‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לקיום מינימלי בכבוד בבתי הסוהר לאור זכויות בינ"ל של אסירים מהו מטראז' מחיה מינימלי בתא כלא?

תוכן עניינים

מבוא      

שאלת המחקר    

הצגת הנושא ומושגי יסוד

תנאי המאסר בישראל      

הזכות לקיום בכבוד בישראל כזכות לקיום בתנאים מינימליים           

פסיקה   

קיום מינימלי בכבוד: תנאי כליאת אסירים ועצורים בבתי הסוהר במדינת ישראל        

כמה מטר מרובע ראוי שיהיה מרחב המחיה המינימלי של אסיר?       

עתירות האסיר מגאדבה לשיפור תנאי הכליאה        

חוק שחרור מנהלי כפול-  

עמותת רופאים לזכויות אדם         

מאסר- המצב החוקי בישראל        

תנאים מינימליים לקיום בכבוד של אסיר (כמו שיחות טלפון) לאור שביתת האסירים הביטחוניים - אפריל

הזכות לכבוד האסיר והאכלה כפויה של שובתי רעב 

משפט משווה בינ"ל – קיום בכבוד מאסר וכליאה    

ארה"ב

מסמכים בין-לאומיים המסדירים זכויות אסירים   

אמנות המסדירות זכויות אדם בנוגע למאסר וכליאה            

זכויות אסירים    

Standard Minimum Rules for the כללים הקובעים סטנדרטים מינימליים לטיפול באסירים     

Treatment of Prisoners    

היגיינה ותנאי כליאה במאסר        

סיכום    

ביבליוגרפיה         

העבודה תעסוק בזכויות בינ"ל של אסירים[1] וביתר ספיציפיות: מטר מחיה מינימלי בתא כלא. הזכות לקיום מינימלי בכבוד חלה כמובן גם בבתי הסוהר. עבודתי תסקור את המאסר והכליאה בישראל ובמשפט הבינ"ל ובארה"ב. [2]

ב-15 באפריל 2019 הסתיימה שביתת רעב חלקית של אסירים בטחוניים בישראל[3].

האסירים הביטחוניים המזוהים עם חמאס הודיעו על חזרה לשביתת רעב שבועיים קודם לכן, אחרי שהמשא ומתן מול הנהלת שב"ס בנוגע לדרישותיהם הגיע למבוי סתום. עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה למניעת ביקורי משפחות של אסירי חמאס והג'יהאד האיסלאמי מרצועת עזה ובנוגע לסנקציות החדשות שהוטלו על האסירים בעקבות התפרעויותיהם בשבועות האחרונים.

על פי ההסכמות, המיסוך הסלולארי באגפים יישאר, אך יותקנו טלפונים ציבוריים שיהיו תחת האזנה. דרישות האסירים להחזרת ביקורי המשפחות לאסירי חמאס והג'יהאד האיסלאמי מעזה ולהסרת הסנקציות נגדם - נדחו. שביתת הרעב הסתיימה לאחר שבוע, למרות שרוב האסירים לא שבתו באופן מלא.

הייתה התנגדות של חלק מהגורמים המעורבים בישראל להתקנת הטלפונים הציבוריים. אולם לבסוף, עמדת שב"כ שצידדה בכך ניצחה בעקבות ערבות של שב"כ שהוא ישלוט על התעבורה הזו.

במערכת הביטחון טוענים שכל תביעות האסירים הביטחוניים נדחו. החסמים הסלולריים שהותקנו בבתי הכלא יישארו, וגורמים מדגישים שאלו שתוכננו להיכנס לבתי כלא אחרים יותקנו כמתוכנן. במקומות שבהם יש מיסוך יותקנו טלפונים ציבוריים לשימוש האסירים.

על פי גורמי ביטחון, הטלפונים הציבוריים שיותקנו יהיו טלפונים מפוקחים שלאסירים יוגדר מראש למי מותר להם להתקשר וכמה פעמים. בהתאם להסכם, כל הפרת משמעת או הפרת נהלי שימוש בטלפון תגרור סנקציות משירות בתי הסוהר.

לפי מקורות פלסטיניים, כל אסיר יוכל לבצע שלוש שיחות טלפון בשבוע. גורמי ביטחון ציינו כי על פי ההסכם גם ייאספו טלפונים ניידים מוברחים שנמצאים ברשות האסירים.

• זכויות אסירים מטופלות במשפט הבין-לאומי הן במסגרת הסדרת זכויות אדם באופן כללי והן במסמכים העוסקים באסירים ובעצירים .[4]
• בכל האמנות והמסמכים מודגש כי אסירים זכאים ליחס אנושי ולכבוד, וכי יש לשמור על כל הזכויות המגיעות להם כבני-אדם (למעט אלו הנפגעות בהכרח בשל המאסר)[5].
• באמנות המוצגות כאן מופיעים שני איסורים החלים בעיקר על אסירים - איסור עינויים ואיסור עבודת פרך[6]. יצוין כי ישראל היא צד לאמנות האלה.
• המסמכים העוסקים באסירים בלבד נוגעים ביתר פירוט בזכויות האסירים ובתנאי מאסרם , אולם שלא כמו האמנות, הם אינם מחייבים.
• מדוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2005 על תנאי המאסר והמעצר עולה כי בבתי-הסוהר שנבדקו נמצאו ליקויים רבים , ובהם גילויי אלימות של סוהרים כלפי אסירים, ענישה משמעתית קשה , צפיפות והלנת אסירים על הרצפה, תנאים היגייניים ותברואתיים לקויים והצבת קשיים במימוש זכות המפגש עם עורכי דין.
• דוח עמותת רופאים לזכויות אדם הצביע על כך שאסירים נכבלים לפרקי זמן ממושכים כאשר הם עוברים טיפולים רפואיים, גם אם הם על ערש דווי.

יש לזכור כי מאסר אינו מטרת ענישה כי אם דרך ענישה. תהיה התייחסות למטרות המחוקק בעת חקיקת החוקים לגבי מאסר, לרבות התייחסות לתיקון 113. אסקור את מטרות הענישה, מתוכן אתמקד בעונש המאסר, ובייחוד מאסר בפועל. אבדוק כיצד עונש המאסר מגשים כל אחת ממטרות הענישה, אבחן חלופות אפשריות אשר לפעמים הינן יעילות יותר מעונש המאסר (תוך התייחסות למאסר חייבים ומאסר חלף קנס). כמו כן, אציע דרכים לתיקון חוק העונשין (לעניות דעתי כמובן) באופן בו לא יהיה ניתן להטיל עונש מאסר בעבירות מסוימות (לדוגמא, עבירות כלכליות), וכן אדון בבעייתיות שהייתה מתעוררת לדידי, באם תיקון כגון דא, היה עובר. אולי להוסיף סעיפי חילוט (כמו שיש בפקודת הסמים) לגבי עבירות כלכליות – ובכך לבטל את עונש המאסר בצידן ולטפל באותם "עבריינים" באופן של הטלת סנקציה כמו חילוט רכוש וקנסות גבוהים. אולי לקבוע כי ניתן להטיל קנס עד פי 3 ממה שנקבע שאותו אדם העלים.[7]

מצגת בנושא זכויות אסירים משפט בינלאומי, מטר מחיה תא כלא, תנאי כליאה

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

סבה, ל' ואראל, ר. (2017). "כליאה בסגנון חופשי": על יישום הנורמות של זכויות האדם הבין-לאומיות במערכת הכליאה הישראלית. חוקים י', עמ' 123-221

יוסי דהאן, שלומית בנימין, מוטי גיגי, שלומית ליר, מתי שמואלוף, נפתלי שם טוב מהקמפוס לנמל: סיקור שביתות ושובתים בתקשורת הישראלית. סוציולוגיה ישראלית, גיליון יד מס' 1 .

​יעל כהן-רימר ואיילת עוז​ "התקדמות (זהירה) לעבר הגדרת קיום בכבוד: שימושים אפשריים במשפט הפלילי" הסניגור 244, יולי 2017​

Smith, Philip, "Punishment and culture", University of Chicago Press

Gross, Hyman. A Theory of Criminal Justice (reissue ed.). Oxford University Press