‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באו לידי ביטוי יחסי ראש הממשלה דוד בן גוריון עם יהודי ארצות הברית ?

תוכן עניינים

מבוא: רקע הקהילה היהודית בארצות הברית        

דוד בן גוריון וארה"ב       

היהודים והפוליטיקה האמריקאית            

הציונות בארצות הברית  

השנים הראשונות             

גורמים משפיעים              

האמריקנזציה של הציונות            

שנות העשרים: עימות ברנדייס–ויצמן ותוצאותיו  

שנות השלושים ועד מלחמת העולם השנייה             

שנות הארבעים  

תפיסת ישראל בעיני יהודי ארה"ב              

תגלית ופרויקטים שונים 

התנועה הציונית בארצות הברית עד למלחמת העולם השנייה            

הנהגה   

מאפיינים מרכזיים           

מטרות 

ארגונים

מלחמת העולם השנייה והתנועה הציוניות

הגורמים שעיצבו את מדיניות התנועה הציונית       

הצלת יהודי אירופה         

יחסי ארה"ב ישראל על כינון מדינת ישראל              

יהודי ארה"ב כחומר אנושי לאכלוס הארץ, מצוקתם ככוח לחץ פוליטי על הבריטים להקמת המדינה, גיוסם ככוח צבאי             

תכנית בלטימור 

מאפייני הפעילות של התנועה הציונית       

סיכום   

רשימת מקורות 

הציונות האמריקאית הייתה שונה מהציונות האירופית. באירופה, הציונות צמחה בהשפעת הלאומיות המתחדשת ושאפה להגדרה עצמית ולריבונות יהודית.

הציונות האמריקאית הייתה בעיקרה תנועה פילנטרופית. יהודי ארה"ב לא ראו עצמם במצב של 'גולה' ולא התאים להם הפתרון האירופי של הגדרה עצמית וריבונות יהודית. עבורם, הפתרון הלאומי היה עזרה לאחיהם היהודים המצויים במצוקה. מכאן, הארגונים הציוניים האמריקאים לא דרשו מחבריהם לעלות לא"י, ועיקר פעילותם הייתה חברתית וכלכלית. למטרה זו הוקמו: "הסתדרות ציוני אמריקה" ו"הדסה".[1]

בעקבות מלחמת העולם ה-2 עלה כוחה של הציונות בארה"ב. היו לכך מספר גורמים:

האכזבה מבריטניה שנסוגה מהתחייבותה להצהרת בלפור, התובנה שארה"ב היא עתה מעצמה עולמית ויכולה להשפיע על בריטניה, הרס הקהילות היהודית באירופה, בעקבות השואה.

קהילת יהודי ארה"ב, כשאר קהילות היהודים בעולם, התקשו לעכל את משמעות הידיעות על השמדת יהודי אירופה, שהגיעו לעולם החופשי. רק ב 1942 לאחר שנודע על הירצחם של מעל 2 מליון יהודים, החלו להבין כי זהו אירוע חריג בתולדות העם היהודי, ניסיון להשמיד את כולו.

ועידת בילטמור ב- 1942 בה הצטרפו הארגונים הציוניים בארה"ב לדרישת הסוכנות היהודית להקים ריבונות מדינית יהודית בא"י. בעקבות התמיכה שוקמה פעילותו של ארגון APC שתמך ביישוב היהודי בפלשתינה.

העדויות הקשות על היקף השואה גרמו לזעזוע עמוק בקרב יהודי ארה"ב (למרביתם היו קרובים באירופה). תוצאות הידיעות היו: הכאה על חטא האדישות בעבר, התגייסות למען העקורים היהודים באירופה. גם ארגונים לא ציוניים: "בני ברית" ו"הג'וינט" התקרבו לציונות מתוך הבנה ששיקום ניצולי השואה צריך להיות בא"י. תמיכה פוליטית בתכנית החלוקה ושכנוע הבית הלבן שיתמוך בתכנית הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי.

סוגיית הצלת היהודים משואת אירופה הייתה מדיניות של כישלון. למרות הידיעות אשר הגיעו מאירופה והיה מידע מוסמך ומהימן עסקה התנועה הציונית בשתדלנות בדרגי השלטונות לקבל את אהדתם לאזרחותם הנאמנה ש יהדות ארצות הברית ובה בעת לפעול להקמת מדינת ישראל. מבלי לנקוט כל אמצעים לזעקה כלפי השלטונות והציבור או לפעול בדרכים שיכלה להם התנועה הציונית כדי לבלום או לנסות להציל יהודים.

ההתעלמות של תנועת הציונות האמריקאית ממוראות השואה היא כתם שטרם נמחה מעליה וכל מעשי החרטה הופנו כלפי הסיוע למדינת ישראל טרם הקמתה ועד היום. [2]

הסיוע לניצולים ולפליטים:

קהילת יהודי ארה"ב הפכה מעורבת בהליכי השיקום והתמיכה בעקורים ובפליטים, במיוחד גדולה פעולתו של ארגון הג'וינט^[3] שתמך בכ- 700,000 יהודים. הג'וינט, שנהנה מגיבוי הממשל האמריקאי, היה הארגון היחיד שהותר לו לפעול במחנות הפליטים בקפריסין ובעדן.

בנוסף, פעל הג'וינט גם במחנות העקורים באירופה. הארגון סיפק תזונה, צורכי דת, שירות איתור קרובים וארגן חבילות סיוע מארה"ב.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן גוריון, הוצאת כתר, (2018)

משה ארנס , למען ביטחון ישראל , הוצאת ספרי חמד (אוג' 2018)