‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם כלל אי הכשרות צריך להתרחב ולחול גם על עדות קטין וקטינה בעבירות מין?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

המשפט בראי דיני הראיות (כשרות, קבילות, משקל) היום:

כללי הכשרות

כללי הקבילות

הקשר בין כללי הכשרות ובין כללי הקבילות

כללי הכשרות - עבר, הווה ועתיד

שלב היסטורי של כללי הכשרות:

היום

מתי בודקים כשרותו של עד ובאיזה אופן?:

גלגוליו של סעיף 2 , פקודת הראיות:

משפט משווה – אנגליה

כשרות להעיד על פי המשפט האנגלי

רציונל כלל הכשרות המודרני ותכלית הסייגים לכלל הכשרות:

הרציונאלים וההצדקות לסעיפים 3 ו- 4

תכלית כלל הכשרות

תכלית הסייגים לכלל הכשרות

המגמה

דוגמאות מהפסיקה והחקיקה הממחישות את הרחבת מעגל הכשרים להעיד:

ביטול הילכת קינזי

הלכת קינזי בוטלה זה מכבר אך בעבר היתה שלטת מאוד.

הרחבת כלל הכשרות לעדים קטינים בעבירות מין

הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) 2017

עבירות-מין בקטינים

עיקרי החוק

נימוקים בעד הרחבת כלל כשרות העדים הקטינים וחריג לעדות שמועה ע"י העדה בידי חוקר נוער

טובת הילד

נימוקים להרחבת כשרות עדות קטינים הקשורים בעשיית הצדק

נימוקים נגד הרחבת כלל הכשרות לעדים קטינים והעדה בידי חוקר נוער

זכויות הנאשם

התרשמות בית-המשפט מן העד ומחוקר הנוער

הבנת החובה לומר אמת

פגיעה בתחושתה של עשיית הצדק

הרחבת כשרות העדים הקטינים ופסלות עדות שמיעה: חשש בית-המשפט להרשיע בהסתמך על עדות חוקר נוער

דרישת הסיוע

חיזוק ראייתי לעדות קטין

כשרות וקבילות חוקר נוער להעיד בשם הקטין

עדות שנגבתה בידי חוקר נוער מול עדות הקטין עצמו בבית-המשפט

סע' 2 : עדות קטין שהורשתה העדתו בבית-המשפט

הצעות לשינויים בחוק לגבי ילד שאושרה העדתו

גיל הילד

סעיף 1 לחוק

דוגמה לפסיקה עדכנית בנושא : הרשעה בביצוע עבירות מין על בסיס עדות מתלוננת קטינה

תגובתו של הנאשם לכתב האישום

הכרעת בית המשפט

הצעות לשינוי ההסדר הקיים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בכשרות עדים ובאופן ספיציפי כשרות עדות קטינים בעבירות מין. לעיתים ישנם כללים הפוסלים עדותם של עדים - כגון פסילת עדות של אחד מבני זוג לחובתם של השני בבני הזוג בדין הפלילי, פסילת עדותו של קרוב משפחה מלהעיד לחובת קרוב אחר, פסילת עדותו של קטין[1]. כללי 'קבילות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו עדויות יתקבלו בבית המשפט, כאשר הכלל הבולט היא כי "עדות שמיעה", לאמור, עדות שלא נתפסה בחושיו של עד אלא זה שמעה או הבינה מאחר פסולה כראיה לאמיתות תוכנה משום שהיא עדות לפי שמועה.

עבודה זו תבדוק האם כלל אי הכשרות צריך להתרחב ולחול גם על עדות קטין וקטינה בעבירות מין?

מטרתה העיקרית של עבודה זו היתה בדיקת ההסדר הקיים לגבי העדת קטין, על יתרונותיו וחסרונותיו, תוך למידה מנסיון שלושים-ושלוש שנות הפעלת החוק. במהלכה של בדיקה זו נתקלנו לא-אחת במגרעות ובליקויים שבהם ההסדר הקיים לוקה. נראה לנו, כי יש מקום להכנסת כמה תיקונים משמעותיים בחוק אשר ירככו את הפגיעה הקשה בזכויות הנאשם מבלי שיעלו באופן ממשי את החשש לגרימת נזקים לקטין, ולהיפך[1]. לקדם יש מקום גם לכמה תיקונים נוספים אשר יפחיתו את הסיכוי הקיים עדיין לגרימת נזקים לקטין, מבלי שיהיו כרוכים בפגיעה קשה בזכויות הנאשם, הפגועות בלאו הכי.

לגבי קטין אשר נאסרה העדתו, הצעותינו העיקריות הן להזמינו תמיד ללשכת השופט כיד לאפשר לשופט להתרשם ממידת מהימנותו, ונוסף על כך - לחייב את חוקר הנוער להקליט את גביית העדות ולהגישה כראיה לבית-המשפט. שניים אלה יקנו לשופט - ואף לנאשם במידת-מה - תמונה מלאה בהרבה על אשר התרחש במהלך גביית העדות. עוד מוצע לחייב עריכת פגישה נוספת של חוקר הנוער עם הילד זמן קצר לפני המשפט כדי לאפשר לחוקר הנוער לבדוק שמא נעלם החשש מפני גרימת נזקים לילד עקב עדותו, שאזי יוכל חוקר הנוער לשנות את החלטתו ולהתיר את העדת הילד.

באשר לדרישת הסיוע, בדקנו ומצאנו כי לאור השינויים בחקיקה בשנים האחרונות, הפכה דרישה זו לפיצוי של ממש על הפגיעה בזכויות הנאשם. כדי להימנע ממצב שלפיו דרישת הסיוע תהפוך למפלטם של עבריינים רבים - שהרי בזירת העבירה נוכח בדרך-כלל הקורבן לבדו - הצענו כי תישקל הגמשה בדרישת הסיוע, בין בדרך של הפחתתה לדרגה של "דבר לחיזוקה" בלבד ובין בדרך של הסתפקות בסיוע טכני במקום בסיוע ממשי.

אם תאומץ אחת ההצעות שהועלו לעיל לגבי שינוי ההסדר, דבר שירכך את הפגיעה בזכויות הנאשם, תקבל ההצעה להגמשת דרישת הסיוע משנה-תוקף.

מכל-מקום, כל עוד דרישה זו עומדת בעינה, הרי שבשאלה הפרשנית העיקרית הנוגעת לסיוע הנדרש, דעתנו היא כי עדות קטין הטעונה בעצמה סיוע מטעם כלשהו יכולה לשמש סיוע הנדרש על-פי סעיף 11 לחוק.

אשר לשאלת קבילות התרשמותו של חוקר הנוער לגבי מהימנות הקטין, הבענו את הדעה כי הן פרשנותם הלשונית של סעיפים 8 ו-9 לחוק והן רוח החוק מחייבות את הפירוש כי התרשמות זו קבילה כראיה. יחד עם זאת מוצע, כי המחוקק יתקן את סעיף 8 ויעגן הלכה זו בחוק.

אשר לקטין שהורשתה העדתו בבית-המשפט, נראה לנו כי רצוי ליתן הדרכה כלשהי לחוקר הנוער, בדבר השיקולים אשר ראוי כי יישקלו על-ידם בשאלת הרשאת ההעדה - בין על-ידי קביעתם בתקנות ובין בדרך אחרת.

עוד מוצע, כי סעיף 2(ג) לחוק ישונה באופן שהסמכות להפסיק את העדת הילד במהלכה תוקנה לחוקר הנוער וכי החוק יחייב את נוכחותו של חוקר הנוער במהלך ההעדה. אשר לנאשם, מוצע כי תוקנה לשופט הסמכות להורות על הוצאתו בעת גביית עדות הקטין, אם יימצא צורך בכך.

אשר להיקף תחולתו של החוק, הצעתנו היא כי תישקל הרחבת תחולתו של ההסדר שבחוק, הן מבחינת גיל הילד (על-ידי הקניית שיקול-דעת לשופט להורות כי גם עדותם של ילדים בגילאי 16-14 תיגבה על-ידי חוקרי-נוער) והן מבחינת היקף העבירות (על-ידי החלת החוק גם על "עבירות הקשורות בעבירות נגד המוסר" או אפילו על כל "עבירת אלימות בין אדם לאדם"). לחלופין ניתן להציע, כי לפחות יינתן לשופט שיקול-דעת להורות על גביית עדות קטין בידי חוקרי-נוער בעבירה מסוג זה. כמו-כן מוצעת חקיקתו של חוק מיוחד אשר יקבע הסדר דומה לגבי מפגרים.

ולשיטה אחרונה : חלקן של ההצעות שהועלו לעיל הועלו גם בפני הוועדה המיוחדת אשר בדקה את נושא העבירות על רקע מיני נגד קטינים. אלא שוועדה זו החליטה פה אחד, כי "על מנת לשמור מכל משמר על החוק הנ"ל ... ולאור האיזון העדין והרגיש בין המגמות השונות לתיקון חוק זה, ממליצה הועדה להשאיר את החוק במתכונתו הנוכחית וללא כל שינוי".

המלצה זו לא זכתה להסבר נוסף כלשהו בדו"ח. עם כל הכבוד, דעתנו היא כי הרצון לשמור על "איזון קדוש" זה איננו מהווה נימוק של ממש לדחייה גורפת של כל ההצעות לשינויים ולשיפורים בחוק. מעבר לכך, חלק מן ההצעות המיועדות לשפר את המצב הקיים אינן פוגעות כלל וכלל באיזון האמור. לפיכך, תקוותנו היא, כי המחוקק יטה אוזן קשובה להצעותינו המבוססות על הניסיון שהצטבר במשך שנות הפעלתו של החוק, תוך שקילת כל הצעה והצעה לגופה ובחינתה, ולא יאמץ את המלצת הוועדה אשר בחרה לדחות מכול-וכול את כל ההצעות כולן.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] לימור עציוני נוער במשפט הפלילי , (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

[2] בושרי נ. קטינים במשפט: מתלות לעצמאות (הוצאת שהם) (2019)