‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטא האופי החקלאי השיתופי השוויוני ותפישת המקום והמקומיות בקהילה המושבית בעבר ובהווה?

תוכן עניינים

פרק 1 – מבוא            

פרק 2 – הצגת מושגים

  תת פרק 2.1: 'מקום'           

  תת פרק 2.2: 'קהילה'           

  תת פרק 2.3: 'גמיינשפט' ו'גזלשפט'

חלק ראשון: סקירת ספרות

תקופת העבר: מראשית המאה ה-20 עד משבר המושבים 1985/611

פרק 3 – 'מושב עובדים': מהות של מקום        

תת פרק 3.1: תפקידי המושבים        

תת פרק 3.2: משמעות של מקום – הייצוגים הסמליים, אורח החיים

והזהות המקומית    

תת פרק 3.3: הנוף והמבנה הפיסי         

תת פרק 3.4: אופי הקהילה המקומית

תת תת פרק 3.4.1: גודל האוכלוסייה במקום     

תת תת פרק 3.4.2: החלוקה החברתית של עבודה והריבוד החברתי

תת תת פרק 3.4.3: המושבים הראשונים – המיקום הגאוגרפי

והמאפיינים האידאולוגיים והחברתיים 

תת תת פרק 3.4.4: פערים בין מושבים ותיקים לחדשים –

המשמעות הפוליטית של מקום    

תת תת פרק 3.4.5: חוויה של מקום – אופי היחסים החברתיים  

פרק 4 – השפעתם של כוחות חיצוניים על המבנה הכלכלי והחברתי של הקהילה המקומית

  תת פרק 4.1: ההתפתחות הטכנולוגית בחקלאות– שינויים במבנה המשק החקלאי,

וסטייה מעקרונות היסוד

  תת פרק 4.2: המיתון הכלכלי -כניסתה של אוכלוסייה עירונית

למרחב הכפרי

  תת פרק 4.3: מלחמה, משבר האנרגיה, אינפלציה ומשבר המושבים  

תקופת ההווה: ממשבר המושבים

עד תום העשור הראשון של שנות האלפיים

פרק 5 – השפעתם הכלכלית והחברתית של המשבר ושל מדיניות הממשלה בעקבותיו  

  תת פרק 5.1: שינויים מרחיקי לכת באופי הקהילה המקומית   

  תת פרק 5.2: 'תוכנית ההרחבות במושבים' – משמעותה והשלכותיה  

פרק 6 – מושב העובדים הישראלי: אופיו וייחודו, לאן?       

חלק שני: החלק האמפירי

פרק 7 – ממצאי הראיונות וניתוחם          

פרק 8 – מסקנות ודיון            

ביבליוגרפיה              

נספחים – הראיונות       

תחושות של מקום/מקומיות-הקטגוריות של תחושות מקום מציעות דרכים בהן ניתן ללמוד על תפישת המקום של הפרטים ועל החוויה של מקום. הן מייצגות את משמעות המקום לאנשים בחיי היומיום. הראיונות עם החקלאים חשפו מספר קטגוריות: תחושת מקום חברתית, המדגישה את חשיבותם של קשרים חברתיים ואת הימצאותם של משפחה, שכנים וחברים; תחושת מקום של אורח חיים, הנגזרת מכל אורח החיים של הפרט במקום- הכולל מקומיות (סביבה, זירת התרחשות) במונחים של עבודות, חברים, וקשרים בחיים- המעניק לו תחושת שייכות, כמימד חשוב של זהות; תחושת מקום המבוססת על שורשים בעבר, וקשורה לקשרים משפחתיים באזור, לתחושה של שייכות, המשכיות, מסורת ו'מרגישים בבית'. ההזדהות עם המקום נוצרת עם תחושת השייכות; תחושת מקום נוסטלגיתמתאפיינת בהערכה של מקום וברגשות כלפי מקום בהווה, המעוצבים ומושפעיםמאירועים שהתרחשו בעבר.מן הראיונות עלתה, בהקשרים שונים, תחושת מקום נוסטלגית חיובית או שלילית.

מושב העובדים, בהיותו הכפר העברי הקלאסי, היווה בעבר ביטוי ל'גמיינשפט', כאירגון חברתי שבין חבריו קיימים קשרים הדוקים של שארות, מסורת, שכנות וידידות.בהשפעתם של תהליכים וכוחות חיצוניים, התרחשו במושבים תהליכי שינוי פנימיים, הדרגתיים ובלתי נמנעים. תהליכים אלו ציינו את המעבר מ'גמיינשפט' ל'גזלשפט'. מקהילה מסורתית המושתתת על חקלאות בלבד, מכפר גרעיני המורכב ממשפחות גרעיניות של חקלאים ושל אנשי שירותים בשירות החקלאות והחקלאים, לקהילה מודרנית, מגוונת מאוד מבחינה תעסוקתית, חברתית ותרבותית, שאופי היחסים בין חבריה מבוסס על אינטרסים אישיים חזקים. מקהילה המדגישה את הסטטוס השיוכי לקהילה המדגישה את הסטטוס ההשגי. מושב העובדים שינה את צביונו ההיסטורי לבלי הכר. המבנה הקהילתי נשמר, אך אופי הקהילה המקומית השתנה. זהותה החקלאית הצטמצמה במידה ניכרת ועקרונות השיתוף והשוויון קבלו משמעות חדשה. הקהילה גדלה והגיוון בחלוקה החברתית של עבודה יצר ריבוד חברתי מגוון ומורכב ביותר. לחברות הרב-קהילתית שתי השפעות עיקריות: ראשית, ההפרדה בין מקום המגורים למקום העבודה, והאפשרויות המגוונות לניידות גאורפית וחברתית של מרבית התושבים החדשים משפיעים על משמעות המקום ועל תחושות המקום, ומעניקים להם יתרון משמעותי ביחס לחקלאים.שנית, היא מפחיתה, בצורה משמעותית, את הפיקוח החברתיואת כוחה המונופוליסטי של הקהילה על היחיד ומגינה עליו מאכיפה, מדיכוי מוסרי ומנידוי. כיום, הקהילה המושבית עירונית יותר, פלורליסטית יותר וסובלנית יותר. עם זאת, עבור החקלאים נותרת הגאוגרפיה מגבילה, במידה רבה. הם חיים בידיעה שאת רוב חייהם הם נאלצים לחיות במקום אחד וייחודי, בו הם עובדים וגם מתגוררים. בד בבד, הם מתאמצים להסתגל מחדש לחברות בקהילתם הדינמית והמשתנה, שאין לדעת את עתידה, ולמשמעותה החברתית והתרבותית המתחדשת.

דוגמא מתמליל ראיון 

מה נותר מערכי היסוד של העבר? שיתוף ושוויון יש רק באמצעות האגודה החקלאית. מכסת המים שייכת לאגודה וזו מחלקת אותה שווה בשווה בין החקלאים. האגודה מעסיקה את 'איש המים' כשכיר מן החוץ, הבודק את שעוני המים ואת צריכתם, וכל מי שחורג מהמכסה מחוייב בתשלום קנס אישי. רכוש האגודה ונכסיה משותפים לכלל חברי האגודה, 120 במספר- מחסן אספקה, צרכנייה, מבני גני הילדים, תחנת דלק- וכולם נהנים מדמי השכירות המתקבלים. העזרה ההדדית אינה קיימת במושב כעיקרון כפוי, אך קיים בסיס של יחסים חבריים וקשרים אישיים בין חברי המושב ובין מושבים. היות שהחברה המושבית שינתה פניה במהלך השנים, מאפשר מושג העזרה ההדדית את יישומו על בסיס של יחסים חבריים ואינטרסים אישיים משותפים בין חקלאים, למשל השאלת עובדים לחברים. בעבר, התקבל הפדיון מהתוצרת החקלאית בקופת האגודה, לא היה פיקוח הדוק ולא תרבות של בדיקת הכנסות מול הוצאות. היתה אוירה כללית ותחושה קולקטיבית שהמזכירות תעביר לי כסף כמה שאצטרך וזו למעשה הסיבה למשבר המושבים. כיום, כל חקלאי עובד מול הבנק בצורה אישית ופרטנית. העסק החקלאי מנוהל בצורה אישית וכלכלית לגמרי כמו עסק פרטי לכל דבר. וזה נגרם כתוצאה של הקפיטליזם המודרני והגלובליזציה, וזה נכון יותר. לא קיימות מכסות ייצור (אלא רק בביצים וחלב) וכל מגדל פרחים מגדל לפי השוק שלו. עיקרון העבודה העצמית- כיום, גדלו המשקים החקלאיים והתוצרת החקלאית, בד בבד גדלו גם הילדים שעסוקים בלימודים, בעבודה מחוץ למושב או בדאגה למשפחותיהם. כתוצאה, יש צורך בעובדים שכירים בחקלאות. עם זאת, השימוש בעובדים זרים (פלסטינאים ו/או תאילנדים) מוכיח שכוחה של העבודה העברית ירד. הישראלים אינם רוצים לעבוד בחקלאות, זו עבודה קשה מדיי בשבילם ומעדיפים לעבוד בענפי כלכלה אחרים: בשירותים, בתעשייה ובמסחר.

מהם ביטויי הגלובליזציה בכפר? הגלובליזציה באה לידי ביטוי בשני תחומים: כל מגדלי הפרחים מעסיקים עובדים שכירים מתאילנד. שכרם ותנאי המגורים והמחייה מעוגנים בחוקים וניתנים לאכיפה. תקופת שהייתם כעובדים זרים בארץ אינה עולה על 5 שנים, בהתאם לרצונם. התחום האחר, הוא היצוא של התוצרת החקלאית. למשל, המשק החקלאי המשפחתי שלי מבוסס על גידול ושיווק פרחים לשוק המקומי ולבורסות הפרחים במדינות שונות בעולם. בשל התחרות הקיימת בעולם, אנו מקיימים בהתמדה קשרים אישיים עם כל הלקוחות שלנו בחו"ל ונוסעים לתערוכת הפרחים הבינ"ל המתקיימת בהולנד מדי שנה. התחרות מאלצת אותנו לעמוד בדרישות הביקוש וההיצע, הגיוון, האיכות, היופי והעמידות של הפרחים. דרישות אלו מחייבות מומחיות של היחיד, הישגיות אישית, מצליחנות ומוניטין טובים. כמו כן, אנו מקיימים קשרים בינלאומיים שמטרתם פיתוח זנים חדשים של פרחים.

האם קיימים מנגנוני פיקוח חברתי? יש במושב ועדות שונות כמו ועדת ביטחון, ועדת תרבות, ועדת נוער. ועדות אלו דואגות לאינטרסים המשותפים, מעצבות מדיניות וכולם מתיישרים לפיה. אלו ועדות של מתנדבים והחלטותיהן מגיעות לידיעת התושבים בחוזרים מודפסים ומפורטים. אין סנקציות פורמליות ולא-פורמליות, יש רצון להימנע מהן, למצוא את שביל הזהב וליישב את ההדורים בדרך טובה.... 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)