‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עונש המוות, היבטים חוקתיים, חברתיים ?

תוכן עניינים

מבוא-

שאלת המחקר

עונש מוות למחבלים בישראל

עונש המוות במדינות טוטאליטריות

מטרת עונשי המוות במדינות טוטאליטריות

דרכים פיזיות להוצאה להורג ב במדינות טוטאליטריות:

הפן החוקי של עונש מוות במדינות טוטאליטריות

מדינות טוטאליטריות מוסלמיות והשריעה לגבי עונש המוות

צפון קוריאה- עונש מוות

סין - עונש מוות

מדינות טוטאליטריות מוסלמיות והשריעה לגבי עונש המוות

אירן

קאדים מוסלמים ביחס לעונש המוות

קיסאס, דייה

פטור מעונש מוות ברצח על רקע "חילול כבוד המשפחה" לפי השריעה

רצח על רקע כבוד המשפחה במצרים

סיכום:

ביבליוגרפיה:

נספחים

עונש מוות נחשב לעונש החמור ביותר בדרכי הענישה ומתבצע בענישה גופנית. בעולם המערבי[1], למרות ששלטונות רודניות הוחלפו, עונש המוות עדיין נשאר על כנו ואף התרבה מה שמעיד על שעונש זה עונה על צרכים רגשיים עמוקים בחברה. בעבר, החברה לא ניחנה באמצעי תקשורת יעילים ובגופי אכיפה כגון משטרה כפי שהיא ניחנת כיום ובשל כך פושעים יכלו להימלט בקלות יתר. כל זה הוביל לתוצאה שהפושעים המעטים שנתפסו, הוצאו להורג למען ההרתעה. בזמנו, שליטי המדינה חשבו שעונש המוות הוא גורם מאוד מרתיע ועל כן העבירות בגינן נידונו למוות התרבו, כך למשל במאה ה-15 באנגליה, מספר העבירות שנענשו בגינן בהוצאה להורג עמד עד 17. בשנת 1688 עלה מספרן ל-50 ובשנת 1780 עמד על 350 עבירות שונות שעבריינים נשפטו למוות בגינן (מדובר היה בעבירות ברזולוציות מאוד נמוכות שכיום לא עולים על הדעת כמו: גניבת ממחטה, כריתת עץ דובדבן, זיוף, כייסות ועוד). פנים נוספות לעניין זה הוא שלא היה פטור מעונש לילדים, ידוע על ילד שהוצא להורג בשנת 1800 רק מהסיבה שגנב מכתב מבית הדואר בעיר צ'למספורד שבאנגליה. [2]

באמצע המאה ה- 18 נשמעה התנגדות מצד הציבור לאכזריות שבצד העונש ויתרה מכך, התנגדו לעונשי מוות בעבור עבירות קלות. ההתנגדות התבטאה בכך שקורבנות סירבו לתבוע, עדים סירבו להעיד וחברים בחבר המושבעים סירבו להרשיע נאשמים. לפיכך, עונש המוות בוטל בהדרגה. [3]

עונש מוות היה מקובל במשפט היווני והרומי ונגזר על עבירות קלות וחמורות כאחד ללא שום הבחנה. קרי, לא הייתה הבחנה בין עבירה של הוצאת דיבה לעבירת גניבה מהמעביד לעבירה של פגיעה ברכוש, על כל עבירות אלו המשפט הרומי גזר עונש מוות על אף שהחברה הרומית הבחינה בין שתי קבוצות אזרחים בטרם נגזר אופי העונש. ההבחנה הייתה בין נכבדים לנחותים. על הנחותים שהורשעו במשפט נגזרו עונשים כבדים ואכזריים כגון: הלקאה, עינויים אכזריים ואף הוצאה להורג לעומת עונשים קלים יותר שהושתו על מכובדי העם כגון הגליה.

עונש מוות חוקק לראשונה בקובץ החוקים של חמורבי, מלך בבל, במאה ה- 18 לפני הספירה וקבע עונש מוות על 25 עברות שונות. במאה ה- 17 לפני הספירה, ספר החוקים של אתונה קבע עונש מוות כעונש היחיד על כל העבירות. במאה ה- 15 לפני הספירה, חוקק עונש המוות כחלק מהחוקה של רומא בדמות "שנים עשר הלוחות".

בסוף מאי 2019 מוחמד עלי נג'אפי, ראש עיריית טהראן לשעבר רצח את אשתו השנייה הוטל עליו עונש מוות אך זה ניתן להמרה (קיסאס- עין תחת עין). במהלך המשפט, שהחל ביולי 2019, אמר ראש העיר לשעבר כי אשתו איימה עליו עם סכין באחד מהוויכוחים הרבים שלהם. גופתה נמצאה באמבטיה אחרי שנג'פי הסגיר את עצמו למשטרה והודה ברצח שלה, ב-28 במאי 2019. משפחתה של אוסתאד קראה ליישם את החוק האסלאמי לנקמה, "עין תחת עין", שבמקרה זה מקבילה לעונש מוות. 

גם לפי היהדות וגם לפי האיסלם ורוב הדתות האחרות, האדם נולד בצלם האלוהים, וייעודו הוא הנעלה ביותר, יש האומרים "אלוהים נתן אלוהים ייקח", זאת אומרת, מדובר במיתה בידי שמים. אם כך, האם למדינה יש כוח כל כך גדול בחוקה המאפשר לה להרוג אדם שאלוהים ברא? האם ניתן יהיה ללמוד את האיסור ברצח בעזרת הריגת אדם אחר[1]? הרי ערך חיי אדם הוא ערך עליון ועונש מוות הוא העונש החמור ביותר שחברה יכולה לגזור על אדם. זכותו הטבעית והבסיסית ביותר של אדם לחיים נפגעת ואין דרך חזרה במקרים של חפים משפע. עונש מוות קיים במדינות רבות בעולם כגון ארה"ב, סין, איראן, פקיסטן, עיראק וסודן ומתקיים בשיטות שונות: צליבה, תלייה, כיסא חשמלי, זריקת רעל, סקילה, שריפה, חנק ועוד. לעיתים ההוצאה להורג הייתה בפומבי ולעיתים לא בפומבי, לעיתים הדרך אל המוות הייתה מהירה ולעיתים בחרו בדרך האיטית והאכזרית. [2]

עונש המוות נותר על כנו מסיבות נוספות מלבד הרתעה, סנקציה, שלום הציבור וכיו"ב. העונש היווה "תגמול" הולם למעשי רוע אכזריים שביצעו אנשים בחברה, עונש למעשים מזעזעים ואלימים שתוצאתם היוותה חוסר אמון מצד הציבור בצדק שעתיד להיעשות, הובילה למבוי סתום, למעשי אלימות חוזרים, לנקמות דם וכמו כן לרצון העז לעשיית צדק.

בעבודה זו תחילה אדון בשאלה מהו עונש מוות ומהיכן התחיל והגיע. אשווה בין המשפט הפלילי העברי לבין המשפט הפלילי העכשווי, אדון בתכלית עונש המוות ובשאלה האם אכן מרתיע או שמא גורם לאכזריות יתר ובנוסף לכך בשאלה האם עונש המוות פסול מבחינה מוסרית. לאחר מכן אעלה את השיטות השונות הקיימות לשם השגת המטרה, אדון בעונש המוות בעולם ובישראל כיום ובעבר, לבסוף אעלה ואדון בנושא שמאוד אקטואלי בימנו אנו, הרצח הטרוריסטי בהיבטיו השונים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA (‏ 2025)

[2] גיל שפטל האחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו)

[3] לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.