‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם קיים הבדל בכשירות תרבותית בין אחים ואחיות בעלי וותק בסיעוד לעומת אחים ואחיות ללא וותק בסיעוד?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

סקירת ספרות

רקע תיאורטי

יתרונותיה של כשירות תרבותית

מחסומים של כשירות תרבותית

שני מגזרים מייצגים של האוכלוסייה הישראלית

המגזר החרדי

שתי קבוצות אתניות מייצגות של האוכלוסייה הישראלית

הקבוצה האתיופית

הקבוצה הרוסית

עמדות וידע של אחיות כלפי הטיפול בחולים עם שונות תרבותית

מטרות המחקר

שאלות המחקר

משתנה תלוי

משתנים מסבירים

השערות

שיטות מחקר

כלי המחקר

הליך המחקר

אופן עיבוד הנתונים

תוצאות

נתונים דמוגרפים:עבודה

מיומנות תרבותית

כשירות תרבותית על פי תפקיד האחות

בדיקת השערות המחקר

דיון

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

ביבליוגרפיה

מטרות: לבדוק את רמת הכשירות התרבותית של אחים ואחיות בישראל, להשוות את רמת הכשירות התרבותית בין אחים ואחיות בעלי וותק בסיעוד לעומת אחים ואחיות ללא וותק בסיעוד. להשוות את רמת המיומנות התרבותית בביצוע מטלות סיעודיות בין אחים ואחיות מברה"מ לבין אחים ואחיות ממוצא אחר.

4. לבחון את מידת המיומנות התרבותית של אחים ואחיות לספק טיפול לתרבויות שונות (קבוצה אתנית אתיופית ורוסית, מגזר ערבי וחרדי)

1. האם קיים הבדל בכשירות תרבותית בין אחים ואחיות בעלי וותק בסיעוד לעומת אחים ואחיות ללא וותק בסיעוד?

2. האם קיים הבדל בכשירות תרבותית בין אחים ואחיות מברה"מ לשעבר לבין אחים ואחיות ממוצא אחר?

3. האם קיימים הבדלים במיומנות תרבותית של האחים והאחיות בין עמדות וידע כלפי טיפול בחולים הבאים מתרבויות שונות.

גיל, מוצא, השכלה, ותק, מקום עבודה

1. ככל שהאחיות ותיקות יותר בסיעוד, כך הידע שלהן רחב יותר ביכולותיהן לספק טיפול מותאם לשונות התרבותית של המטופלים

2. כשירות תרבותית של אחיות מברה"מ לשעבר נמוכה יותר מכשירות תרבותית של אחיות ממוצא אחר

3. חל קושי גדול יותר לספק טיפול לאוכלוסייה האתיופית והערבית (מחסומי שפה ותרבות) מאשר לאוכלוסייה הרוסית והדתית

סוג מחקר: המחקר מסוג מחקר חתך

אוכלוסיית המחקר: אוכלוסיית המחקר כוללת 90 אחים ואחיות במדינת ישראל

תיאור המדגם: אוכלוסיית המדגם כללה 60 אחים ואחיות בישראל (היענות 66.7%), 52 אחיות ו-8 אחים שעובדים ב-2 מרפאות קהילתיות (לאומית ומכבי) ובבי"ח שערי צדק בירושלים - ואחים ואחיות שלומדים לתואר ראשון במנהל בריאות באוניברסיטת אריאל. שיעור ההיענות: 66.7% (ראו פרק ממצאים). האוכלוסייה גויסה באמצעות מדגם נוחות, כלומר כל אח ואחות יכלו להשתתף במחקר.

כלי המחקר היה שאלון במילוי עצמי בן 52 פריטים. הם התחלקו לשלוש קטגוריות: 9 שאלות דמוגרפיות, 25 שאלות של שאלון שבודק את הכשירות תרבותית של אחים ואחיות ו-18 שאלות של שאלון שבודק את המיומנות התרבותית של אחים ואחיות:מדינת ישראל הינה מדינה רב-תרבותית ובהתאם לכל קבוצה אתנית או תרבותית, שפה, מנהגים, אידיאולוגיות, נורמות וערכים ייחודיים לה בלבד. על ארגונים המספקים שירותים לאוכלוסייה, נדרש להכיר בשונות תרבותית זו וזה נכון עבור ארגוני בריאות. עבור הסיעוד, משמעות רבה לתרבות המטופל כי לאחיות יכולת השפעה על היענות המטופלים לטיפול. המסגרת התיאורטית של המחקר הנוכחי הייתה התיאוריה בכשירות תרבותית של קמפינה-בקוטה אשר בודקת את כשירותן התרבותית של אחיות על פי ארבעה מימדים: מודעות תרבותית, ידע תרבותי, מיומנות תרבותית ומפגש תרבותי. המטרה הייתה לבחון את רמת הכשירות התרבותית של אחים ואחיות ורמת המיומנות שלהן לספק טיפול לקבוצות עם שונות תרבותית: המגזר החרדי והערבי והקבוצה האתנית האתיופית וגם הקבוצה האתנית הרוסית. בנוסף, נבדק הקשר של משתני הוותק, המוצא (ברה"מ לעשבר) וארבעת הקבוצות עם הכשירות והמיומנות התרבותית. בוצע מחקר חתך שבו השתתפו 60 אחים ואחיות - 52 אחיות (87%) ו-8 אחים בגילאי 25-34 - שחולקו לשתי קבוצות: אחים ואחיות העובדים בקהילה ואחים ואחיות הלומדים לתואר ראשון. המשתתפים ענו על שאלון שכלל את שאלון כשירות תרבותית של קמפינה-בקוטה ושאלון מיומנות תרבותית של פרומן וברנל. נמצא שהכשירות התרבותית של האחיות בקהילה הייתה מעט יותר גבוהה מהאחיות הלומדות לתואר ראשון (58-99, ס.ת. 74.4±10.9 לעומת 55-99, ס.ת. 73.8±9.08). ההשערה הראשונה שעל פיה לאחות וותיקה תהיה כשירות תרבותית גבוהה יותר לא אוששה (P =0.967 ; 0.05

P < 0.05).לאחיות במחקר לא נמצא חוסר כשירות תרבותית אלא מודעות, כשירות ומיומנות. לעומת זאת, כשירותן התרבותית אינה הומוגנית. בהתאם למחקרים קודמים, מחקר זה גם הוא ממחיש שקורסים לשונות תרבותית תורמים לכשירותן התרבותית של אחיות בעשייה שלהן, על אחד כמה וכמה כאשר אחיות מעשיות בעלות כשירות תרבותית הנמוכה ביותר. יחד עם זאת, היות ואחיות עם תואר שני קיבלו ציון נמוך יותר מאחיות מוסמכות ועם תואר ראשון, מומלץ לרענן את הנושא מחוץ ללימודים לתואר ראשון תוך הקפדה, הן בקורסים והן במסגרת העבודה על האוכלוסייה האתיופית והערבית. אפשרות זו תאפשר להביא את האחיות לכשירות תרבותית הומוגנית יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שרה שחף, אחות טובה דייה - הסיעוד בין אידאל למציאות, ישראל , רסלינג, 2014

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)