עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית דרוזים נאמנות למדינת ישראל, רקע היסטורי מלחמת העצמאות, צבא ההצלה קאוקג'י, ניטרליות, נאמנות מדינת ישראל (עבודה אקדמית מס. 12343)


‏390.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12343
עבודה אקדמית דרוזים מלחמת העצמאות, צבא ההצלה, ניטרליות,  נאמנות מדינת ישראל

שאלת המחקר

מה היו הגורמים להעדפת הדרוזים את היהודים ונאמנותם למדינת ישראל החל ממלחמת העצמאות ?

תוכן עניינים

הקדמה

 

פרק ראשון –הקמת צבא ההצלה 

פרק שני –מבנה צבא ההצלה

פרק שלישי -הגדוד הדרוזי והקרבות שהוא ניהל

 

פרק רביעי-הגדוד והתושבים הדרוזים בארץ 

 

סיכום

 

ביבליוגרפיה

נשאלת ה שאלה : מה היו הגורמים להעדפת הדרוזים את היהודים בעת מלחמת העצמאות ?

התשובה : העובדה שהיהודים גברו על הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה שנחשב לכוח צבאי יעיל ובכך הראו את עצמם ככוח הצבאי היעיל יותר במרחב. יש להניח שהמנהיגים הדרוזים היו מודעים היטב לכשלים הצבאיים השונים בצד הערבי ומשום כך העדיפו לשתף פעולה עם הצד החזק יותר בשטח מה עוד שזה בא לקראתם בצורות שונות והראה שהוא מעוניין בידידותם.

לאחר צאת הבריטים (14 במאי 1948), התחשלה הברית הדרוזית-יהודית כתוצאה ממספר אירועים: הראשון -הקמת היחידה הדרוזית בצה"ל. התגייסותם לצבא הייתה פעולה שאין ממנה חזרה, היא קשרה אותם לצד היהודי וגרמה לכך שייחלו לניצחון יהודי[1]
הרווחים של היהודים מברית זו ברורים. ככול שישיגו יותר ידידים באזור כך יוקל ביסוס המדינה בארץ-ישראל. המדיניות של שאיפה ליחסים טובים עם הדרוזים התאימה למדיניות הישראלית הרחבה, שמייצגה הבולט היה בן-גוריון, ואשר דגלה בפיתוח קשרים עם מיעוטים דתיים ואתניים ברחבי המזרח התיכון (ברית המיעוטים). בהקשר זה הדרוזים בארץ-ישראל נתפסו כגורם מגשר לברית אפשרית עם אחיהם בסוריה, וכמי שיוכלו למנוע מהדרוזים בסוריה ובלבנון מלתמוך בצד הפלשתיני. זאת ועוד, הברית עם הדרוזים בני הארץ אפשרה להפגין כי מיעוט ערבי במדינה יכול להזדהות עמה ולהשתלב בה, וכי דרך האיבה והעוינות בה נקטו המוסלמים הייתה בחירה גרועה מצדם[2].

עמדת הדרוזים כלפי היהודים הייתה מורכבת יותר. הדרוזים לא קיבלו החלטה כוללת ועקבית לתמוך בצד היהודי בתחילת המלחמה. היו בקרב הדרוזים משפחות שקיימו קשר עם היישוב מאז ימי המנדט ופעלו לצדו. פעילות זו הביאה יתרונות לעדה הדרוזית בתקופה קשה. הם קיבלו רישיונות תנועה מיוחדים, על מנת להביא אספקה לכפריהם, קיבלו רשות לקצור את יבולם והמשיכו להחזיק ברוב אדמותיהם ובתיהם בתום המלחמה.
הייחוד הדרוזי, אותו עודדו הגורמים הציוניים, הביא לכך שהדרוזים לא חשו צורך להצטרף אל התנועה הלאומית הפלשתינית. רוב הדרוזים בארץ-ישראל לא התייחסו למלחמה במונחים לאומיים אלא ראו אותה במונחים דתיים, כעימות בין יהודים למוסלמים. כך, עמדו בפניהם שתי אפשרויות: לחיות כמיעוט במדינה יהודית, או לחיות כמיעוט במדינה מוסלמית. בגלל תחושות הניכור שלהם מהעניין הלאומי הפלשתיני, ובשל היותם מיעוט קטן במאבק בין כוחות גדולים, גרסו מרביתם שעליהם להישאר נייטרליים, ככול שהדבר אפשר, ובהגיע המועד - להצטרף אל הצד המסתמן כמנצח, כלומר, שלטון שיהיה חזק ויציב. זוהי מדיניות "הקיר העומד" (אל-חיט אל-ואקף) על פיה הדרוזים הכריעו, באופן פרגמטי, במי יתמכו בניתוח קר של האינטרסים שלהם והם בלבד


(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, "תמונת מצב פיתוח כלכלי: החברה הערבית, הדרוזית והצרקסית", גבעת חביבה


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)