‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

 איך התפתחה תופעת התמיכה והתקצוב לבני הישיבות ואברכי הכוללים?

תוכן עניינים

מבוא

פרק ראשון: המצב העובדתי קודם ממשלת בגין הראשונה ביחס לקצבאות ותמיכות

תמיכות ותקציבים לתלמידי ישיבה- כיום

ממשלת ישראל השלושים ושבע 2023 (ממשלת נתניהו השישית)

ההסכם הקואליציוני הליכוד- ש"ס:

החיקוק של ח"כ מרגי וכהן מש"ס לגבי קיזוז מהמילגות של האברכים לטובת ביטוח חיים לאברכים

ההבדל בין המילגות לבין הבטחת הכנסת מינימום עליו נסב בג"צ יקותיאלי

תמיכות בתחילת שנות האלפיים

תמיכות בשנות התשעים

תמיכות בשנות השבעים והשמונים (עידן בגין)

תמיכות באברכים בשנות החמישים והשישים

סוגי כוללים הזכאים לקצבאות אברכים

החברה החרדית בישראל

פרק שני: סקירת דוחות וביקורות משרד מבקר המדינה

המלצות מבקר המדינה בנוגע לתמיכות

פרק שלישי: החלטת בג"צ בעניין יקותיאלי וטענת ההפליה במתן הקצבאות ביחס לקצבאות לסטודנטים

פרק רביעי: בעקבות חקיקת החוק לעידוד לומדי תורה

פרק חמישי: המשפט הישראלי האזרחי כמסדיר אמין של התמיכות לאברכים

מה ניתן אפוא לעשות? אפשר לחשוב על שלושה מישורים.

ביבליוגרפיה

נושא התמיכות והקצבאות לאברכי הכוללים ותלמידי הישיבות בישראל, הינו אחד הנושאים הבוערים ושעולים לדיון ציבורי מדי תקופה ומעוררים ענין ביחסי חרדים וחילוניים בארץ. [1]

הסיבה לכך כפולה, ראשית, תחושה אובייקטיבית כללית של אזרח ששומע מפרנסי המדינה מדי תקופה על המצב הכלכלי של המדינה, ושומע על מושגים כמו 'התל"ג בישראל' ועוד מושגים כלכליים שונים שלא תמיד נהירים לו, אך עצם העיסוק בהם מבהיר לו שמדובר בנושאים חשובים וקריטיים ליציבות המשק וקיום הארץ, ומנגד שומע על אוכלוסייה שגדלה וגדלה ללא שותפות אמתית בפעילות ובפיתוח הכלכלי בישראל, ונעזרת בתקציבים ייעודיים להם בסכומים שאינם קטנים, זו תחושה שמתסכלת ויוצרת תחושת אי נוחות. שנית, תחושה סובייקטיבית של האזרח הממוצע. טבע האדם להרגיש בשליטה ואף אחד אינו מסכים "שיסדרו אותו", התחושה של אדם שלמד מקצוע ומצא מקום עבודה וקם לעמל יומו ובזיעת אפו מפרנס את משפחתו כדי לחם חוקם, ומנגד שומע על אזרח שלא למד מקצוע ולא "מתאמץ" לכלכל את ביתו אלא מסתפק בלימוד ועיסוק אינטלקטואלי ומקבל עבור זה סכום כסף מדי חודש, זו תחושה שגורמת לו להרגיש מקופח וכאילו יש מי שמסדר אותו. [2]

אכן, מדובר בתקציבים ובסכומים משמעותיים שאין לזלזל בהם, ועובדה שיש משפחות שסכומים אלו "סוגרים להם את הפינה" לקיום המשפחה. אך בתור אחד המשתייך לאוכלוסייה החרדית ושנולדתי למשפחה שכזו, ובתור בן להורים שמעולם לא נעזרו בתקציבים אלו אך שגדל עם בני משפחות שכאלו, ובפרט שאני באופן אישי נעזרתי בסוג אחד מסוגי הקצבאות האלו, אני יודע את האמת לגבי ההסדרים הללו שאינם גבוהים כלל ועיקר, והחשיפה האישית שלי להסדרים הללו הראתה לי כמה באופן יחסי לאוכלוסייה, מעטים אלו שכן נהנים מכל סל הקצבאות הללו[3].

בהיותי בן לאוכלוסייה זו, מצאתי לי בקעה להתגדר בה בעזרת ובהכוונת המרצה פרופ' גידי ספיר ובחרתי לבחון במסגרת עבודה זו את שלבי ההתפתחות של מתן המענקים והקצבאות הללו במשך השנים ובעיקר מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת תקופת המהפך השלטוני בישראל. איתו יחד, השתנה גם היחס לבחורי הישיבות ואברכי הכוללים מבחינה כלכלית.

במסגרת העבודה אבחן ואסקור שני סוגים של המענקים הללו על ציר הזמן מאז ועד היום, הראשון, מענק התמיכה לישיבות ומוסדות תורניים, מענק שבעצם מוצא את דרכו והופך לשכר האברכים בכוללים, לעומת הישיבות שבהם תקציבים אלו מוצאים את דרכם לקיום המוסד ולא לבחורי הישיבה בפועל. השני, תמיכה ישירה באברכי הכוללים שתורתם אומנותם. כאן מדובר במספר אברכים מצומצם ומוגבל שמקבל את הסיוע הזה. [4]

בהמשך אבחן, את ההתפתחות במתן התמיכה והקצבאות מנקודת ההתחלה, וההסדרים המשפטיים שהתפתחו בהמשך בנוגע אליהם, מאז ועד היום.

לסיום, אבחן איך המשפט השפיע על החלוקה הזו ואנסה לקבוע שבאופן מפתיע, דווקא המשפט שהוא מטבעו פחות פופולרי במגזר החרדי, הוא זה שקיבע וביסס חלק מקצבאות אלו והוביל אותם למעמד יציב ואיתן ובטוח, יותר משהיה קודם וללא התערבותה של המערכת המשפטית.  [5] 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בארט ע', שפיגל א', מלאך ג'. אחד מחמישה תלמידים: החינוך החרדי בישראל (נבו, 2020)

חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים

במסגרת זו, לא אדון בכלל בנתונים סטטיסטיים של מקבלי הקצבאות. אזכיר רק את הנקודת המבט האישית שלי שהובילה אותי לדון בנושא זה בדווקא.

אסבן, א'. בכר-כהן, י' (2020), מובילי דרך: מנהיגות אזרחית חדשה בחברה החרדית, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה