‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם יש לחייב מפלגות למקום ריאלי לנשים?

תוכן עניינים

 1.       מבוא

1.1   מבוא המחקר

1.2   סקירת ספרות

1.3   השערות המחקר

1. 2.       שיטת המחקר

2.1   מדגם

2.2   כלי המחקר

2.3   הליך המחקר

2.4   שיטת הקידוד

1. 3.       תוצאות 
2. 4.       דיון ומסקנות 
3. 5.       מראה מקום 
4. 6.       נספחים 

עבודת מחקר זו, באה לבדוק את מגמת ייצוג הולם לנשים במקומות ריאליים במפלגות והאם יש לחייב מפלגות הכנסת נשים למקומות ריאליים בתוכן. חוקרים שונים לאורך השנים הביעו עמדות בעד ונגד בנושא ייצוג נשים.

לנשים יש זכות לייצוג שווה. הוא מציין כי, המכסות הנהוגות כיום אינן בגדר אפליה לרעה אלא העדפה מתקנה, שנועדה לפצות על החסמים שמונעים מנשים להגיע לייצוג הולם בחיים הפוליטיים. עוד הוא טוען כי, כישוריהן הפוליטיים של נשים אינם פחותים מאלה של גברים. יתרה מזו, התנסויותיהן כנשים נחוצות בזירה הפוליטית, אך כישורים אלה נדחקים הצידה ואינם באים לכלל מימוש במערכת פוליטית שנשלטת בידי גברים. (חרובי, קוש-זוהר, 2017)

במבחן המציאות, במרבית הדמוקרטיות המערביות, למעט הארצות הסקנדינביות, ייצוג הנשים בפוליטיקה נמוך מחלקן באוכלוסייה. הפוליטיקה בהגדרתה המסורתית אינה נתפשת כתחום פעילות מובן מאליו לנשים. גברים נתפסים כיצורים ציבוריים פוליטיים, ונשים כיצורים ביתיים א-פוליטיים. עם תהליכי התיעוש, העיור והביורוקרטיזציה של החברה המערבית, התמסדה גם הבחנה בין שתי הספירות, הפרטית והציבורית ובהתאם נקבעו מוסדות, חוקים ונורמות (פוגל-ביזוואי).

באופן מתואם לכך, ידוע כי, החברה הישראלית מושפעת מהמורשת התרבותית של היהודים. חלק מתורת ישראל מדברת על הדרת נשים מהתחום הציבורי בכך שהתורה מוכיחה כי לנשים יש תפקיד מוגדר ומושרש שמיוחס לפעילותיה הביתיים וחובתה העיקרית ללדת ולטפל בילדים ובבני ביתה (פוגל-ביזוואי).

בבחינת הלגיטימיות לחוק זה נמצא כי, במדינות בהן קיימת חקיקה, ממוצע שיעור הנשים בפרלמנט גבוה באחוזים בודדים בלבד מהממוצע הכלל עולמי. במדינות בהן יש חקיקה נמצא כי הנתון עומד על 21% נשים מול 16.5% נשים במדינות בהן אין חקיקה. אך המצב משתנה ממדינה למדינה. בחלק מהמדינות, בהן יש חקיקה, כמו אמריקה הלטינית ואפריקה, גדל שיעור הנשים בפרלמנט באופן משמעותי בעקבות קביעת מכסות לייצוג הולם. בבלגיה לדוגמא, חקיקת החוק הביא לשינוי משמעותי, אחוז הנשים במפלגות במקומות ריאליים עלה מ12% ל35%. דוגמא נוספת היא קוסטה ריקה, אשר חוקקה חוק לייצוג הולם של נשים במקומות ריאליים במפלגה, החוק נתקל בהתנגדויות של ההנהגה הגברית, פרצות שהיו בחוק, נוצלו על מנת להתחמק מיישומו המלא. החוק אשר לא כלל סנקציות נגד מפלגות אשר לא ימלאו אחר הדרישה לייצוג הולם, הביא לעלייה של 3% בלבד בשיעור הנשים בפרלמנט. רק לאחר נקיטת מספר צעדים ביניהם קבלת החלטה לפיה לא יאושרו רשימות אשר לא יענו על הדרישה לייצוג הולם ואף קביעת נוסחה לחישוב אותם מקומות בכל רשימה. יתר על כן, ניתנה אפשרות ערעור לאזרחים על הרכבן של הרשימות לוועדת הבחירות העליונה, צעדים אלה הביאו לעלייה של בין 35%-36.8% בבחירות 2006 במדינה. (אלמגור לוטן ובן דוד)

בבחינת הטענות העומדות נגד חקיקת חוק מסוג זה, אומר בן דוד כי, "המכסות נוגדות את עקרון שוויון ההזדמנויות לכול, מאחר שלנשים ניתנת עדיפות על גברים, וכי משמעות המכסות היא בחירה של מועמדים לפי מינם ולא לפי כישוריהם. כמו כן, נטען כי שיטת המכסות לעתים מביאה נשים להיאבק ביניהן על המקומות המובטחים להן בזירה הנשית במקום לשתף פעולה, וכי בחירה מתוך העדפה מתקנת מורידה מערכה של הנבחרת, והיא עלולה להצטייר כמי שהגיעה להישגה בחסד ולא בזכות."

דבריו מקבלים חיזוק על פי אלמגור לוטן ובן דוד  הנותנים לדוגמא את "חוק השיוויון" בספרד . החוק עמד לדיונים רבים ולבסוף אושר . כחלק מטענות שופט המיעוט, חורחה רודריגס סאפאטה, כנגד כינון החוק, "מאז כינונה של הדמוקרטיה בספרד, 26 נשים לא יכלו להציג את מועמדותן לבחירות בשל היותן נשים.תוצאה פרדוקסאלית זו, אומר השופט, מקורה בהוראות החוק החדשות.לדבריו, בתחום הייצוג הפוליטי, שיטת השוויון שמיושמת כאן מערערת את היסודות שעליהם מושתתת ריבונות העם." יתר על כן המשיך השופט ואמר "היעלה על הדעת לחלק את הנציגים הפוליטיים לקטגוריות, במטרה לאפשר או להבטיח מספר נבחרים מינימאלי לכל קטגוריה וקטגוריה, מבלי שהדבר יגרוםלפגיעה חמורה בעיקרון האחדות וההומוגניות של גוף האזרחים? אם התשובה לכך היא חיובית אזי בעתיד יוכל המחוקק לכפות על הגוף האלקטוראלי להציב ברשימות המועמדים לבחירות אנשים המשויכים לקולקטיבים מוגדרים על-פי גזע, שפה, נטייה מינית, דת, נכויות מוגדות מלידה, גיל )צעירים או קשישים) וכיו"ב."

עבודת מחקר זו תבחן במבט השוואתי את סוגיית הייצוג ההולם של נשים במפלגות פוליטיות ,את הגורמים המשפיעים על סוגייה זו ואת הקשר ביניהם. אחת מטענותיי תהיה כי, למרות שנשים מהוות חלק נכבד מאוכלוסיית התושבים במדינה, הן אינן מיוצגות בבית הנבחרים באותו האופן ההולם לכך. מחקר זה בוחן את חשיבות הקשר בין המגדר לייצוגו בכנסת וכן את חוזק הקשר ביניהם. במהלך המחקר ייבדק האם ייצוג במקומות ריאליים בכנסת אכן תלוי באופן ישיר בהשתייכות למגדר הגברי או הנשי. (חרובי, קוש-זוהר, 2017)

דוגמא חלקית מהשאלון

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

דינה חרובי וטלילה קוש-זוהר. פורצות גדרות : חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים. תל אביב : גמא ; הקיבוץ המאוחד, (2017)

הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' .(2017)."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.

תח מורן