עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מקום קדוש, מקומיות, התפתחות מסגד הישן כפר נחף, כמותני שאלונים (עבודה אקדמית מס. 12322)


‏390.00 ₪

42 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12322
עבודה אקדמית מקום קדוש, מקומיות, התפתחות מסגד הישן כפר נחף, כמותני שאלונים

שאלת המחקר

כיצד מתבטאת ההתפתחות של המסגד הישן בכפר נחף במישור הדתי והחברתי ?

תוכן עניינים

 1. מבוא

 פרק ראשון: מסגרת תיאורטית

2.1 מקום

2.2 קהילה

2.3 קשר אדם-מקום ותרומתו

2.4 מקום קדוש

2.5 זמן קדוש

2.6 מי מעניק קדושה?

3.פרק שני

3.1 מתודולוגיה מחקרית

3.2 דיון וממצאים

3.2.1 תיאור כללי

3.2.2 השימור והאחריות על האתר

3.2.3 המשמעות של המקום

3.2.4 האם הוא קדוש ואם כן מדוע?

3.2.5 האם תמיד היה קדוש?

3.2.6 ההיסטוריה של המקום (תהליך הבנייה: למה המקום התקדש?)

3.2.7 חשיבות המקום וכיצד קדושתו מתבטא בענייני האנשים

3.2.8 האם האתר קדוש לקבוצה אחת או לכמה קבוצות

3.2.9 הכוח של המסגד הכפר

4. סיכום ומסקנות

5. ביבליוגרפיה

6. נספחים + תמונות


העבודה הזאת באה בכדי לחקור את תהליך הבנייתו של המסגד כמקום קדוש, העבודה נכתבה במטרה לענות על השאלה המרכזית כיצד התפתח תחום העבודה של המסגד הישן בכפר נחף במישור הדתי והחברתי, וכיצד התפתחות זאת השפיעה על תהליך הבנית הקדושה שלו.

ממצאי העבודה הצביעו על כך שהמסגד נחשב לאתר קדוש, פעיל, שבנוסף למעשי הפולחן הדתי הרגילים למסגדים, המסגד מקיים עוד פעילויות של חינוך, דת, וחברה וכו'. פעולות אל נועדים לכל שכבות האוכלוסייה. דבר זה תרם להעלאת מעמד המסגד במאזן הכוח בכפר עצמו, והעניק לו חשיבות ואהדה בקרב בני הכפר, במיוחד לאלה הבאים במגע עם המסגד, בין אם הם נהנים מהפעילויות שהוא מקיים בין אם הם רק מבקרים בו למען תפילה ופולחן דתי.

חשוב לציין כי הפעילויות המתקיימות במסגד, אינן באות באופן אקראי, או ביוזמתם של יחידים, הפעילויות אשר מושכות את קהילת המסגד נעשות באופן מתוכנן, עם מעקב ובקרה, כחלק מהפעילויות אשר מתנהלות ביוזמת ובאחריות הפלג הצפוני לתנועה האסלאמית בכפר.

למרות העלייה במעמדו של המסגד כפעיל, והיותו אתר פעיל כמעט כל ימי השבוע, ולמרות שהקהילה במסגד ואנשי הכפר מכרים בזאת המחקר הראה כי:

א.            רמת הפעילויות השפיעה לחיוב על מעמדו כגוף חברתי, אך לא הוסיפה על קדושתו לעומת המסגד השני מסגד "אלנור".

ב.             באותו עת שני המסגדים הישן ואל-נור זוכים להרגשות של קדושה יותר מאשר זוכה אלמוסלא, זאת למרות ששלושת המקומות האלה נועדו לאותו פולחן דתי (תפילה).

 

מסקנה 1: בהתאם לממצאיו של לוז (2004, 2005) המסגד הישן בכפר נחף מהווה דוגמא למקום בו מתמזגת הפוליטיקה והפואטיקה על מנת לחזק את הזהות אסלאמית הערבית של תושבי הכפר כחלק מהמיעוט הערבי בישראל.

מסקנה 2: בהתאם לממצאי מחקרו של גריאן (Gieryn, 2000) קיימת חשיבות למאפייני המקום ולצורתו בהענקת הקדושה לו, בכך שבמידה והמקום אינו עומד בכל המאפיינים הקבועים על ידי החברה מעמדו של האתר נפגע, וקדושתו תהיה פחותה מאשר האתרים האחרים כמו המסגד הישן.

בתהליך חקירת מדוע המסגד הישן נעשה קדוש, ומה הן הסיבות לקדושתו, המחקר הראה כי המסגד הישן מהווה דוגמה של קידוש מקום לפי שתי הגישות שהספרות מצביעה עליהן, האחת טוענת שהקדושה נוצרת על ידי האל, והשנייה שהקדושה נוצרת בעקבות ההיסטוריה של המקום ומכוח תופעה חברתית של עליית המונים לרגל אליו (לוז 2004, 2005 ; 1996, twigger-ross&uzzell; הכהן, 2003; Tuner, 1979). כך שבשלב הראשון שלב בו נוסד המסגד והוקם הוא התקדש לפי הגישה השנייה שנוצרת כתוצאה מהרקע ההיסטורי של המקום; הוא התקדש לא רק כמסגד אלא גם כמקום בו התגורר איש צדיק בשם עבדאללה, לאחר מכן, התחיל תהליך בו נדחק קידוש אתרי קדוש שהוקמו לכבוד צדיקים בכפר שייך עבדאללה ושייך רביע מטעם סיבות דתיות, עד שבשנות התשעים כמעט ולא נעשו ביקורים באתרים אלה, לעומתם עלתה הגישה למסגד והודגש קידושו על פי הגישה הראשונה כמקום קדוש שאלוהים ברך וקדש אותו, בתהליך הזה היתה הכחשה מכוונת לקיומו של הקבר בסמגד ולהיסטוריה שמקשרת אותו לשייח עבדאללה, הכחשה זאת היתה בשני כיוונים: האחד: מבחינת הכרה ומודעות, והשני: מבחינת פיזית בו הקבר נעשה כאלה חלק מהקיר ואבד את צורת הקבר או המקאם הניכרת.

מסקנה 3: בהתאם לממצאי המחקרים של לוז (2004, 2005), הכהן (2003), Twigger-Ross& Uzzell(1996); Tuner(1979) מקום יכול להתקדש כתוצאה מרקעו ההיסטורי של המקום ושל האנשים שבקרו בו. אך גם כן הוא יכול להתקדש במיוחד בהיות מסגד או אתר המיועד לתפילה , קדושה שנוצרה על ידי האל.

מסקנה 4: בהתאם לממצאי מחקרו של הכהן(2003) עמדת הקהילה לגבי אתר הקדוש הינה עמדה מכריעה שיכולה להעניק או לשלול קדושה מאתר זה או אחר, עמדתם והשימוש שלהם כקהילה באתר קדוש מלמדת על האידיאולוגיה והתרבות שלהם, במקרה שלנו המסר והסמליות של מסגד הישן השתנתה עם השינוי שנוצר בקרב הקהילה המבקרת בו.

 

ברצוני להדגיש עד כמה העבודה היתה מאתגרת, ומהנה, למרות שבמהלכה נתקלתי בהרבה דברים שהקשו עליי את המחקר למשל: אי זמינותם של האנשים שרציתי לראיין בזמן נוח ומתאים לשנינו, נוכחותם של אנשים אחרים במיוחד אצל הזקנים מביניהם אשר התערבו בשיחה שלנו ולפעמים דבר זה היה גורם לסטייה מנושא העבודה. תהליך הראיונות היה תהליך מתפתח שלא הסתיים עם שמונת הראיונות שהיתה מתכננת להם, דבריהם של המרואיינים בנוגע לקבר הנמצא במסגד, והחיפוש אחרי האמת שלו הובילו אותי לעוד ראיונות עם אנשים שהוצעו על ידי המרואיינים שהיו בהתחלה (המרואיינות הזקנות הציעו שמות של אחרים שהם מבוגרים מהן, אך עדיין הם בריאים וזיכרונם לא נפגע), דבר זה האריך את תהליך המחקר אך העניק לו המון דברים, והעניק לי הרגשה נפלאה של היצג ומהימנות.

היתי ממליצה על מחקר נוסף שידגיש יותר את ההבדלים בין שני המסגדים בכפר ( הישן ואלנור) ויחקרו בצורה יותר עמוקה האם רמת הפעילויות של שני המסגדים משפיעה על רמת הקדושה שלהן וגורמת להבדלים ביניהם?.

לבסוף, אני מודה לכל האנשים שהשתתפו במחקר שלי ועזרו לי בקבלת מידע, תמונות ולהגיע לאנשים שיש להם אינפורמציה אודות האתר הנחקר, המון תודה וברכה לד"ר זאב שביט על הנחייתו יחסיו הטוב כלפינו כסטודנטים בכלל, וכלפי כסטודנטית וכאם והתחשבותו במצבי בעת ההיריון ואחרי הלידה, אני מקווה שאחרי כל הקשיים שהיו לי במהלך העבודה הצלחתי לעשות את העבודה כפי שנדרש ולקבל ציון טוב כציפיותיי מההשקעה והמאמץ שהיו לי במחקר 

שאלון:

  1. מה האתרים הקדושים שאתה מכיר בכפר? מהו האתר הכי חשוב?
  2. מה קורה באתר הזה? מה את יודע על הפעילויות המתקיימות בו?
  3. למה הוא הכי חשוב? במה נבדל מהאתרים האחרים?
  4. מה משמעות מקום זה בעיניך?
  5. מדוע הוא קדוש או האם הוא קדוש ואם כן מדוע?
  6. האם תמיד היה קדוש?
  7. האם יודע משהו על ההיסטוריה של המקום ואם יש כזאת. במקרים של מבנים חדשים וודאי שאין צורך להכנס לסוגייה זו. האם זה חשוב כלל, כלומר האם חשוב לדעת למה המקום התקדש?
  8. מה חשוב לך במקום זה וכיצד בא לידי ביטוי קדושתו או חשיבותו עבורך? מה אתה נוהג לעשות במקום זה? תיאור הטקסים
  9. האם האתר קדוש לקבוצה אחת או לכמה קבוצות
  10. מי מכתיב את סדר היום, הפעילות, מגדיר את המרחב ומעצב אותו וכך הלאה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)