‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי  דמותה של הגר במקרא  כמנהיגה / שפחה במקרא ובמדרשי חז"ל?

תוכן עניינים

מבוא

רקע תיאורטי

הגר במקרא

פרשנות סיפורה של הגר לפי המדרש

מדרשי חז"ל

מעמדה של הגר בים המקרא למדרש

דמותה של שרה ומניעיה בלקיחת הגר בעני המדרש

השינוי במעמדה של הגר אחרי ההריון, בעיני המדרש

בריחת הגר

דרגתה הרוחנית של הגר בעיני המדרש

גירוש הגר וישמעאל לפי המדרש

תפקוד הגר כאמא בעיני המדרש ישמעאל

דמותה של הגר בחקר המקרא של ימינו

סיכום

ביביליוגרפיה

פרשני המקרא לאורך ההיסטוריה היו גברים עובדה שהקשתה עוד יותר על חילוץ הקולות הנשיים מתוק הטקסטים ולחשוף את התפיסה הרווחת של יחסי גברים-נשים במקרא, רוב ספרות חז"ל רואה באישה דמות משנית המהווה רקע לפעילות הגברית, כלומר, היוזמה, המנהיגות וההובלה הן פעילות גבריות. גם היחסים האינטימיים בין גברים לנשים מתוארים בצורה פטריארכלית: הגבר לוקח אישה, הוא היודע, הוא הפעיל והאישה לרוב פסיבית. התפיסה הזו הינה ניתוח אינטרטקסטואלי של חברה מדרשית פטריארכלית ולאו דווקא שיקפה תמיד את כל המשמעויות שאפשר להבין מהטקסטים המקראיים, חוקרים רבים במאה האחרונה הצביעו דווקא על פירוש פמיניסטי לדמויות הנשיות המובלות כמו תמר, רות, ואפילו חוה. קול נשי חדש שנתן משמעות חדשה לטקסטים המקראיים. 

אני בחרתי בדמות הגר כי השיח בסיפור שלה רובו נשי, המאבק הוא בין נשים (שרה והגר), והיוזמה וההחלטות נעשות ע"י נשים. התמקדתי במחקר זה בסיפורה של הגר כפי שהתפרש במדרשים, מטרת המחקר היא לבחון כיצד התמודדו חז"ל עם הסוגיה של דמותה של הגר השנויה במחלוקת, איך הם פירשו את יחס הדמויות בסיפור, ולנסות לבחון האם היו השפעות חברתיות חיצוניות אשר השפיעו על פרשנות חז"ל לאורך הדורות.

במקרה מוצגת דמותה של הגר בצורה די חיובית לעומת מדרשי חז"ל שם היא מצויינת כדמות רבת צדדים ולא כדמות אחידה. יש מפרשים שמוציאים בדמותה צדדים חיובים ויש מפרשים המוצאים בה צדדים לשלילה. השאלה שעולה במחקר זה מה גורם מפרשי המקרא לראות את הגר ולתאר אותה כדמות שלילית או חיובית? מה מנחה אותם ומה משפיע על דעותיהם?

הסיפור המקראי מתאפיין בסגנון חסכני ותמציתי, הוא אינו מרחיב את הדיבור על מחשבותיהם של הגיבורים ועל רגשותיהם, וגם הדיאלוגים בין הדמויות אינם מורכבים ומפורטים. אורבך משווה בין דרכי הסיפור של המקרא לאלו של האיפוס היווני, ומתאר את נטייתו של הסיפור המקראי "לשתוק" ביחס לעולמן הפנימי של דמויותיו. לדבריו, הסיפור המקראי מתאר רק מה שחשוב למטרת העלילה, והיתר שרוי באפלוליות. מודגשות רק נקודות השיא המכריעות של העלילה, מה שביניהן חדל ערך, המקום והמטרה סתומים ואומרים דרשנו, המחשבות וההרגשות לא נהגו, ואינן נלמדות אלא מתוך השתיקה והדיבורים המקוטעים. 

הגר הינה שפחתה המצרית של שרי, אשת אברם העברי. אברהם ושרה נשואים כבר שנים רבות, מתוכן עשר שנים מאז באו לארץ כנען, ועדיין אין להם בן או בת.

שני פרקים בספר בראשית מציגים את סיפורה של הגר, שפחת שרה, אך לא בצורה רציפה. בשני הפרקים נאלצת הגר להתמודד עם גבירתה העוינת ועם הסכנות במדבר, כשהיא אחראית לא רק לחייה שלה אלא גם לחיי בנה.

(בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

[2] רוזנברג, מיכל, ‫ מפגשים בין חכמי בית המדרש לבין חכמי הלב בספרות חז"ל. מכון מופ"ת, (2017)

חסינה מורן