‏0.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד התבטאה התקיפה הישראלית על הכור הגרעיני בעיראק ויחסי ישראל-ארה״ב ?

תוכן עניינים

מבוא

רקע כללי:

ההתקפה:

תגובה בינלאומית:

יחסי ארצות הברית ישראל בעקבות התקיפה הישראלית על הכור הגרעיני בעיראק

החלטת האומות המאוחדות:

השפעה רחבה יותר:

סיכום

ביבליוגרפיה

התקיפה הישראלית על הכור הגרעיני בעיראק, הידועה גם כמבצע אופרה ומבצע תמוז, היא מבצע הפצצת הכור הגרעיני העיראקי תמוז (אוסיראק) שהתרחש ב-7 ביוני 1981 ערב חג השבועות ה'תשמ"א על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי.

התקיפה הייתה תגובה ישראלית לחשש שהכור הגרעיני העיראקי, שנבנה על ידי צרפת, ישמש לייצור פצצות גרעיניות. ישראל חששה שפצצות אלו עשויות לשמש כנשק נגד ישראל, או כנשק טרור נגד ישראלים בעולם[1].

התקיפה בוצעה על ידי שמונה מטוסי F-16 של חיל האוויר הישראלי, שיצאו משדה התעופה עציון בדרום ישראל. המטוסים טסו בגובה נמוך של כ-300 רגל, כדי לחמוק מגילוי מכ"ם. הם צלחו את שטח ערב הסעודית ומדרום לגבול ירדן, והתקרבו לכור העיראקי.

המטוסים תקפו את הכור בשעה 18:30 שעון בגדאד. הם הטילו 14 פצצות במשקל כולל של כ-10 טונות. הפצצות פגע בכור גרמו להרס כמעט מוחלט של הכור[2].

ההתקפה הישראלית הייתה מכה קשה לתוכנית הגרעין העיראקית. היא גרמה לעיכוב של שנים בפיתוח תוכנית הגרעין העיראקית, והיא תרמה להפלת משטר סדאם חוסיין בשנת 2003.

התקיפה הישראלית עוררה מחלוקת בינלאומית. מדינות רבות גינו את התקיפה, והציגו אותה כהפרה של החוק הבינלאומי. ישראל טענה שההתקפה הייתה פעולה הגנתית מוצדקת, והיא הייתה הכרחית כדי למנוע מעיראק לפתח פצצות גרעיניות.

המתקפה הישראלית על הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981 מתייחסת למבצע צבאי שערך חיל האוויר הישראלי ב-7 ביוני 1981. התקיפה כוונה לכור הגרעיני אוסיראק שנמצא ליד בגדד, עיראק. להלן סקירה כללית של האירוע:

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר שטייניץ י', סכנת ההכחדה העצמית: לא יהיה לנו לאן לחזור. הוצאת כנרת-זב'ם-דביר (ספט' 2023)

מיקי רון, הצבר השקט, הוצאת רון, 2021

Steven E. Lobell "Why Israel launched a preventive military strike on Iraq’s nuclear weapons program: The fungibility of power resources". Journal of Strategic Studies

חסינה לחלוטין