‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם נכון לשלב ילד תסמונת דאון במסגרת רגילה?

תוכן עניינים

מבוא.
1. נושא+ שאלת מחקר
2. סקירת ספרות
3. מתודולוגיה
4. קשר אישי לנושא

דיון בממצאים
1. "טובים השניים מן האחד:
1.1.עמדת השילוב
2.1. תרומת השילוב לילד החריג והמשלב מהיבטים שונים

2. "מי אני? ומה שמי?"
   1.2. קשיים פיזיים
   2.2. תכונות אופי
3. "ביחד ולבד"
   1.3. החריג ביחס לחברה- חסרונות
   2.3. תנאים מועילים בחברה- יתרונות

סיכום

בביבליוגרפיה

נספחים
מתווה ריאיון
ראיון 1
ראיון 2
ראיון 3
ראיון 4
תצפית 1
תצפית 

תסמונת דאון היא תסמונת גנטית מולדת שמקורה בליקוי כרומוזומי. ילדים הלוקים בתסמונת דאון נראים דומים זה לזה בגל מבנה הגולגולת ותווי הפנים אך למעשה קיימים ביניהם הבדלים בדומה לשונות הקיימת בין אנשים באוכלוסייה הכללית. לילדים אלו פיגור שכלי בדרגות חומרה שונות וליקויים נוספים, כמו מומי לב, או מחלות חמורות שמתגלות בגיל הילדות ובבגרותם. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בשיטות הטיפוליות השונות והיא מאפשרת לילדים עם תסמונת דאון להגיע להישגים המקנים להם יכולת להשתלב בחברה. (משרד הבריאות, 2018) מידי שנה נולדים בישראל כ-150 תינוקות שלוקים בתסמונת. מספר הלוקים בתסמונת עד גיל 18 נאמד בכ-3,000. 

חוק החינוך המיוחד כולל בין השאר זכאות לתמיכה של סייעת במסגרת תוכנית השילוב. זכאות זו נקבעת על-פי סוג הלקות של התלמיד ורמת התפקוד של התלמיד. על-פי חוזרי המנכ"ל, סוגי הלקויות שבגינן אפשר לאשר תמיכה של סייעת הן שיתוק מוחין, נכויות, ומחלות נדירות המחייבות השגחה כגון: עיוורון, אוטיזם, פיגור בינוני, הפרעות נפשיות ותסמונות. (חוזר מנכ"ל, 2007)
חשיבותן של הסייעות בתוכנית השילוב- לטענת כמה ארגונים הנגועים בדבר, עמדתו של משרד החינוך כי תמיכת יתר של סייעת מזיקה לילד בעל הצרכים המיוחדים עם לקות מורכבת אינה מבוססת מבחינה מדעית, ולראיה- עד כה משרד החינוך לא יזם כל מחקר מתאים בישראל. להערכתם של הורים רבים, עבודת הסייעת היא מרכיב חשוב ביותר בהצלחת השילוב היחידני.

דוג' מתמליל המרואיינת: סייעת צמודה לילד תסמונת דאון המשלבת אותו בגן רגיל.

תהליך הריאיון:

ש. ראשית אני ישאל אותך מספר שאלות היכרות..ספרי לי קצת על עצמך, מה תפקידה של סייעת צמודה לילד תסמונת דאון?

ת בגדול התפקיד שלי כסייעת צמודה זה לשלב את הילד במסגרת הרגילה שיתקדם כמה שיותר ידביק את הקצב שלו לקצב של הילדים הרגילים. בגלל שהם נולדים עם תסמונת דאון אז ההתפתחות שלהם יותר איטית ובגלל זה מצמידים להם סייעת. המוח שלהם מתפתח בקצב אחר והם מקבלים יחס אחר ממה שילד רגיל מקבל. זה דבר טוב כי זה מופנה רק כלפיו הוא רואה מה הוא מבין ומה לא מבין. לאט לאט אנחנו מנסים להדביק את הקצב לפעמים מצליחים ולפעמים לא. אם אני רואה שהוא לא מבין משהו אזלנסות לקדם אותו בכל דרך אפשרית פרטנית, טוב לו דווקא לשבת עם ילדים במפגש אז שישב במפגש, שיעשה מה שטוב בעבורו כך הוא יוכל להפוך לכמה שיותר עצמאי. וכמה שיותר דומה לילדים הרגילים. עד כמה שניתן בהתאם לנתונים שלו.

ש. מה הניסיון שיש לך בתחום עם ילדי תסמונת דאון?      

ת. למדתי חינוך מיוחד, חוץ מזה בתסמונת דאון אין לי ניסיון מיוחד הייתי פעם אחת בשבת עם ילדי תסמונת דאון אבל לא הייתי צריכה לטפל בילד באופן מסוים. באופן כללי יותר עניין אותי הנושא מאשר הניסיון. את י' הכרתי לפני כבר משהוא נולד כי המשפחהשלי מכירה אותו. אבל מגע וכו' לא היה לי אתו.

ש. את נמצאת אתו בכל שעות היום בגן?

ת. אני נמצאת אתו כבר שנתיים שלמות. ואני נמצאת כל היום. הוא קיבל את מירב השעות ואפילו יותר. בדרך כלל מקבלים שלושים הוא קיבל שלושים ושלוש שעות כי הם רואים שהוא באמת מתקדם ומצליח ושווה לתת לו יותר שעות. אני נמצאת אתו כל שעות היום ואנחנו עושים עבודה אינטנסיבית.

ש. ספרי לי על הרקע של הילד. בן כמה הוא? מהי רמת התסמונת שלו? יש לו אחים או אחיות שלוקים בתסמונת דאון? היכן הוא לומד?

ת. הוא בן ארבע וחצי כרגע הוא לפני גן חובה.

ש. האם הגיל הכרונולוגי שלו תואם את ההתפתחות שלו, את ילדי הגן?

ת. הוא באותה רמה של הגן. הוא בין הקטנים שבגן. רמת התסמונת שלו לא ניתנת לומר במונח מוגדר אבל לדעתי היא קלה כי הוא מבין הרבה מאוד הוא מאוד ברמה. הוא מאוד מתקדם הוא הרבה יותר מילד תסמונת דאון שאני מכירה לדוגמא אותיות שהתחלנו ללמוד אתו הוא כבר מבין, מספרים הוא יודע למנות, לשיים חפצים. הוא יודע לדבר. הבעיה של י' היא יותר מוטורית, גם שכלית אבל ברמה הרבה יותר קלה. המוטוריקה בהתחלה הייתה מאוד נמוכה. עד שהוא התחיל ללכת זה קרה רק השנה. רק השנה התחלנו גמילה וילדים בגיל שלו כבר אמורים אחרי כל זה.הוא גם קטן בגוף יחסית לבני גילו. ההתפתחות שלו מעוכבת וזו הבעיה העיקרית שלו. בסוף הוא ידע ללכת ולרוץ ולקפוץ אבל בשכל הוא מאוד מתקדם. הוא יודע צבעים שזה דבר יחסית מורכב גם לשיים וגם להתאים צבע לשם שלו. הוא יודע צורות, הכל כמובן יחסי הוא מכיר את הצבעים היותר קשים את השמות של הצורות הבסיסיות. הוא מאוד חכם מבחינה שכלית גם הדיבור מאוד מתקדם. לרובם יש בעיה בדיבור והוא יחסית רק מתקדם. הוא כבר כמעט יודע להביע כל דבר. השאלה אם הוא רוצה להביע הוא יכול אין לו בעיה הוא מתקשר עם ילדים וזה מה שמראה שהוא ברמה גבוהה. הוא נמצא עם ילדים מתקשר איתם מחכה ילדים אחרים כל הזמן הוא נמצא איתם ועושה את מה שהם עושים. לדוגמא לקום במפגש כשכל הילדים יושבים הילדים יושבים אז אני יושב יחד איתם. אם הגננת קוראת לילד ילד לעשות משהו גם אם הוא לא יכול הוא רוצה. לדוגמא להצביע על אות מסוימת שהוא לא מכיר הוא מתעקש לקום וגם כשהוא לא יודע הוא נמצא יחד איתי ואז הוא מבקש את העזרה שלי. אבל ברעיון אכפת לו להיות כמו כולם יש לו מוטיבציה לכן לדעתי הרמה שלו מאוד קלה כי הוא מבין שהוא לא ילד כמו כולם...

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים

רבקה בן דוד, תסמונת הקשת האוטיסטית, אספרגר- כלנית בעמק הגרוטאות, 

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד

תח-9-חסינה LKM