולהבינה הבנה מלאה. חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה המשקפת את השונות התרבותית, ובמיוחד יצירת שינויים מבניים הנותנים ביטוי לשוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב כך שיתאים לכל תרבות לכל גזע, ולכל קבוצה חברתית. החינוך הרב-תרבותי בא לידי ביטוי במדיניות, בפוליטיקה ובתרבות הבית ספרית, באסטרטגיות ובסגנונות הוראה, בהשתתפות הקהילה ובתכנית הלימודים הפורמאלית. המשגה של המערכת ויצירת קשר בין כל הגורמים בה, תאפשר ליישם תכנית כזו במערכת החינוך. (יאיר, 2017)

האומנם חינוך רב-תרבותי, כמתואר, קיים ואפשרי במדינת ישראל?

המאמר יציג סקירה המתארת את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינה הטרוגנית, ומהו חינוך לרב-תרבותיות. כמו כן תוצג סקירה המתארת את המצב הקיים בישראל ויוצגו גישות שונות המתייחסות לפתרונות המאפשרים לקיים חינוך לרב-תרבותיות במדינת 

במדינת ישראל קיימת אידיאולוגיה פלורליסטית של ריבוי תרבויות ולמרות שהיא מורכבת
ממגוון שונה של לאומיים, אתניים ודתיים החיים בה בכפיפה אחת, הם חיים זה לצד זה ולא זה עם זה ( Paul-Binyamin, Reingold). במערכת החינוך, מורים נדרשים להתמודד עם ריבוי תרבויות במציאות שמחד מצהירה על רב תרבותיות ומאידך, דואגת לשמר שסעים תרבותיים (קריבוש ושוורץ).  

עבודת מחקר זו בדקה תפיסות של מורים במציאות זו, קרי, תפיסות לחינוך לרב תרבותיות אצל מורים המלמדים בכיתות בהן יש ריבוי תרבויות בישראל.

המתודולוגיה שננקטה היא איכותנית, באמצעות כלי של ראיונות עומק חצי מובנים. עשר מורות נבחרו במדגם אקראי, תוך התייחסות לקריטריונים של וותק בהוראה וכן היותן מלמדות בכיתות מעורבות תרבותית.           

ממצאי המחקר העיקריים מדגימים בלבול בין מושגים של ריבוי תרבויות ורב תרבותיות אצל מורות, לצד ההבנה כי מרבית המורות תופסות באופן שלילי את ריבוי התרבויות בכיתתן והן מחזיקות בתפיסות אתנוצנטריות ביחס לחינוך. המורות אינן מאמינות בחינוך לרב תרבותיות ומוצאות אותו כפוגע במרקם החברתי יהודי של מדינת ישראל. 

תרומתו של מחקר זה הנו תחילה מדעי, ועיקרו בהבנה כי מורים אינם מכירים את ההמשגה והתיאוריה בתחום של רב תרבותיות למרות התמודדותם עם אתגרים בתחום בשטח ברמה היום יומית. התפיסות השליליות של המורים את החינוך לרב תרבותיות, מבלי להבין את המושג, משליכות על אסטרטגיות הלימוד שלהם. הבנה זו יכולה לשמש לתרומה מעשית, על ידי כינון סדנאות הכשרה של מורים בתחום של רב תרבותיות ומתן כלים פרקטיים לעבודתם בשטח במרחב המרובה תרבויות, כך שהפדגוגיה תהיה מונחית ומובנית באופן מקצועי ולא מובלת על ידי האידיאולוגיה האישית של המורים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית