‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לביטוי המוצא התרבותי של תלמידים על מבנה השיח הכתוב ?

1. מבוא

2. סקירת ספרות

2.1 תקשורת לשונית

2.2 למידה מקוונת

2.3 משלבי לשון 

2.4 דו לשוניות בהקשר תרבותי

3. ניתוח טקסטים לשוניים

3.1 טקסטים מילוליים

4. דיון

5. סיכום ומסקנות

6. רשימת מקורות

העבודה הנוכחית עוסקת בניתוח פורום של קהילת תלמידים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה באתר "אצטבא". העבודה תציג ניתוח של השיח בין המורים לתלמידים מבחינת השיח הלשוני, הגאים, צורות דקדוקיות, תחביר, יחידות שיח, לקסיקון, מאפיינים לשוניים סגנוניים, אוצר מילים (סטייה, סלנג, דו משמעות, רמיזות וכו')

תלמידים מהחברה הערבית ששפת האם שלהם היא השפה הערבית, נדרשים עם לימודיהם במערכת החינוך להתמודד עם רכישת שפה חדשה, השפה העברית. השפה העברית אליה נדרשים התלמידים מהחברה הערבית חשובה מאוד להמשך חייהם ומעורבותם במרחבי החיים השונים כגון לימודים יסודיים תיכוניים אקדמאים והתחברות לעולם העבודה.

שפה מורכבת ממילים המצורפות זו לזו ליצירת משפטים. אף כי מילים בודדות מסוגלות לבטא מגוון רב של משמעויות, צירופן של המילים למשפטים הוא זה שמאפשר תקשורת יעילה והמשגה של רעיונות מורכבים. כשמילים מצורפות לכדי משפט, אופן הצירוף נשלט על ידי אוסף של חוקים, המהווים את התחביר (syntax או grammar) של השפה. על המשפטים לעמוד באילוצים מבניים המוגדרים על ידי התחביר, והמבנה של המשפט הוא הקובע את משמעותו. השפה היא אמצעי ליצירת תקשורת מילולית הבאה לביטוי גם באמצעות טקסטים, היא מייצרת מציאות חברתית, תרבותית ופוליטית. השפה אחראית לתפיסת המציאות את האדם, היא משרטטת לנו את גבולות המחשבה- אנחנו לא מסוגלים לחשוב בלי השפה.

תקשורת לשונית היא מערכת גומלין מורכבת. הדיבור לעולם נטוע בהקשר וההקשר בונה משמעויות חדשות, משנה משמעויות ויוצר חוסר הבנה בין מוען לנמען במקרים קיצוניים. כאשר אנו רוצים לחקור שפה ומשמעויות אנו צריכים להתייחס למגוון גדול של משתנים שמשפיעים על תהליכי תקשורת לשוניים. כל אחד מהמשתנים עושה משהו למילים שמשמשות אותנו. ישנם מצבים שבהם כל אחד מהדוברים מאמין שהוא בהקשר אחר והשפה הופכת ללא ברורה.

ללשון השפתית יש הקשר חברתי המשפיע על משמעות המילים.

השאלה הנבדקת בעבודה תהיה:

כיצד בא לביטוי המוצא התרבותי של תלמידים ערבים על מבנה השיח הכתוב במסלול הלמידה בחטיבה עליונה?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ערמון-לוטם, שרון. – להיות ילד דו-לשוני: מיתוסים בראי המחקר להיות ילד דו-

לשוני. הד האולפן החדש, גיליון 102, קיץ תשע"ד – 2014.

סאיג'־חדאד, אלינור. הילד דובר הערבית בין הניב המדובר לבין הערבית הסטנדרטית אלינור. בתוך: בין לשון הדיבור ללשון הכתובה — לקראת תלמיד אורייני בישראל. ירושלים: תשס"ט, 2008 היזמה למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.