‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תוקפו של ההסכם הפוליטי בראי השלטון המקומי?

תוכן עניניים

מבוא    

שאלת המחקר   

מהו הסכם פוליטי והחובה בגילויו              

תוקפו של הסכם קואליציוני ופוליטי         

הסכם פוליטי הסותר את תקנת הציבור או חוק מדינה         

הסכם פוליטי כפוף לכלל האוסר הגבלת סמכות      

הסכם פוליטי ושפיטות   

הדין החל בפסיקה על הסכמים פוליטיים  

פס"ד שטרית : מקרים להתערבות בהסכם פוליטי 

מתי מופעלת סמכות שלטונית      

הסכם רוטציה    

פס"ד אלחאג' נ' אבו עקל

הסכמים פוליטיים מוניציפאליים

החובה לגלות הסכמים פוליטיים - הבסיס המשפטי              

מינוי חבר מועצה שהתפטר לעובד בשכר    

דוגמא: מינוי חבר מועצה שהתפטר ליועץ בחברה הכלכלית של עיריית מודיעין            

מינוי חבר מועצה שהתפטר למנהל מחלקה בעיריית עכו       

הסכמים פוליטיים ומניעת ניגוד עניינים    

הסכם רוטציה בעיריית ראש העין

המפלגות הערביות           

המפלגות החרדיות           

בעיות בקיום הסכמי רוטציה        

ועדות הכנסת     

פרשת ז'רז'בסקי

האם להסכם פוליטי יש תוקף מחייב ?       

מבחנים לקביעת בטלות סעיפי הסכם פוליטי:        

סעיפים שהוכנסו להסכמים פוליטיים ודעתו של ביהמ"ש:  

קבילת שיקול דעת סטטוטורית –

עמדת הפסיקה בעניין הדין החל על הסכם פוליטי   

דין רצוי

אוטונומיית הרצון            

כוונה ליצור יחסים משפטיים        

הסכם פוליטי כחוזה ואכיפתו       

הדין החל על הסכמים פוליטיים: תחולת דין החוזים            

תחולת המשפט הציבורי 

שילוב הדינים     

דינים מיוחדים   

השלכות ההחלה של דיני החוזים  

יתרונות מתודיים             

תוכן חדש למושגים של המשפט הפרטי      

סיכום   

ביבליוגרפיה       

חקיקה 

ספרות  

פסיקה  

מקורות זרים     

עבודה זו תנסה לבחון את תוקפו של ההסכם הפוליטי בראי השלטון המקומי ולבדוק האם ניתן לאכוף או לא את ההסכם הפוליטי המוניציפאלי. 

הסמינריון ינסה לבדוק מה קורה בפועל היום מבחינת התפיסה של ההסכם הפוליטי ואכיפתו.

שנת 2019 היתה סמל לחוסר יציבות פוליטית . בתקופת בחירות והסכמים פוליטיים נחתמים בחרש. למשל ההסכם הפוליטי שנחתם ב-2019 בין תנועת חוסן של בני גנץ לבין מפלגתו של בוגי יעלון לאיחוד מפלגתי.

באופן כללי, קיימים שני זרמים לעניין: האחד, שלא רואה בהסכם פוליטי כמחייב וכחוזה ע"פ דיני חוזים, כלומר בעקרון אין אכיפה ותרופה. והשני רואה בהתחייבות גם אם היא פוליטית אלמנטים שיש לשקול לחייב.[1]

ההסכם הפוליטי הוא תופעה שכיחה ומרכזית בחיים הפוליטיים של מדינת-ישראל. נשיא בית-המשפט העליון, השופט שמגר, תיאר בעניין שליט, את ההסכם הפוליטי כפועל יוצא של מבנה השלטון ושל שיטת הבחירות שלנו.[2] השופט ברק, באותו עניין, רואה בהסכם הפוליטי "מכשיר פוליטי-משפטי חיוני."[3] החיוניות נובעת מכך, שבמשטר דמוקרטי כשלנו, המבוסס על מפלגות, נועד ההסכם הפוליטי לסייע בקיום שוטף של אמון הרשות המחוקקת ברשות המבצעת.

הסכמים פוליטיים יכולים להיערך בשלטון המרכזי או בשלטון המקומי. הם כוללים הסכמים בין-מפלגתיים (קואליציוניים או אופוזיציוניים) והסכמים פנים-מפלגתיים (הסכמי הצבעה, הסכמי רוטציה). הסכמים אלה מהווים מסגרת משפטית להסכמה בין מפלגות או גופים אחרים (כמו סיעות) וכלי להסדר מוקדם של היחסים בין הגופים המתקשרים. הם כוללים התחייבויות הדדיות של אנשים גופים פוליטיים והסכמה אשר הושגה כדי להגשים מדיניות שלטונית ומטרות פוליטיות.[4] במקרים רבים נערכים ההסכמים הפוליטיים לקראת הקמת ממשלה, והם מיועדים לקבוע את הרכבה ואת איוש התפקידים בתוכה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ידין ש' רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

פרידברג, חן וראובן חזן.  פיקוח הכנסת על הממשלה – תמונת מצב והצעה לרפורמה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 56-21.

השופט ברק בבג"צ רסלר נ' שר הבטחון, פ"ד מב (2) 441, 507

בג"צ יוסף ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ו-17 אח' פ"ד מה(1) בע' 129