‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אשם תורם נזיקי של גולשי אינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא.

פרק א' – תופעת הפריצות למאגרי מידע - רקע כללי והשתקפות התופעה במשפט הישראלי

א. תופעת הפריצות למאגרי מידע - נתוני רקע:.

א. עילות התביעה העומדות בפני משתמשים כנגד בעל מאגר המידע:.

א. הנזקים העיקריים הנגרמים למשתמשים עקב פריצות למאגרי מידע:.

פרק ב' – "הגולש הסביר"? – תרומת משתמשים לנזקים הנגרמים להם עקב פריצות למאגרי מידע.

ב. דוקטרינת "אשם תורם" – רקע וצידוקים מרכזיים להחלתה.

ב. התנהגות רשלנית של משתמשים – שימוש בסיסמות זהות או "חלשות".

ב. התנהגות רשלנית של משתמשים – היעדר שימוש או שימוש לקוי בתוכנות אנטי-וירוס..

ב. התנהגות רשלנית של משתמשים – התעלמות מאזהרות ומסיכונים גלויים ברשת:.

ב. התנהגות רשלנית של משתמשים – השפעה על משתמשים אחרים:.

פרק ג' – נימוקים נגד ייחוס אשם תורם למשתמשים במאגרי מידע.

ג. קיומם של פערי מידע בקרב משתמשים – האם קיים "גולש סביר"?.

ג. יכולתם של בעלי אתרים למנוע נזק בעלות פחותה.

ג. פגיעה בהרתעת בעלי מאגרי מידע מנקיטת אמצעי זהירות..

פרק ד' – הצעת פתרון – מתי נכון לייחס "אשם תורם" לגולשים:.

ד. קביעת סטנדרט זהירות מופחת על משתמשים..

ד. אפשרות לייחס "אשם תורם" רק בהיעדר קיום רשלנות חמורה מצד בעל המאגר.

סיכום:.

ביבליוגרפיה.

פריצות למאגרי מידע הינן אחת מהבעיות החמורות ביותר הקיימות כיום בעולם האינטרנט. עד היום, המשפט התמקד בדרכי ההתמודדות עם ההאקרים עצמם וכן בדרכים לגרום לבעלי מאגרי מידע לנקוט אמצעי זהירות נאותים כנגד פריצות. עבודה זו ביקשה לבחון את התופעה מזווית אחרת ולעיין באפשרות לייחס אחריות לחלק מהנזקים הנגרמים עקב פריצות למאגרי מידע לגורם נוסף – המשתמש.

כפי שהוצג בעבודה, במקרים רבים אכן יש להתנהגותו של המשתמש השפעה ישירה על האפשרות שחשבונותיו באתרים השונים ייפרצו, ולכן ראוי לייחס לו אשם תורם לנזקיו. עם זאת, לאור קיומם של פערי ידע משמעותיים בין המשתמש לבין בעל המאגר ולאור החשש מהרתעת-חסר של בעל מאגר המידע מנקיטת אמצעי זהירות, ביקשתי להציג פתרון ביניים בדמות הטלת סטנדרט זהירות מופחת על משתמשי אינטרנט, בדומה לזה המוטל במשפט על קטינים. פתרון זה צפוי לתמרץ גולשים לנקוט באמצעי זהירות במהלך שימושם באינטרנט, תוך מודעות למגבלותיהם ומניעת מצב בו מוטל עליהם נטל שהם אינם יכולים לעמוד בו. לצד החלת סטנדרט זהירות מופחת, העבודה מציעה לקבוע כי במקרים שבהם יוכח כי בעל מאגר המידע נהג ברשלנות חמורה בשמירת המידע שברשותו, תמנע ממנו האפשרות להעלות את הטענה כי יש לייחס למשתמש אשם תורם לחלק מנזקיו.

קבלת הפתרון המוצע לא תמנע לחלוטין פריצות למאגרי המידע, אשר צפויות להמשיך להתרחש כל עוד מידע רגיש ואישי מאוחסן ברחבי האינטרנט. עם זאת, הפתרון עשוי לתרום בצורה משמעותית לצמצום התופעה, שכן לצד נקיטת אמצעי זהירות ע"י משתמשים צפויה לגבור גם מודעותם לתופעת הפריצות למאגרי מידע והדרכים להימנע ממנה. ככל שמודעות המשתמשים תעלה, כן צפוי לגבור הלחץ על בעלי מאגרים להגן בצורה טובה יותר על המידע שברשותם, ולהגביר את יעילותם של חוקי הדיווח.

אבטחת מידע הינה מאמץ משותף של בעל מאגר המידע ושל משתמשיו, ועליה להתבצע כחלק מדיאלוג ביניהם. הדרכה נכונה לגבי אופן השימוש באינטרנט, הכרה במגבלות המשתמש, מתן האזהרות וכמובן-- נשיאה באחריות לנזקים מצד בעל המאגר ומצד המשתמש הינם מרכיבי מפתח בהתמודדות עם תופעת הפריצות למאגרי המידע וביצירת עולם שבו המידע שלנו יהיה בטוח יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מיכאל בירנהק מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה 

משה ויסמן הגנות בדיני נזיקין: הפחתת הנזק, אשם תורם, הסתכנות מרצון