‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תחרות עסקית ורגולציה בענף המזון ?

תוכן עניינים

מבוא..

שוק המזון- רגולציה ותחרות..

עיקרי החוק:.

השינויים אשר חלו בחוק המזון החדש-.

חוק הריכוזיות..

איסור שליטה או החזקה, מעבר לשיעור שיוגדר, בגוף פיננסי משמעותי ע"י תאגיד ריאלי משמעותי או ע"י השולט בתאגיד ריאלי משמעותי- 

שקילת שיקולי תחרותיות בהקצאת זכויות בעלות ערך כלכלי או ציבורי–.

שוק המזון - היצע וביקוש..

רגולציה של שוק המזון.

מחאת הקוטג'

הרגולציה בשוק המזון עד לחקיקת חוק המזון.

השפעת מבנה שוק המזון על התחרות והגברתה.

להלן ענף ריכוזים של החברות השולטות בענף:.

אסדרה של ענף המזון בישראל.

מבנה שוק המזון.

רגולציה בעקבות משבר.

ניתוח השפעות המיזוג על התחרות בשוק המזון.

תחרות משוכללת..

מבט נוסף: חוק קידום התחרות בענף המזון.

הסדרת יחסי ספק-קמעונאי.

הגברת תחרות גאוגרפית במקטע הקמעונאי.

כשלי חוק המזון.

הקמת וועדה מתמדת המייעצת בענייני ריכוזיות כלל משקית ותפקידיה–.

תהליכים והחלטות שהתרחשו בעקבות חקיקת חוק זה-.

כיווץ מבנה הפירמידות למבנה שליטה דו-קומתי-.

שינוי מבנה הדירקטוריונים בחברות ציבוריות-.

הכנסת דירקטורים בלתי תלויים-.

משפט משווה..

סיכום ומסקנות..

ביבליוגרפיה.

בינואר 2019 אושר תיקון לחוק שבמהלכו הרחיב המחוקק את סמכויותיו המנהלתיות, ובו שונה שם החוק לחוק התחרות הכלכלית.

עבודה זו עסקה ב"רגולציה בעקבות משבר": תחרות עסקית ורגולציה בענף המזון.

לצד תשומות המזון ומאפייני ההיצע והביקוש, מחירי שוק המזון מושפעים ממאפייני המסחר עצמו אשר בעצמו מושפע ממערכת רגולטורית. חשוב לציין כי שוק יעיל הוא מערכת סחר המסודרת ע"י רגולציה ולכן המונח "שוק חופשי" הוא מונח מטעה משום שכל סחר מוסדר ע"י מערכת דינים. מערכת זו פועלת לשם הקטנת העלויות הסחר ועלויות ההתקשרות בין הצדדים. לפיכך, שוק המזון מטבעו דורש מעורבות מרכזית ניכרת בהשוואה לשווקים אחרים. הסיבה לכך היא שיעילות הסחר מותנית במוצרים ציבוריים שהסדרתם מתנהלת ע"י המדינה. קרי, היכולת של שוק המזון להתנהל ביעילות פוחתת במידה ניכרת אם המדינה לא תספק תשתיות אתרי אחסון וקירור משום שיש צורך בהסדרה תכנונית שלהם ובפיקוח על הקמתם ע"י המדינה. עוד אמצעי להסדרה יעילה של השוק הוא הבטחה שהביקוש וההיצע ישקפו את הצרכים האמתיים של השוק ולא יושפעו מעיוותים שהתנהלות השוק עצמו שעליהם אדון בהמשך. ייחודה של בעיה זו נובע מניתוק הקשר בין ערך מוצר למחירו. במשך שנים, היה היקף הסחר בענף המזון מצומצם ורוב הסחר נעשה תוך התחשבות במחירי התשומות ובביקושים. אך בשל התפתחות סחר ספקולטיבי ושינויי רגולציה בישראל התאפשר סחר תקין במזון. התפתחות זו קשורה להשפעה של המשבר הכלכלי על שוק המזון. לצד היתרונות בהסדרה ע"י רגולציה, ניתן להבחין כי התערבות רבה עלולה לפגוע בתחרות בשוק ולהוות נטל ביורוקרטי.

חוק קידום התחרות בענף המזון [1]נחקק במטרה להגביר את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.

בחודש ספטמבר 2016 נכנס לתוקפו חוק המזון החדש (חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015) אשר נחקק ואושר ע"י משרד הבריאות. חוק זה, המתפרש על פני 198 עמודים נכתב על מנת לאגד תחת מערכת חקיקה אחת את הנושאים השונים: ייצור, שיווק, ייבוא והובלת מזון ובכך להבטיח את איכות, בטיחות ותקינות המזון לקהל הצרכנים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק התחרות הכלכלית.

חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014

שרון ידין רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים (הוצאת בורסי, 2016).

שרון ידין "חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל" עיוני משפט לה