עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית קנין רוחני, זכויות מבצעים מוזיקאים, זכויות יוצרים, מוסיקה (עבודה אקדמית מס. 12455)

‏290.00 ₪

38 עמ'

עבודה אקדמית קנין רוחני, זכויות מבצעים מוזיקאים, זכויות יוצרים, מוסיקה

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות מבצעים מוזיקאים?

תוכן עניינים

מבוא

פס"ד עיריית חולון נ' אן.אם.סי מוסיקה בע"מ

זכויות יוצרים אמנותיות: מוסיקה, ספרים

יצירה למטרות מסחריות

תמלוגים כפיצוי על הפרות

סיכום ביניים

הקניין כאישיות

זכויות יוצרים אמנותיות

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים והזכות המוסרית

קריאייטיב קומונס

קריאייטיב קומונס ורשיונות תוכן אחרים

לוקליזציה קריאייטיב קומונס

זכות-יוצרים של יצירה ספרותית או אמנותית.

רשיונות-כפייה בזכות-יוצרים

הפסיקה הישראלית - לאן?

הבעלות בזכות היוצרים

משפט משווה

הגדרות וסוגי השימוש בחוק האמריקאי

הפסיקה בארה"ב

פסיקה רלבנטית – אוסטרליה

סיכום

ביבליוגרפיה

 

עבודה זו תעסוק בקניין רוחני: זכויות יוצרים של מבצעים מוזיקאים.

הפסיקה דיברה רבות על ציורים מקוריים ומכך ניתן להקיש קל וחומר על זכויות מבצעים מוסיקליים.

חוק זכויות יוצרים מ-2007 קובע בסעיף 4 : יצירה אומנותית, ספרותית או מוזיקלית אכן שייכת לאדם – יש עליה זכות יוצרים.

פס"ד עיריית חולון נ' אן.אם.סי מוסיקה בע"מ: פסק-הדין[2] בפרשה זו הוא למעשה סיומו של תיק רב-תהפוכות שהחל את דרכו בבית-המשפט המחוזי[3]. חברות התקליטים, שברשותן זכויות-היוצרים ברבים מן התקליטורים המושאלים בספרייה למוזיקה ע"ש שוורץ, ביקשו נגדה, בין היתר, צו-מניעה. הספרייה היא אחת מרשת ספריות המופעלות על-ידי עיריית חולון. היא השאילה תקליטורים תמורת דמי-מנוי במחיר של כתקליטור אחד ותמורת הפקדת פיקדון בסכום דומה. הפיקדון הוחזר ברובו לשואל עם סיום המנוי. נוסף על כך, וכתנאי להשאלה, נדרשו המנויים לחתום על כתב-התחייבות שלפיו הם נוטלים על עצמם לא להעתיק או להקליט חומר שהם שואלים מן הספרייה.

צו-המניעה שהתבקש והתביעה שהוגשה נסמכו על סעיף 3ו לפקודת זכות-יוצרים שהוסף בתיקון משנת.1996 על-פי הסעיף, "השאלה או השכרה, לצרכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות-יוצרים כמשמעותה בחוק זכות-יוצרים".

בית-המשפט מציין כי לא היתה בין הצדדים מחלוקת שהתקליטורים שהספרייה משאילה הם "קלטות" כמוגדר בדין[4], וכי סעיף 3ו חל על השאלתן על-ידי הספרייה. זאת, לאורה של הגדרת המונח קלטת בסעיף 3ב לפקודה, שלפיה קלטת הינה "התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב".

המחלוקת העיקרית נסבה על פרשנות התיבה "לצרכי מסחר" הקבועה בסעיף 3 ו. אם פעילות הספרייה מהווה השאלה או השכרה לצורכי מסחר, יש במעשיה כדי להוות הפרה של זכות-יוצרים. אם, לעומת זאת, מעשיה אינם עולים כדי צורכי מסחר, היא לא תיחשב למפרה, שכן זכותו של היוצר אינה מתגבשת כלל כדי זכות-יוצרים, ועל-כן אינה זוכה ממילא בהגנה. השופט שלו ז"ל, שדן בצו-המניעה הזמני, קבע כי המונח "לצרכי מסחר" שבחוק אינו יכול להתפרש כחל על מעשיה של הספרייה.מכיוון שלגביה אין מחלוקת כי אינה גוף לשם עשיית רווח ואין בפעולות ההשאלה של התקליטורים משום פעילות מסחרית ישירה או בלתי-ישירה. לעומתו, השופט קלינג, בנותנו את פסק-הדין הסופי בתיק, נקט גישה שונה. לדבריו, אופיה הציבורי של הספרייה אינו שולל כשלעצמו את האופי המסחרי של ההשאלה או ההשכרה. המקרה דומה לרשות מקומית, שתכליתה אינה מסחרית, העוסקת בין השאר בפעילויות מסחריות, דוגמת קנייה ומכירה של טובין. עוד קבע השופט קלינג כי פרשנות אפשרית של המונח "לצרכי מסחר" היא לראותו ככולל "כל [ה]נסיבות שבהן ניתנת תמורה להשכרה או להשאלה", לרבות "תשלום חד פעמי לתקופה מסויימת", קרי לענייננו - רכישת המנוי. לתפיסתו של קלינג, פרשנות מרחיבה זו הינה אף ראויה, משום ששאילת התקליטורים בספרייה מפחיתה את מספרם של התקליטורים הנרכשים, וכך נגרע מהתמלוגים לבעלי זכויות-היוצרים. גריעה זו מהווה פגיעה בזכויותיהם הקנייניות של בעלי זכויות-היוצרים, אשר בהיעדר מנגנון לפיצוי הולם, עולה על הנדרש ואינה עומדת במבחן המידתיות על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.[5]

בית-המשפט העליון הפך בפסק-דינו את הכרעתו של השופט קלינג וקבע כי פעילות הספרייה במקרה דנן אינה עולה כדי צורכי מסחר. ראוי לציין כי בין מתן פסק-הדין על-ידי בית-המשפט המחוזי לבין מתן פסק-הדין בעליון התקבל תיקון לחוק הספריות הציבוריות, וכיום ספרייה ציבורית כהגדרתה בחוק רשאית לספק שירותים הנוגעים בתקליטורים. נקודה זו חשובה, שכן למעשה, הגם שבית -המשפט העליון אינו מודה בכך מפורשות, היא ייתרה במידה רבה את השאלה הספציפית באשר לספריות, אך השאירה על כנה את השאלה הכללית יותר, והיא, כהגדרת בית-המשפט: מהו "היקפה של זכות ההשכרה וההשאלה של תקליטור, כפי שזו הוגדרה על-ידי המחוקק הישראלי בתיקון משנת תשנ"ו, והיחס בינה לבין ההרשאה הנתונה בחוק לספרייה ציבורית... להשאיל תקליטורים"?

השופט ש' לוין קובע בפסק-הדין כי תקליטור הינו בגדר "קלטת", כיוון שהצדדים לא חלקו על כך בעניין שלפניו. לאחר בחינה השוואתית של הדין בארצות-הברית ובדירקטיבה האירופית, ואף של תזכיר חוק זכויות יוצרים, תשנ”ט - 1999, הוא מגיע למסקנה כי הטכניקה שבה בחר המחוקק ליצור איזון בין האינטרס הציבורי שבגישה למידע והשימוש בו לבין האינטרס של בעלי זכויות-היוצרים לקבל גמול הולם על עמלם היא טכניקה של מגבלה פנימית על הזכות בדמותה של הגדרה מצמצמת לזכות עצמה. על-פי גישה זו, השכרה או השאלה שאינה לצורכי מסחר אינן באות בגדר הזכות, ועל-כן אינן יכולות לפגוע בה. על-כן מתייתרת בחינת המידתיות של הפגיעה בזכות שערך בית-המשפט המחוזי, שכן הזכות אינה קיימת כלל. לגישת בית-המשפט העליון, ההצדקה הבסיסית לדיני זכויות-יוצרים נתפסת במשפט האנגלו-אמריקאי כרצון לתת ליוצר תמריץ על-מנת לאפשר לציבור הרחב נגישות מרבית ליצירה, ומורשתם של דיני זכויות היוצרים הישראליים הינה מורשת זו. על-כן נקבע כי לעניין פרשנות המונח "לצרכי מסחר", אין "להוציא מקרא ידי פשוטו", ויש לפסוק כי פעילות הספרייה במקרה זה אינה מהווה פעילות לצורכי מסחר. [6]

אגב הכרעתו זו בית-המשפט מתייחס גם לנושא ההעתקה הפרטית והתגמולים המגיעים ליוצר בגינה. כך הוא מצביע על סעיף 3ג לפקודת זכות-יוצרים, שלפיו "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". בעניין זה מובא, כדוגמה, המשפט האמריקאי, הקובע כי המקליט הביתי, העושה כן ללא הניעה (מוטיווציה) מסחרית ישירה או עקיפה, חסין מפני טענה של הפרת זכות-יוצרים, וזאת בין שהוא משתמש במכשיר הקלטה דיגיטלי ובין אנלוגי. האידך גיסא של ההקלטה הביתית הוא, לדברי בית-המשפט, סעיף 3ד, הקובע כי הממשלה תפצה את בעלי הזכויות על אובדנם בכך שתעביר לידיהם סכום שנתי בשיעור של 5% מהמחיר לצרכן של כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שחלפה. לדברי השופט לוין, יש בתגמול זה כדי לאזן במשהו את הפגיעה הנגרמת ליוצרים כתוצאה מהגדרת זכותם הקניינית למנוע את ההשכרה או ההשאלה ככזו המתייחסת לפעילות לצורכי מסחר בלבד. [7]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Lewinsky S.V. (2019) Copyright Throughout the World .Thomson Reuters 2019

 ע"א 326/00 עיריית חולון נ' אן.אם.סי מוסיקה בע"מ (טרם פורסם) דינים ועוד 36, הלכות 10/03, דינים מחוזי כו(7), 709 (ניתן על-ידי כבוד השופט א' שלו)

חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), תשנ”ו - 1996, ס"ח 1583, תשנ"ו 244

תמיר אפורי חוק זכות יוצרים, הוצאת נבו, 2012.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת