‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעה של תושבי צפון הארץ על סיום מלחמת ששת הימים?

תוכן עניינים

פרק ראשון : מבוא. 

פרק שני : רקע תיאורטי 

פרק שלישי : רקע היסטורי 

פרק רביעי: התגבשות תושבי הצפון כנגד האיום הסורי בטרם המלחמה. 

פרק חמישי: חזית הצפון בארבעת הימים הראשונים. 

פרק שישי: פעילות תושבי הצפון בעת המלחמה מול מלחמת ישראל. 

פרק שביעי: המשכיות מול שינוי בעמדות הממשלה בסוגיית חזית הצפון. 

פרק שמיני: עליית צה"ל מרמת הגולן – מאפיינים עיקריים

פרק תשיעי: מאפייני סיום מלחמת ששת הימים בחזית הצפון

סיכום.

ביבליוגרפיה

בעבודתי זו בחנתי את השפעת אזרחי הישובים בצפון על מאפייני סיום מלחמת ששת הימים בחזית הצפונית. שאלת המחקר שלי הייתה: "כיצד השפיעו אזרחי ישובי הצפון על מאפייני סיום המלחמה בחזית הסורית?" והשערתי הייתה ככל שהלחצים שהפעילו אזרחי ישובי הצפון על הדרג המדיני בישראל בנושא האיום הסורי לפני ובמהלך המלחמה גברו, כך גברה המגמה אצל הדרג המדיני לכבוש את רמת הגולן.

לאחר שהצגתי בפרקים הראשונים את האיום הסורי על ישובי הצפון שקדם למלחמת ששת הימים, משנת 48, במשך 19 שנים, והצגתי את המושגים התיאורטיים שיהוו בסיס למחקר, הגעתי לפרק הרביעי שמתאר את "תקופת ההמתנה" – בפרק זה ראינו שבעקבות החשש הגובר, איום על תושבי המדינה (הפגזות בלתי פוסקות על ישובי הספר בצפון) , העדר תגובת הממשלה ומנהיגים המצטיירים כהססנים נוצר מצב של חוסר אמון בהנהגה מדעת הקהלולכן קמו קבוצות חוץ פרלמנטאריות (שעפ"י הרמן הן תופעה קבילה מנקודת הראות הדמוקרטית), בהתמקד בעבודתי בנציגיישובי הצפון שרובם היו חברי מפא"י (מפלגת השלטון), שהפעילו לחץ על הממשלה ללכת לממשלת אחדות לאומית ולתת את תיק הביטחון למשה דיין (רפ"י). ואכן הממשלה נכנעה ללחצים ועשתה כך. דינה גורן, כותבת בספרה כי מקובל לייחס לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בעיצובה של דעת הקהל וכן לראות בה שופרה של דעת הקהל וכן הראיתי בפרק זה כי הדבר נכון ובעיתונים של אותה תקופה ראינו כי דובר רבות על הלחץ שהפעילו הקבוצות החוץ פרלמנטאריות על הממשלה, וכן כתבות של בעלי אינטרס להשפיע על עיצוב דעת הקהל.

בפרק החמישי תיארתי את חזית הצפון בארבעת הימים הראשונים – בפרק זה ראינו כי בימים הראשונים ללחימה החזית הייתה שקטה יחסית, חוץ ממספר ניסיונות תקיפה של הצבא הסורי והפגזות של היישובים (דבר שבסה"כ היה כבר שגרתי עוד לפני תחילת המלחמה). ולא היה ניסיון התערבות של אנשי היישובים במדיניות הממשלה והצבא. ביום הרביעי ללחימה, לאחר שידו של צה"ל הייתה על העליונה בחזית המצרית והירדנית ראינו פניה של אנשי היישובים לאלוף בדרישה לכבוש את הרמה. ואת הניסיונות של האלוף לקבל אישור לכך מכל הדרגים וכשלא הצליח ניתן להסיק בדיעבד כי ניסה להפעיל את נציגי הישובים מול הממשלה.

בפרק השישי, שהוא הפרק המרכזי בעבודתי בו ראינו כי אנשי הישובים מתגבשים לקבוצת אינטרס ולמרות חילוקי דעות (שעפ"י יעל ישי זהו התנאי השלישי לקיומה של קבוצת אינטרס), ומחליטים לנסוע לממשלה ולנסות להשפיע עליה בהחלטה על המשך הלחימה (שעפ"י יעל ישי אלו התנאים הרביעי והחמישי לקיומה של קבוצת אינטרס), וכן נוגעים לליבו של ראש הממשלה שמנסה בעזרתם להשפיע על החלטות הממשלה, אך בסופו של דבר מכבד את עמדתו של שר הביטחון, דיין ודוחים את ההחלטה להמשך הלחימה.

בפרק השביעי ראינו כ ראש הממשלה המשיך כמעט לאורך כל התקופה בעמדתו ורצה בכיבוש הרמה. לעומתו דיין שר הביטחון, שדבק בעמדתו, שלא לכבוש את הרמה, עד ה-9 ביוני שינה את עמדתו מוקדם בבוקר ולמרות שלא ניתן לכך הסבר הגיוני עד היום, ניתן להסיק כי בעקבות האירועים בשעות האחרונות והלחץ הגדול שהפעילו נציגי הישובים בממשלה וכן רצונו העז של ראש הממשלה לכבוש את הבניאס, הסיק דיין כי ההחלטה לכיבוש הרמה תגיע במוקדם והעדיף לקחת את התהילהלכן שינה דעתו ונתן לדדו הוראה לכבוש את הרמה.

בפרק השמיני תיארתי את הקושי של צה"ל בעליה לרמה ולאחר מכן את ההתגברות והעלייה של צה"ל על הרמה ולבסוף בפרק התשיעי הצגתי את מאפייני סיום המלחמה: נסיגתו של הצבא הסורי עד דמשק ואבידות כבדות יותר ליריב – שעפ"י אפרים ענבר הם שנים מתוך שלושת האפשרויות לקביעת ניצחון ודאי במלחמה. וכן סיום מלחמה בכפיה שעפ"י דינשטיין, אחד הדרכים לקבוע זאת, הוא התערבות צד שלישי בסכסוך, שבמקרה שמוצג היה לחץ גדול של האו"מ להפסקת האש,ואילו לא היה לחץ זה כפי שטען רבין בספרו פנקס שרות הצבא יכל בקלות לכבוש את דמשק.

מהפרקים שהצגתי ניתן לראות בוודאות כי ככל שהפעילו נציגי הישובים לחץ רב יותר על הממשלה כך גברה המגמה אצל הדרג המדיני לכבוש את רמת הגולן, ולכן השערת המחקר אוששה במלואה.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

איתמר רבינוביץ, יצחק רבין - חייל, מדינאי, מנהיג, הוצאת דביר

תח-9