‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם בשוק הישראלי קיימת אפליה תעסוקתית בנושא גילנות?

תוכן עניינים

הקדמה

שאלת המחקר

סקירת ספרות

הדין המצוי כלפי גילנות

גיל פרישה

פרישה מוקדמת

גילנות וגיל פרישה- השוואה לעולם

ארה"ב

בריטניה

ישראל

שיקולים נגד פרישה מוקדמת

החוק החרות

היבט סוציולוגי

גיל הפרישה ותקשי"ר

זכאות לפיצויי פיטורים לעובד שבחר להתפטר מעבודתו לאחר שהגיע לגיל פרישה

פס"ד אל על

יוסף מוצפי נגד בנק לאומי

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת באפליה על רקע גיל. מונחי מפתח הם: אג'יזם, גילנות, משאבי אנוש גיל הזהב, אפליה על בסיס גיל[1]. תחושת הצדק מתערערת כאשר מדירים מבוגרים משוק העבודה[2]. צדק ומשפט לפי ד"ר שלומית יניסקי-רביד [3] לא תמיד חיים בכפיפה אחת. חוקרים טוענים[4] כי ישנן 26 סיבות לאפליית גיל[5], אשר המעבידים יכולים להשתמש בהן. אומנם החוקים ברוב העולם כוללים איסור אפליית גיל בעת קבלה לעבודה אולם המעסיקים עוקפים אותם. לדוגמא הם מחפשים עובדים עד חמש שנות ניסיון, דבר המעיד על גיל העובדים שהם מגייסים[6].

שער הכניסה מהווה כיום את המחסום העיקרי עבור האוכלוסייה המבוגרת בשוק העבודה הישראלי. אחוזי ההשתתפות הנמוכים בכוח העבודה האזרחי של האוכלוסייה שעברה את גיל הפרישה המקובל מהווים תמרור אזהרה. העלייה בשיעור תוחלת החיים משמעותה ציפייה מהאוכלוסייה המבוגרת לשבת בחיבוק ידיים יותר משני עשורים בממוצע (פלג, 1998). מכיוון שקיים תמריץ חזק יותר לנהוג באופן מפלה בעובדים מבוגרים בשלב הכניסה לעבודה (לעומת שלב סיום יחסי העבודה), ברי שבשלב זה יש לראות כמעט את כל מסנני הגיל כבלתי-חוקיים. חיסול מחסומי גיל לכניסה מחודשת לשוק העבודה יהווה את הצעד החשוב ביותר לסיוע לאוכלוסייה המבוגרת ולהשגת יעדים של שוויון[7] הזדמנויות בעבודה וצדק חברתי[8].

כדוגמא לבעיה הקיימת נתייחס לעבודות הקשורות באבטחה. רובן ככולן כוללות דרישת גיל מגוחכת (לעתים 25). מתעוררת השאלה, מדוע חברות העוסקות באבטחה מעוניינות בעובדים צעירים במיוחד? הדבר נובע מהרצון להשביע את רצון לקוחותיהם. הואיל והלקוחות מונעים מדעות קדומות לגבי הגדרת אב הטיפוס של מאבטח - תדמית של בחור צעיר, יוצא יחידה קרבית - חברות האבטחה מחפשות עובדים העונים על פרופיל זה. זוהי אפליה המבוססת על העדפת לקוחות, ועל כן יש למגרה ולפעול לפתיחת ענף זה בפני עובדים מבוגרים - בעיקר מכיוון שתפקידי אבטחה עשויים לתת מענה תעסוקתי לעובדים מבוגרים.

שימוש נוסף שעושות חברות בענף האבטחה בקריטריון הגיל הוא כמנבא למצב בריאותי ולכושר גופני. [9] הואיל ואנשים צעירים הם בממוצע בריאים יותר ובעלי יכולת גופנית גבוהה יותר מאנשים מבוגרים, הכללת דרישת גיל נמוכה מבטיחה לחברה שהמועמדים שיאותרו יהיו בממוצע בריאים יותר. מכיוון שניתן לבחון מצב בריאותי וכושר גופני באופן ישיר ואישי, ואין המדובר במבדקים יקרים במיוחד, אין לאפשר שימוש במסננת הגיל כתחליף. ייתכן אמנם שמעסיקים בענף האבטחה יטענו לחריג הבטיחותי שהוזכר לעיל, אולם חריג זה הוא צר ביותר ויחול רק כאשר יוכח שעלות השגיאה (גיוס אדם שאינו כשיר) עלולה להוביל לאסון, למשל: תאונות טיסה או תאונות דרכים. בדרך כלל, כאשר מדובר באבטחת מבנים, גם אם מאבטח חש ברע באופן פתאומי התוצאה אינה הרת אסון. שקלול משוואת הסתברות של התרחשות התקלה (הבריאותית) והנזק אינו זהה בשני המקרים. [10]

הרשות המבצעת עצמה עושה שימוש בקריטריון הגיל לצורך גיוס עובדים. בימים אלה נדונה בבית המשפט העליון עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שעניינה דרישות גיל שונות שמציבים גופים דוגמת שירות בתי הסוהר (40)[11] ומשטרת ישראל (35)[12] לגיוס עובדים חדשים. המשיבים העלו טענות שונות לעניין הצדקת קריטריון הגיל. בין היתר נטען, כי דרישת הגיל באה להבטיח תפקוד אופטימאלי של העובדים, בהתחשב במחקרים המוכיחים קשר הדוק בין גיל לבין ירידה בתפקוד העובד, הן פיזית והן נפשית. כמו כן נטען, שהסרת מחסום הגיל תפגע בעובדים כקבוצה, שכן יהיה צורך לעבור למבחני תפקוד אישיים. במקומות עבודה היררכיים כגון משטרת ישראל הועלתה גם הטענה בדבר הקושי של עובדים מבוגרים לקבל הוראות מאנשים צעירים.

(בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

כרמל שלו, בזכות ההזדקנות, הוצ' פרדס (2020), עמ' 88

ישראל (איסי) דורון "גילנות ואנטי-גילנות בפסיקת בית המשפט העליון" המשפט, י"ד, תשע"א, עמ' 54

דוידוב ג', "התניה על סטטוס ״עובד״ והשלכותיה" משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020) , עמ' 101

 Brown r l et all  "colliding interest- age as an automobile insurance rating variable: equitable rate- making or unfair 112 " P 75