‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בחירתה של אם מעצבת את תפיסת עולמו של ילדה? מודל האימהות על פי רבקה אמנו והשפעתו על הכתיבה הנשית בספרות ?

תוכן עניינים

מבוא 

שאלת מחקר: 

סקירה ספרותית 

1. אימהות מהי? 

2. מודלים אימהיים: 

3. השפעת האם על ילדיה ועיצובם: 

3.1 בבסיס השאלה כיצד הורים משפיעים על ילדיהם, יש לבחון לסקור את ההיבטים 

3.2 יציאת האם למעגל העבודה והשפעתה על ילדיה וביתה. 

פרק ראשון- דמותה של רבקה אמנו כאם בעלת כפל פנים.

רבקה כאם עולם והכלה הנבחרת

רבקה הרעיה העקרה

רבקה הנפקדת בהיריון

לידת הבנים והאימהות

פרק שני- מודלי האמהות על פי ספרות למבוגרים ובהלימה לדמותה של רבקה אמנו.

ניתוח אמצעים סגנוניים

מישלב לשוני

עקרה/ רחל

ניתוח אמצעים סגנוניים

מבנה השיר

סגנונות אומנותיים

על היוצרת רחל המשוררת והיצירה

פרק שלישי- מודלי האמהות על פי ספרות הילדים ובהלימה לדמותה של רבקה אמנו.

למה נותנים רק לו? חגית בנזימן

ניתוח אמצעים סגנוניים

מצלול- יסודות צליליים

חגית בנזימן- בגלל שאני אחיו

ניתוח אמצעים סגנוניים

לאה נאור- בואי אמא

ניתוח אמצעים סגנוניים

פרק רביעי: סיכום ומסקנות

בביליוגרפיה

העבודה הנוכחית עסקה בשאלה כיצד בחירתה של אם מעצבת את תפיסת עולמו של ילדה? מודל האימהות על פי רבקה אמנו והשפעתו על הכתיבה הנשית בספרות.

כדי לבחון את השאלה הציגה העבודה את תפקיד האימהות ומעמדה בחברה ובמשפחה, בחברה הקדומה והמודרנית. תפקידיה בעיצוב ילדיה במשפחה ברמת מיקרו וברמת מאקו בחברה הכללית ותרבותה.

העבודה הציגה מודלים תיאורטיים של אימהות על פיהם מתעצבת דמותם של הילדים כמו תיאוריית ההתקשרות של הפילוסוף ג'ון בולבי , לפיה, התינוק נוטה להתקשר לדמות מטפלת, שהיא הדמות הקרובה ביותר אליו, לרוב דמות אימהית. כאשר הדמות המטפלת היא חמה ומספקת את כל צורכי הילד, הילד יחוש מוגן ובעל ערך, ייצא לחקור את העולם ללא חשש וכאשר יחוש איום כלשהו וחוסר הגנה, יוכל לחזור לדמות המטפלת ולקבל תמיכה עד שיירגע. אך מנגד, כאשר הדמות האימהית תקיפה, עוקצנית וביקורתית אין הילד חש תחושת מוגנות והכלה אלא זרות ובדידות (ברנט, 2015).

לאימהות תפקיד ביצור תוצרים של הון אנושי ליצירת חברה טובה יותר באמצעות חינוך ועיצוב הילדים. לפעילות זו חשיבות רבה על עיצובם של חברות ותרבויות בעולם כולו.

העבודה ניתחה את האימהות על פי המודל המקראי של רבקה אימנו. רבקה מוצגת כאם בעלת כפל פנים שנאלצה להתמודד עם שני בנים ועם העדפה של בן אחד (יעקב) על האחר (עשו) מהמדרשים שהוצגו בעבודה ניתן ללמוד כי התנהגותה בעלת כפל הפנים של רבקה נבע מסיבה מרכזית שבמידה מסוימת מנותקת מהמציאות היומיומית ולא ממש באה לביטוי בהלכה למעשה.

התנהגות ההעדפה של רבקה כלפי יעקב נבעה מחיזוי נבואי שקיבלה רבקה כתוצאה מתפילתה להיפקד בבנים. החיזוי ניבא לרבקה כי משני בניה יצאו שני לאומים ולכן ברובד הרוחני/נבואי היא העדיפה את יעקב כעתיד להיות אבי האומה היהודית ולא את עשו שעתיד להיות אבי אומה אדומית. יש להניח שהחיזוי ניבא נצחיות לאומה של יעקב וכליה לאומה של אדום ולכן העדיפה נצחיות ולא כליה. (זו להערכה אישית שלי)

ברובד הקיומי הגשמי רבקה האם נהגה כאם לכל דבר וטיפלה בשני הבנים ודאגה לכל מחסורם ומרות המורכבות כאם היא הבינה את נפש בניה, סובבה את העניינים בהתאם לאופיים ותכונותיהם של בניה בדרך של אמת, ועל כך קיבלה הסכמה משמים. כך שאין האחד וחסר (עשו) והשני נהנה (יעקב).

מהעבודה עולה כי האימהות אינה בחירה היא צורך קיומי אבולוציוני של מימוש הנשיות של האישה כמתבקש בחלוקת תפקידים מגדריים בחברה. כמו בעולם הקדום כך בעולם המודרני נשים מבקשות לממש אימהות. רבקה הבינה שהיא עקרה כיון שאינה נפקדת בהיריון ולכן היא פונה ליצחק שיתפלל עבורה... רחל המשוררת בשיריה מתפללת לנס שתיפקד בבן.

בשנים האחרונות ישנה התייחסות מדעית לבחינת המעמד האימהי כשלב ייחודי ומורכב שכולל בו שינויים בזהות האישה, בשלותה הרגשית והנפשית והפיזית, התמודדות עם מגוון רגשות העולים בה וקושי להתמודד עם ציפיות החברה וציפיות האימהות מעצמן.

חווית האימהות טומנת בחובה מגון רגשות, קשיים לצד גדילה ושינוי ובתוך כך טיפול גידול ועיצוב ילדיה ליצירה ולהמשכיות תרבותית והחברה האנושית ברמת תרבות זו אחרת וברמה אוניברסאלית

לסיכום, לאימהות חשיבות רבה וללא כל בחירה אלא כתפקיד בלתי נפרד ומרכזי של עיצוב דמותו ואישיותו של הילד. אימהות שמצליחות לבצע את משימת האימהות בעיצוב ילדיהן ניחנות ברמות של נתונים פיזיולוגיים מולדים, חינוך וסוציאליזציה לצד מאפייני הסביבה.

כמו בחברה המקראית כך בחברה המודרנית אנחנו רואים את המעמד של האם ואת הכמיהה של האישה לממש אימהות באמצעות לידה. והאמצעים שננקטים על מנת לממש את תכלית האימהות – לידה רבקה מתפללת ונענית. את המימד החיזויי הרוחני לא נוכל ליישם בחברה המודרנית בה אנחנו חיים ולא נוכל להתקיים לפיו ממבחינה פרקטית, אם כי מבחינת ההבנה של משמעות האימהות ותפקידה הבלתי הפיך לעיצוב ילדיה והתוצר המוסף של יצירת חברה טובה יותר נוכל לעשות בו שימוש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד, הוצאת דביר, 2017

בנימין לאו, שמואל - בקודש חזיתיך.

ברנט, א'. תיאוריית ההתקשרות ותרומת המשפחה להתפתחות הילד. פסיכואקטואליה. 61-58.