עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית קורונה ודיני עבודה, פיטורין והרעת תנאים בזמן השבתת המשק עקב הקורנה, הוצאה לחל"ת, עיכוב תשלום משכורת (עבודה אקדמית מס. 12485)

‏290.00 ₪

39 עמודים

 
עבודה אקדמית קורונה ודיני עבודה, פיטורין והרעת תנאים בזמן השבתת המשק עקב הקורנה, הוצאה לחל"ת, עיכוב תשלום משכורת

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרעה מוחשית בתנאי עבודה ונסיבות יחסי עבודה המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים?

תוכן עניינים

פרק 1 - מבוא, הצגת שאלת המחקר והמתודולוגיה.

אימפקט שלילי על הכלכלה הישראלית של משבר הקורונה

משבר הקורונה הקלות וסיוע

משבר הקורונה הקלות על שכירים ומובטלים

פרק 2 - פיצויי פיטורים והרעה מוחשית בתנאי העבודה

            2.1. פיצויי פיטורים - רקע כללי

            2.2. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים

            2.3. "הרעה מוחשית בתנאי עבודה" על רבדיה השונים, וההתפתחויות

                   בפסיקה לאורך השנים

            2.4. ההבדל בין "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" ל"נסיבות ביחסי עבודה",

                   המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים

פרק 3 - ההלכה המרכזית - התפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים

3.1. תנאים שעל העובד לעמוד בהם

3.2. הלכה מרכזית - התנאים לקיום סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים

פרק 4 - היבטים משפטיים - ניתוח מגמות הפסיקה בבתי-הדין השונים 

            4.1. בית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע

  4.2. בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב

            4.3. בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים

            4.4. בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה

פרק 5 - השוואה וסיכום של מגמות הפסיקה בבתי-הדין השונים

פרק 6 - סיכום

פרק 7 - ביבליוגרפיה

8.1. חקיקה

8.2. פסיקה

8.3. ספרות מקצועית

8.4. נספחים

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ב-2020 בישראל חברות רבות ויחידים כולל עצמאים קטנים ושכירים נפגעו כלכלית קשות עד כדי חדלות פרעון.

בזמן משבר הקורונה עובדים רבים הוצאו לחל"ת ולא שולמה משכורתם או ששולמה באיחור. זו שאלה טובה האם מדובר בהרעת תנאים?

אי-תשלום שכר במועדו נחשב כ"נסיבות" בהן אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו. בפסיקה נקבע, כי זכותו היסודית של העובד היא לקבל את שכרו ולקבלו במועדו. אין לראות איחור חד-פעמי כ"הרעה ממשית" בתנאי העבודה. אולם, אין לדרוש שהעובד ימשיך בקשר העבודה עם מעבידו כאשר מדובר בפיגורים חוזרים ונשנים בתשלום השכר, ובפרט כאשר קיים חוסר וודאות לגבי קבלת השכר.

קורונה 2020 ופגיעה כלכלית: המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה ותקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה צומצמה ל6 חודשים, אך התקנות אינן חד משמעיות לגבי כלל ציבור העובדים.1 1 ב-26 במרץ הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקדמת המקדמה לפני הפסח. [1]

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר לשישה חודשים במקום שנה,1 זאת בכדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה.

ב-27 במרץ אישרה הממשלה הגמשה של כללי הזכאות לדמי אבטלה, ומתן מענק למובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה (אנשים שהגיעו לגיל 67 ועצמאים).1 אושרו גם דרכי סיוע לעסקים. [2]

ב-8 במרץ הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד שקל ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.1 1 ב-11 במרץ 2020 הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים. [3]

ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל מתחילת 2020 בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע שלושת סבבי הבחירות ב-2019-2020).

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ הודיע שר האוצר כחלון כי הממשלה מגבשת תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר. [4]

במסגרת צעדי האוצר לשמירה על יציבות המשק, העניקה המדינה סובסידיה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז בבניית קו צינור גז למצרים. [5]

בעבודתנו נעסוק בעילת ה"הרעה המוחשית בתנאי העבודה", המצדיקה התפטרות כדין מפוטר ומזכה את העובד בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

ברצוננו לסקור את העילה על רבדיה השונים. כמו כן, נבחן מהי הרעה בתנאי העבודה ומה המשמעות של הרעה "מוחשית" בפועל. נבדוק את מגמות הפסיקה, נסיבותיהן, וההבדלים בהכרעות בין בתי-הדין האזוריים לעבודה בערים תל-אביב, באר-שבע, ירושלים וחיפה, בדגש על העשור האחרון. ועל כן, יש לראות בעבודה זו עבודה דסקריפטיבית.

בעבודת סמינריון זו בכוונתנו לבדוק האם ישנם הבדלים בין מגמות הפסיקה של בתי-הדין באזורים מסוימים. כלומר, האם יש ערים בהן תומכים יותר במעסיק או בעובד, ובאילו נסיבות? למשל, נבחן האם קיימת מגמת פסיקה לטובת המעסיק, באזורים בהם קיים היצע גבוה יותר של משרות, ואחוז תושבים בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר (כמו בתל-אביב לדוגמה). מאידך גיסא, באזורים בהם קיים אחוז גדול יותר של בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך (כמו בבאר-שבע לדוגמה), האם בית-הדין ייטה להכריע לטובת העובד וייקח בחשבון את נסיבותיו האישיות. כגון, מצבו הכלכלי והמחסור במשרות פנויות באותו אזור. יתרה מזו, כיום ישנם ארגונים שונים הפועלים למען קידום זכויות העובד, העלאת המודעות בתחום, ואף הענקת סיוע משפטי חינם לעובד שנפגעו זכויותיו. לאור זאת, נרצה לבחון גם פרמטר זה, ולבדוק האם הוא משפיע על כמות התביעות המוגשות לבתי-הדין על הפרת תנאי העבודה.

בפרק השני, נסקור את עילת "ההרעה המוחשית בתנאי העבודה" והמקרים השונים. נרחיב על פיצויי פיטורים, המקור החוקתי ממנו הם נובעים והמצבים השונים בהם המעסיק יכול לשלול אותם מהעובד. נוסף על כך, נסביר את ההבדל בין "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" לבין "נסיבות ביחסי העבודה" המצדיקות התפטרות המזכה בפיצוי פיטורים.

בפרק השלישי, נציג את ההלכה המרכזית והתנאים המצטברים למימוש העילות של סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. נציין את הפרמטרים שעל העובד לקיים לפני שהוא מחליט להתפטר ולהגיש תובענה בגין אחת מהעילות. וכן, נרחיב על נטל ההוכחה של כל אחד מהצדדים, ומהם הקריטריונים החשובים ביותר לבית-הדין, בזמן קיום מבחני ההלכה.

בפרק הרביעי, נבצע סקירה של מגמת הפסיקה בבתי-הדין האזוריים, בשנים 2006-2016.

בפרק החמישי, נקיים השוואה וסיכום של מגמות הפסיקה בבתי-הדין האזוריים לעבודה. נבחן את ההבדלים בין הכרעותיהם, כמו גם הנסיבות שחלו. בנוסף, נבדוק האם מגמת הפסיקה של בתי-הדין האזוריים דומה למגמת הפסיקה של בית-הדין הארצי לעבודה, או שמא זה נוטה להפוך את פסיקתם.

בפרק השישי נציג את הסיכום לעבודה - נחווה דעתנו לגבי "הרעת תנאים" ומגמות הפסיקה של בתי-הדין במקרים השונים. כמו כן, נוסיף גם את נקודת המבט האישית של כל אחד מאתנו, על המצב הקיים של "הרעת תנאים" בשוק העבודה, ומה מבחינתנו ניתן לשנות בכדי שהחוק יגשים את תכליתו.

לינק למצגת בנושא דיני עבודה, פיטורין

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הנחיות הביטוח הלאומי בעקבות הקורונה, אתר המוסד לביטוח לאומי (2020)

אימפקט קורונה: הצעדים החדשים: המגזר הפרטי והציבורי יצומצמו, תכנית תמריצים של 5 מיליארד ש"ח, דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במרץ (2020)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016)

ר' בן ישראל הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת, עם עובד, 2017.

תח למעט קורונה

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות