עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:


בס"ד

עבודות אקדמיות בחינם או במחיר שפוי של: 99-390 שח.

אנו חב"דניקים המאמינים בשיתוף מידע ללא גזל.

طُلَّاب עזרה למגזר הערבי ולעולים חדשים.

לרגל השקת האתר המחודש: הנחה של 7 אחוז לחודש הקרוב: קוד קופון ZZ7

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏תוצאת תמונה עבור פפרתוצאת תמונה עבור ביט

תמונה קשורהתוצאת תמונה עבור ישראכרט

תוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7       

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית משפט עברי הגנה פלילית, חוק דרומי הגנה בית מגורים עונשין


‏390.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12342


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי במשפט עברי הגנה פלילית?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר:  

חלק מקדמי

טענות ההגנה במשפט העברי     

הגנה עצמית במשפט העברי –דין רודף    

דין רודף           

הגנת הכורח במשפט העברי       

הבא במחרת- טענת הגנה במשפט העברי

"הבא במחתרת" בימינו  

פירוש רש"י       

גנב הבא במחרת- השוואה להצעת החוק בנושא (משפט ישראלי השואב מהמשפט העברי כמשפט משווה)       

המשפט העברי והישראלי – הבא במחתרת וחוק דרומי      

הגנה עצמית     

הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר   

היקף הסייג להגנת בית מגורים:  

פרשת דרומי     

הריגת הפורץ    

הדיון הציבורי בעקבות האירוע    

"חוק דרומי"      

פסק הדין במשפטו של דרומי      

דיעות מלומדים 

ניתוח הפסיקה והגנת בית מגורים           

הגנה על רכוש במחיר של פגיעה בחיים    

״חיסול חשבונות״          

תחולתה של הגנה עצמית-אימתי?           

סיכום   

אחרית דבר      

ביבליוגרפיה      

נספח   

 

חלק מקדמי

טענות ההגנה במשפט העברי

הגנה עצמית במשפט העברי –דין רודף

במשפט העברי יש חובה (לא רק זכות) לעזור לאדם שנמצא בסכנה ולהציל אותו מידי התוקף, כמופיע בפסוק: "לא תעמוד על דם רעך". מכאן למדו שני דברים.

 

יש זכות להגנה עצמית.

יש חובה לעזור לזולת שנמצא בסכנה.

לפי הרמב"ם הגנה עצמית במשפט העברי הייתה מוגבלת רק למקרה שבו יש סכנה של גרימת חבלה שיכולה ותסתיים במותו של הנתקף אם לא תהיה התערבות. בספרות הפוסקים שלאחר הרמב"ם חלה התפתחות בדין של הגנה עצמית במשפט העברי וההגנה הורחבה כך שגם במקרה שבו יש תקיפה שנשקפת ממנה סכנת מוות לנתקף מותר להתערב כדי למנוע אותה. גם במשפט העברי כמו במשפט הישראלי פטור מאחריות פלילית במקרה של הגנה עצמית מותנה בכך שהופעל כי מינימלי על מנת למנוע את ההתקפה ובזמן שהסכנה עדיין נשקפה.[1]

דין רודף

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו. להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד, ולמי שמנסה לאנוס במקרים שחייבים על הביאה כרת או מיתת בית דין. המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר ברירה אחרת להצלת הנרדף[2]. מטרת ההריגה איננה ענישה אלא מניעה, ולכן רשאי כל אדם לפעול במסגרת דין רודף גם ללא הוראה מבית דין מוסמך, כשהנסיבות מחייבות זאת. דיני רודף נדונו בתלמוד במסכת סנהדרין וברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (פרק א') והעיקרון עליו הן מבוססות מקובל גם מחוץ למסגרת ההלכה.

דינו של הרודף הוא, כדברי חז"ל, ש"ניתן להצילו בנפשו". כלומר, מותר, ואף מצווה, להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף. כל היכול להציל נרדף ולא עשה זאת ביטל מצוות עשה שהיא "וקצותה את כפה", ועבר על שני לאוין שהם "לא תחוס עינך" ו"לא תעמוד על דם רעך".

 

אמנם כל ההיתר להרוג את הרודף אינו חל במקרה ש"ניתן להצילו באחד מאבריו" – כלומר, במקרה שכדי להציל את הנרדף אין צורך להרוג את הרודף, אלא ניתן להסתפק בקטיעת איבר וכדומה. במקרה כזה, אם בכל זאת אדם הרג את הרודף, פסק הרמב"ם, שאף שההורג עבר על איסור רציחה, הרי אין בית דין ממיתים אותו, וזאת בניגוד לרוצח רגיל, שדינו מיתה בסיף.

 

בגמרא ישנה מחלוקת לגבי מי שעומד לחלל שבת או לעבוד עבודה זרה האם ניתן להורגו על מנת למנוע ממנו לעבור את העבירה. להלכה נפסק שלא. [3]

אף שמותר להציל את הנרדף בכל דרך אפשרית, "אין אדם מציל עצמו בממון חבירו", ולכן המציל עצמו על ידי גרימת נזק, חייב לשלם לניזוק. אך אם גורם נזק לרכוש הרודף פטור מצד "שלא יהא ממונו של רודף חביב עליו מגופו". לעומת זאת, רודף ששבר כלים פטור מתשלום, מפני שחושף עצמו למוות בעצם הרדיפה וממילא חל עליו הכלל "קם ליה בדרבה מיניה". לעומתם הרודף אחר הרודף פטור מנזק של כל רכוש, לא מעיקר הדין אלא משום תקנה, שלא יתמהמה מלעזור לנרדף.

 

על פי הרמב"ם, דין רודף עשוי להיות מיושם גם כלפי חפצים "רודפים". כך למשל הוא פסק שאם ספינה עומדת לטבוע מכובד משאה, ומישהו זורק את המשא לים – הוא פטור מתשלומים, מפני "שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם, ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם".[4]

החוק קובע כי לא נטיל אחריות פלילית "למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור."[1]

 

בהצעת החוק לתיקון חוק העונשין[2], הציעו להוסיף הוראה לפיה :"לא יראו מעשיהו של אדם כלא סביר בנסיבות העניין, בשל כך שלא נסוג מבית מגוריו".[3] הצעה זו אמנם לא התקבלה, אך גם נוסח הסעיף הנוכחי מלמד שהמחוקק מצדיק ומאפשר לאדם להגן על מבצרו בעת פריצה ולא מחייב אותו לסגת מביתו. [4]

 

גם שיטות משפט אחרות אינן דורשות נסיגה בעת פריצה ואף גורסות שנסיגה ממקום מגורים בזמן פריצה אינה מקטינה את הסכנה.[5]

הגנה זו מהווה ביטוי מובהק לרציונאל האוטונומיה המהווה עיקרון יסוד בנשפט המקובל.[6] בשיטות משפט רבות מייחסים חשיבות רבה למקום התקיפה, עם זאת, בדומה לדין הישראלי הפטור לא יחול במקרה שבו ניתן לייחס למותקף התנהגות פסולה שקדמה לתקיפה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 איתמר מירון, סדר הדין האזרחי בין מהות לפרוצדורה במשפט העברי ובמשפט הכללי, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר, דין תורה

אביעד הכהן, פרשיות ומשפטים - משפט עברי בפרשת השבוע, תל אביב


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)