‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם שילוב ילדים ליקוי למידה בכיתה רגילה משפיע על מעמדם החברתי?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

ליקויי למידה מהם

לקות למידה

סוגי לקויות למידה

אבחון

טיפול בילדים ליקוי למידה

שילוב תלמידים ליקוי למידה בכיתות רגילות

השילוב מהו?

הפעלת השילוב

סוגי השילוב

השפעת השילוב

מיקומו של המורה

השפעת השילוב על מצב חברתי

השפעת השילוב על המצב החברתי

 גורמים המשפיעים על ילדים ליקוי למידה

מעמדם החברתי של ליקוי למידה

השפעת השילוב על מעמדם החברתי

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

אם כן סקרתי מהי לקות למידה, מהם סוגי הלקויות השונים ואת המאפיינים הרגשיים הקשורים אליהם, למדתי כי לקות הלמידה הנה הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך הגלובלית. בארץ, כבארצות רבות אחרות שיעור התלמידים המאובחן ומוכר כתלמידים עם ליקויי למידה בכל גיל ותרבות נמצא בעלייה, ומרביתם לומדים במערכות חינוך רגילות.

מערכת החינוך חייבת להתייחס יותר בכובד ראש לצרכים החינוכיים של ילדים בעלי לקות למידה בכיתות רגילות בכדי שתתאים לצרכים היחידניים ודרישות המשקפות את מענה התלמיד לציפיות החינוכיות המותנות בגילו. על אף חילוקי הדעות המדעיים המתייחסים למושג מהי באמת הגדרת המושג לקוי למידה לתיאוריות על הסיבות ללקות, לקריטריונים באבחונים, לסיווגים ולדרכי ההתערבות החינוכית, קיימת הסכמה כללית על הבסיס הנוירולוגי-פנימי הייחודי של הלקויים, הפוגע בסיכויי התלמידים ללמוד כחבריהם ולהגיע למעמד חברתי שווה שזוהי אחת המטרות של שילוב ילדים עם לרויות למידה בכיתות רגילות.

למרות השונות הבולטת בין התלמידים עם ליקויי הלמידה בכישוריהם והישגיהם הלימודיים. ההסכמה כי הליקויים עומדים בבסיס הפגיעה בזכות כל תלמיד לשוויון בהזדמנויות חינוכיות, וחובת המדינה והחברה המכירה בזכויות הילד, ליצור את התנאים לשוויון הזדמנויות – מחייבת פיתוח והסדר של תקנות חינוכיות לקידום סיכויי התלמידים לממש את יכולותיהם ולרכוש השכלה וידע. מחקרים אף מצביעים (Logan, Goodfellow, 2012)

החיוניות במתן סיוע הולם לצרכים החינוכיים היחידניים והדגשה על החשיבות של סיוע והתערבות מבוססים מדעית, נגישים לתלמידים ללא קשר לרמתם הכלכלית ומאפייניהם התרבותיים, על מנת למנוע פער לימודי, פגיעה פגיעה במעמד חברתי ותסכול המוסיף קשיים משניים לקשיים הראשוניים.

ההסתגלות המעמד חברתי של ילדים לקויי למידה מעסיקים רבות חוקרים, הורים, מורים ואנשי מקצוע מכל שכבות האוכלוסייה ומענפי הרפואה והפסיכולוגיה על כל היבטיהם. היכולת החברתית היא אחת המיומנויות החשובות עבור הפרט כדי שיוכל להסתגל בחברה הנורמטיבית ללא סטייה חברתית, לדוגמא. למרות שאוכלוסיית התלמידים לקויי הלמידה אינה אחידה ביכולות ובמאפיינים שלה, הרי שהסיקו כי תלמידים לקויי למידה מובחנים בהתנהגותם ותפקודם הפסיכולוגי לעומת שאר בני גילם הרגילים ולעומת שאר הילדים או מתבגרים בעלי צרכים מיוחדים (Mcnamara, 2008).

כיום, לאור התמורות הארגוניות במערכת החינוך בארץ וגם בעולם, תלמידים לקויי למידה משולבים בכיתות החינוך הרגילות ובכך מתפתחות דרישות וציפיות מהם שיהיו דומים לכלל התלמידים בכיתות הרגילות מאחר ותלמידים בעלי מצב סוציו אקונומי גבוה מקבלים יותר תמיכה מאשר תלמידים שאין באפשרותם לממן טיפולים מקבלים מענה סטנדרטי ולכן התחושה היא כי ביחד עם הרצון לטפח את היכולת האקדמית והחברתית של הילדים לקויי הלמידה, הרי שמצפים מהם להשתלב באופן נורמטיבי בכיתה הרגילה, ציפייה שהיא לא תמיד ריאלית בפועל וכתוצאה מכך רבים מהתלמידים לקויי הלמידה נחשפים לתסמיני תסכול, דיכאון, ובמקרים קיצוניים אף להידרדרות בעקבות אי יכולתם להשתלב בצורה מיטבית ולהיות כשווים לחבריהם- הילדים הרגילים (Mcnamara, 2008)

ההגדרה של ליקויי למידה מתייחסת לבעיות בתחום הקוגניטיבי, וכן בעיות נלוות בתחום החברתי, שכן לקשיי הלמידה עלולים להתלוות תוספות נוספות כגון: הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, דימוי עצמי נמוך ונשירה מבית הספר. פער זה יוצר תחושות אכזבה ותסכול אצל הילד לקוי הלמידה אשר יכולים להוביל לאובדנות, סטייה מהנורמה החברתית ומרדנות. אפשר להבין את הקשיים במיומנויות החברתיות וההתנהגותיות כמכילים מספר היבטים מרכזיים כגון יכולת קוגניטיבית, מאפייני אישיות וסוגיות רגשיות וחוסן נפשי. המקור לאכזבות של הילדים עלול להיות תוצאה של חסכים ביכולות אלו, אשר גורם לשיבוש התקשורת הבינאישית ולעיוות תחושת הדימוי העצמי שלהם לגבי עצמם ומחייהם כתוצאה מכך Goodfellow, 2012)).

היכולת החברתית מתפתחת משנות הילדות המוקדמות באמצעות התקשרות ראשונית בין האם לילד שלה, והתקשרות זו מתרחבת לאינטראקציות של הילד עם בני המשפחה, ומאוחר יותר עם בני גילו. לאופיין של התקשרויות אלו השפעה על תחומים התפתחותיים שונים, הבאים לידי ביטוי בילדות המאוחרת, בתקופת ההתבגרות ובבגרות אצל ילדים בכלל ואצל לקויי למידה בפרט Goodfellow, 2012)).

ההגדרה של ליקויי למידה מתייחסת לבעיות בתחום הקוגניטיבי, וכן בעיות נלוות בתחום החברתי והרגשי, שכן לקשיי הלמידה עלולים להתלוות תועפות נוספות כגון: הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, דימוי עצמי נמוך ונשירה מבית הספר.

אפשר להבין את הקשיים במיומנויות החברתיות וההתנהגותיות כמכילים מספר היבטים מרכזיים כגון יכולת קוגניטיבית, מאפייני אישיות וסוגיות רגשיות וחוסן נפשי. המקור לאכזבות של הילדים עלול להיות תוצאה של חסכים ביכולות אלו, אשר גורם לשיבוש התקשורת הבינאישית ולעיוות תחושת הדימוי העצמי שלהם לגבי עצמם ומחייהם כתוצאה מכך (עינת).

התנהגות המאופיינת ברמה גבוהה של תוקפנות, מרדנות, אלימות פיזית ומילולית, וכדומה עלולה לגרום לקשיים חברתיים-רגשיים ולדחייה חברתית של הילד מהחברה הסובבת אותו. מערכת החינוך משלבת בהכללתם המלאה של כל הילדים החריגים בעלי לקויות למידה עם מסגרת של ילדים רגילים שאינם מאובחנים בליקוי למידה. מאחר ושילובם של ילדים בעלי לקויות למידה במסגרת חינוכית מתאימה לצרכיהם היא חלק מתפיסה אידיאולוגית מקובלת כיום, הרואה את בית ספר השכונתי והקהילתי כמסגרת החינוכית הטבעית לכל הילדים, כולל אלה עם הליקויים. נקודת ראות זו נובעת מערך מוסרי בסיסי – השוויון. נקודת ההנחה היא שביטול ההפרדה והשילוב המלא בכיתה הרגילה הם זכות ולא פריבילגיה. ההפרדה גורמת לאפליה ולחוסר שוויון.

זרם זה של השילוב מהווה שיא בהתפתחותו של תהליך למען שילובו של הילד ליקוי למידה בסביבה הרגילה. ואף על פי כך, הלכה והתפתחה המגמה שהילד צריך להישאר בסביבת בילדים הרגילים על מנת שלא יהיו חריגים דבר היכול לפגוע בהם. על אף הקושי יש להגדיל כמה שיותר שילוב של תלמידים בכיתות רגילות מכיוון שרק בצורה זו תיתכן השפעה על מעמדם החברתי עוד מגיל צעיר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)