‏99.00 ₪

מצגת עם 20 שקפים.

מבצע עבור רוכשי עבודה אקדמאית ממאגר עבודות הסמינריון: מצגת פאוורפוינט מחולקת לשקפים.

מצגת  powerpoint מרהיבה, שתציג את תוכן העבודה הסמינריונית בצורת רפרט במחיר נמוך במיוחד.  מצגת עם גרפיקה, תמונות, צלילים ואפקטים המנגישה התוכן בצורה אקדמית ומקצועית.

כל זה תמורת 99 שח!

נושא עבודה זו הוא סייג הצורך וערך החיים בעבירות המתה. סייג הצורך משתייך לקבוצת האילוצים ומעניק הצדק לעושה, סייג הצורך נבדל מסייג ההגנה העצמית בכך שאינו משמש ל"הדוף תקיפה שלא כדין" אלא נובע ממצב דברים נתון שבו על העושה לבחור בין שתי רעות את הרעה הפחות מזיקה. סייג הצורך הוא אחד משלושת הסייגים לאחריות הפלילית המכונים "אילוצים" . הסייג מבוסס על הרעיון שאין להטיל אחריות פלילית על מי שעבר על הוראות עברה פלילית בגלל אילוץ שהוא תולדה של המצב שנקלע אליו . האילוץ מסלק את אופיו העברייני והאנטי חברתי של המעשה שנעשה בנסיבות האמורות[1]. ויש שני מיני סייג הצורך:

א. הצורך הפוטר , משמעותו היא יחס סלחני למעשה שנעשה תחת אילוץ. המעשה אינו רצוי, אך אין מפלילים את הפועל, משום ההכרה במגבלות האנושיות שהיו מביאות רבים להתנהג באופן דומה במצב זה.[2]

ב. הצורך המצדיק, שמשמעותו שבמצב שנוצר, בחירתו של הפועל לפעול בניגוד לחוק הפלילי מוצדקת, מפני שבאה למנוע נזק גדול יותר, מעין בחירה ברע במיעוטו[3] .

הרציונאל שביסוד צורך מצדיק: תועלתנות (הרע במיעוטו) והחובה לסולידאריות חברתית[4].

הדרישה בצורך מצדיק שהרעה שתימנע תעלה בהרבה או באורח משמעותי על הרעה שתיגרם. זוהי הנקודה שמבחינה בין צורך מצדיק לבין צורך פוטר[5].

כך, למשל, המסיט הגה של מכונית שאיבדה את בלמיה לשולי הדרך בידעו שיפגע בהולך רגל במקום לפגוע בקבוצת אנשים העומדים שם. בכגון זה, החברה מעוניינת בתוצאה שהגיע אליה הפועל גם במחיר העברה שעבר לאור המטרה שניצבה בפניו, הצלת רבים .

פס"ד בשיר- קדמי: "כאשר מדובר בקיפוח חיי אדם, ראוי ליישם את סייג הכורח במקום בו על המאוים לבחור – בו במקום – בין חייו שלו לחיי זולתו. הותירו הנסיבות למאוים פתח להימנע מן ההמתה בו במקום ולחפש דרך אחרת למניעת מימושו של האיום – לאמור: המתתו הוא – לא יחול הסייג. בכך אמנם מושבת ליושנה – במידה רבה – דרישת ה"מיידיות" של מימוש האיום, שבוטלה עם חקיקתו של סעיף 34יב לחוק העונשין. ברם, הדבר מתחייב מעקרון קדושת החיים[6] (עליו הרחיב פרופ' דבורקין במשנתו), ומגבלת הסבירות מאפשרת זאת".

גישתו של המלומד פרופ' דבורקין[7] מנסה להוביל למערכת משפטית שלמה המבוססת על צדק, יושר ואובייקטיביות. המוסר יכול להיות צמוד לפרשנויות במערכת זו, אך אין הוא יכול להיות "מיובא" ממקורות חוץ-משפטיים. המערכת המשפטית לא חייבת להתבסס על מוסר.