‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי אחים -התנ"ך וקנאת אחים?

תוכן עניינים

הקדמה

שאלת המחקר   

קנאת אחים       

יחסי אחים        

בניית הדמויות המקראיות של האחים קין והבל     

הריגה או שמא רצח בכוונה תחילה?        

פניית אלוהים לאחר הרצח          

קללת הנוודות   

שאלת חרטתו של קין     

ההקשר התרבותי של הרצח הראשון        

הסיפור המקראי: נסיבות הרצח   

פרשנים

התייחסות בתרבות       

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בסיפורי המקרא קורה לעתים שההורים אוהבים יותר או מעדיפים את אחד מילדיהם[1]. כך אצל רבקה ויצחק ביחסם לזוג תאומיהם או אצל יעקב הממשיך את הדפוס ביחס לבנו יוסף. אין המצב שונה במשפחת אדם וחוה, אך אצלם היחס המועדף מגיע מאלוהים, מעין הורה שלישי, שלהתערבותו השפעה ניכרת על היחסים בתוך המשפחה[2].

האקספוזיציה של הסיפור מציגה את שני הבנים.

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה': וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה (בראשית ד' 2-1).

קין נולד ראשון. ציון לידתו, וַתֵּלֶד, מופיע אחרי פירוט שלבי התהליך: וְהָאָדָם יָדַע; וַתַּהַר חוה: שני ההורים היו שותפים פעילים בתהליך, והתוצאה הייתה לאירוע מרכזי בחייהם. ואין בכך פלא. קין הוא הבכור, ומשום כך הוא זוכה מאימו למדרש השם החצוף: קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'. חוה מתגאה ביצירתו עד כדי כך שהיא מרגישה שותפה לאלוהים במעשה הבריאה.

הבל הוא השני, ואם לדייק – המשני. הוא מוזכר כתוספת – חוה "מוסיפה" ללדת, והופעתו בעולם היא בראש ובראשונה בתור אחי קין, ורק אחר כך כאדם בעל שם: וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. ואשר לשמו, חוה כבר אינה מספקת מדרשי שם. שמא ההתרגשות מהולדת ילד פגה במקצת? אולם גם בלי מדרש נקל להבין שהשם לא עושה כבוד רב לנושא אותו. הבל כ"רִיק", "הבל הבלים", אותו אוויר היוצא מן הפה, ובעיקר, רמז לימי חייו הקצרים של האדם, כמשמעות הביטוי במקומות אחרים: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה; יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר (תהלים קמ"ד 4); לֹא לְעֹלָם אֶחְיֶה [...] כִּי הֶבֶל יָמָי (איוב ז' 16). האם אימו של הבל ידעה על הגורל הצפוי לילדהּ, כשהעניקה לו את שמו? [3]

ישנם מספר מימדים המאפיינים יחסי אחים אשר נבדקו על ידי חוקרים רבים, כגון סכסוכים המאופיינים בהתנגשות ברצונות, מטרות וכוונות של שני האחים. כמו כן, ישנו את מימד השליטה. שליטה ביחסי אחים הינה שונה משליטה ביחסי הורה-ילד, מאחר שביחסי הורה-ילד, ראשו של המבנה ההיררכי במשפחה הינו השולט. ביחסי אחים נושא זה מסובך, מכיוון שקיים סדר לידה שכביכול יכול, לגרום להיררכיה מסוימת המגדירה מי השולט, כלומר הבכור. ביחסים בין אחים קיים גם מימד החברתיות, שהוא מהווה פן חיובי ביחסים אלה. ברוב המקרים אין קשר בין רמת החברתיות בין האחים לבין הסכסוך אשר נוצר ביניהם. [8]

אחים מעבירים זמן יחדיו יותר מאשר שהם מעבירים עם הוריהם. מערכת היחסים בין אחים הינה ברוב המקרים מסובכת עד מאוד, כאשר לעיתים קרובות היא מושפעת מגורמים כגון טיפול ההורים, סדר הלידה, אישיות, אנשים וחוויות מחוץ למשפחה. על פי סילביה רים, המתמחה בפסיכולוגיה של הילדים, סכסוכי אחים הינם אינטנסיביים במיוחד כאשר לילדים אין פער גילאים גדול, וכן כאשר הם מאותו המין. [9]

לבני האדם קשת של רגשות. רגש הקנאה מאפיין את האנושות משחר ההיסטוריה והוא נוטה להופיע בדרך כלל כאשר אדם אחד מבחין כי אדם אחר מחזיק בדבר שהוא חפץ בו מאוד אך אין לו אותו. רגש זה נפוץ במיוחד במסגרת משפחתית בקרב אחים שגדלים יחד ונמצאים בתחרות כמעט בלתי פוסקת ביניהם, על רקע אהבתם של הוריהם, תשומת הלב שלהם כלפיהם, והחיזוקים החיוביים. קנאה בין אחים בתוך התא המשפחתי היא רגש בלתי נמנע והוא מופיע בכל משפחה בצורות ובגלל סיבות שונות. לדוגמא, אם נולד לבן הבכור אח או אחות, הוא יקנא בכך שהוריו לא מקדישים לו יותר את מירב זמנם, כפי שהיה לפני התוספת למשפחה. דוגמא נוספת היא כאשר האח הצעיר יותר מקנא באחיו הגדול מכיוון שיש לו יכולות מפותחות יותר עליהן הוא זוכרה להערכה יותר מהצעיר[4].

תופעה מוכרת היא שבמשפחה בה יש יותר מילד אחד, כל אחד מהילדים נוהג לשאול את הוריו שאלות כגון: את מי מהם אבא ואמא אוהבים יותר? האם הם ימשיכו לאהוב אותי גם אם אהיה פחות מוצלח, יפה, מוכשר? האחרים הצעירים יותר גם תוהים מדוע לאח הגדול מגיע יותר מאשר לו, למה יש לו יותר זכויות, והאחים הגדולים תוהים מדוע זוכה האח הצעיר ליותר פינוקים ממנו? ילדים מרגישים שסכסוך בין אחים מסתיים לעיתים קרובות בדרך כפייתי רק כי ההורים מכריחים ולא כי הם באמת חשים צורך להשלים.

הסיבה לקנאת האחים עיקרה ביחס של ההורים כלפיהם. האהבה והיחס של הורים הם הדבר הכי חשוב לילד ולכן המאבק על קבלתם הינו תמידי, ואף לגיטימי. הקנאה והתחרות הינן טבעיות ואף נחוצות עבורם מבחינת התנסות במערכות יחסים אשר מתאפיינות ברגשות חיוביים וגם לא חיוביים. הקנאה משפיעה בצורה שונה בגילאים שונים, את הצעירים יותר היא מדרבנת ללמידה כדי לזכות בזכויות כמו של אחיהם הגדולים, ואת הבוגרים יותר היא מעודדות לפתח מיומנויות כמו יוזמה ואחריות. [5]

בין אחים קיימים גם רגשות חיוביים, עבור האחים הצעירים האחים הגדולים נראים כדמות שעוזרת ומטפחת אותם, אחים גדולים לרוב עוזרים לאחיהם הקטנים לפתור בעיה או למלא משימה כלשהי, למרות רגשות הקנאה. טיב היחסים בין האחים משתנה בהתאם לתא המשפחתי בו הם גדלים, ומושפע מקרבת גיל, הרכב המינים והאישיות של הילדים. לדוגמא, מחקר שעקב אחרי אחים בזמן הילדות ובמהלכה מצא כי היחס של האם, שהתבטא ביחסה המעדיף והחם, הצמיח התנהגות תחרותית בין האחים.[6]

ליחסי האחים ולגדילתם יחד ישנם יתרונות והם מתבטאים במיומנויות שהם רוכשים בעקבות הגדילה יחד. לדוגמא, ישנן תרבויות בהן על האחים הגדולים מוטלת האחריות לטפל באחיהם הצעירים. האחים הגדולים מלמדים את הצעירים דברים חדשים, משחקים איתם ומפתחים אצלם התנהגויות חדשות. האינטראקציה הזאת גם מסייעת לאחים הגדולים לרכוש את מיומנויות של "המבוגר האחראי", דבר שמפתח אצלם את הבטחון העצמי. גם האחים הצעירים מפתחים תכונות מועילות מהיחסים עם האחים הגדולים, הם לומדים להעניק עזרה ולדאוג לקרוביהם.

ליחסי אחים יש השפעות מיוחדות על התפתחות הילד, היחסים בין אחים נמשכים לכל אורך החיים ולעיתים קרובות כרוכים ברגשות עזים, שכן הם דומים בכמה מאפיינים ליחסי הורים וילדים. בסוף תקופת הילדות, הילדים מעריכים את הקשרים עם בני המשפחה (אחים והורים) כיציבים יותר מאשר קשרים שמחוץ למשפחה. [7]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד, הוצאת דביר, 2017

הנרי אברמוביץ, אחים ואחיות: פסיכולוגיה, מיתוס, מציאות, הוצאת רסלינג, 2016.

Croft, Alyssa; Schmader, Toni; Block, Katharina; Baron, Andrew S. (2014). "The second shift reflected in the second generation: Do parents' gender roles at home predict children's aspirations?". Psychological Science. 25 (7): 1418–1428

לא חסינה