‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי בעיות תקשורת גיל הרך, עיכוב התפתחותי לא תקין?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

בעיות תקשורת

הגדרה

מאפיינים

עיכוב התפתחותי

מאפיינים

האם בעיות התקשורת בגיל הרך הן בהכרח עיכוב התפתחותי לא תקין?

ביבליוגרפיה

התפתחות השפה אצל הילד עם לקות שפה שונה מההתפתחות התקינה. השוני איננו בא לידי ביטוי רק באמצעות גיל התחלת הדיבור ובקצב התפתחות השפה אלא גם בהתנהגויות שפתיות וברצף בו הן נרכשות.

ההבדלים הכמותיים משקפים קצב התפתחות איטי יותר מהקיים אצל רוב הילדים וכך נוצר פער בין היכולת השפתית של הילד לבין מה שמצופה על פי הגיל הכרונולוגי שלו. דוגמא לכך עשויה להיות ילד אשר התחיל למלמל רק לקראת גיל שנה ולא בגיל שישה עד תשעה חודשים, ילד אשר הפיק את המילים הראשונות שלו אחרי גיל שנתיים, וילד אשר הפיק את צירופי המילים הראשונות שלו לקראת גיל שלוש ולא שנה ותעשה חודשים עד שנתיים ושלושה חודשים.

אצל ילד אחר עם איחור בהתפתחות השפה, יתכן כי המלמול יופיע בזמן, אך כל אחד מן השלבים ההתפתחותיים המאפיינים את רכישת השפה עשויים להימשך זמן רב יותר מהמצופה. למשל, הפקת מילים בודדות עשוי להתארך מאוד והילד איננו מצרף מילים כפי שמצופה ממנו בגיל שנתיים. האיחור ברכישת כישורי השפה מתבטא בכל תחומי השפה: אוצר מילים, מורכבות תחבירית ומורפולוגית ויכולת נרטיבית. לעיתים קרובות, קיים גם איחור בתחום הפונולוגי אשר בא לידי ביטוי במגוון מצומצם של עיצורים ותנועות בהשוואה לילדים שהתפתחותם השפתית הינה תקינה. הסיבות לאיחור התפתחותי עשויים להיות קשיי עיבוד, קשיים בהעלאת מידע מאוחסן, קשיים תפיסתיים וקשיים בלמידת חוקים.

כמו כן, תיתכן גם עצירה של התפתחות שפתית באחד השלבים וכתוצאה הילד איננו משלים את רכישת כישורי השפה הגבוהים יותר ומתפקד ברמה שפתית אשר דומה לזו של ילדים שהם צעירים ממנו. זה עשוי לקרות בקרב ילדים עם פיגור שכלי. אם האיחור השפתי הינו קל יחסית אז יתכן שבסופו של דבר הפער בין הילד לבין בני גילו ייסגר בעזרת טיפול ישיר בילד או באמצעות הדרכת הורים והצוות החינוכי.

המחקרים השונים מראים כי בין 75%-85% מהילדים אשר זוהו כמאחרים בהתפתחות השפתית בגיל שנתיים, סגרו את הפער והציגו יכולות שפתיות תקינות בגיל 5. במקרים אחרים, יתכן והאיחור השפתי הינו מהותי והוא ממשיך להשפיע גם בהמשך ואף לשארית החיים. ישנם שני סימנים קליניים אשר בעזרתם ניתן לזהות ילדים שהאיחור השפתי שלהם לא ייסגר: איחור בהתפתחות הלקסיקון ההבנתי ואיחור בשימוש במחוות מוסכמות כגון הצבעה ובמחוות סמליות כגון רחרוח אשר מטרתו לייצג פרח. ההשוואה בין היכולת השפתיות של ילד עם איחור שפתי לאלה של ילדים צעירים יותר אשר שווים לו ברמה השפתית עשויה להראות דמיון רב בפרופיל השפתי שלהם אבל היא איננה נותנת מענה כאשר מדובר בסטייה איכותית מן ההתפתחות האופיינית (רום ושות', 2009).

לקות שפה ספציפית אשר מכונה לעיתים גם לקות שפה ראשונית נוגעת בלקויות מהותיות אשר נוגעות לכישורי השפה בהיעדר קשיים תחושתיים, נוירולוגיים או שכליים. ילד עם לקות שפה ספציפית מציג קשיים בכל תחומי השפה: סמנטיקה, תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה ופרגמטיקה. כישורי השפה של אותו הילד מופיעים מאוחר יחסית, קצב הרכישה שלהם הינו איטי יותר מהקצב הנורמטיבי ותחומי השפה השונים אינם מתפתחים באופן סינכרוני. ישנם ארבעה אפיונים טיפוסיים ללקות שפה ספציפית: במעגל המשפחתי הקרוב ישנם מקרים נוספים של לקות שפה ספציפית, כאשר זה קיים כמעט אצל 40% מהילדים אשר סובלים מלקות שפה ספציפית. בנוסף, ישנה עדות עבור לקות תפקודית במערכת העצבים המרכזית כגון התקפים אפילפטיים. אין התאמה בין הכישורים השפתיים השונים לבין היבטים בלתי מילוליים של ההתפתחות הקוגניטיבית. כמו כן, ישנו קושי עבור סגירת הפער באמצעות העשרת שפה כללית (Court, 2018  )

ניתן להגדיר לקות שפתית כקושי בלמידה של זיכרון של מילים והבנה והפנמה של חוקי הדקדוק. ניתן להחליט האם קיים עיכוב שפתי אם הדברים הבאים אינם מתקיימים. ראשית, ילד עד גיל שנה אמור להגיב בעקביות כאשר קוראים לו בשמו, להפיק מגוון של הברות, להראות יכולת חיקוי ולהצביע על דברים שהוא רוצה תוך כדי יצירת קשר עין עם ההורים. בסביבות גיל שנה על פי רוב הילד מתחיל לומר את המילים הראשונות שלו או חלקי מילים. בגיל שנתיים על פי רוב ישנה גדילה בקצב של למידת מילים חדשות. לקראת גיל שנתיים הילד אמור להיות מסוגל לחבר משפטים קצרים אשר מורכבים משניים או שלושה מילים. במהלך השנה השלישית לחייו הילד לומד את חוקי הדקדוק של השפה והוא מתחיל להיות להשתמש במשפטים שהולכים ומתארכים. מגיל שלוש ואילך הילד אמור לדבר עם דקדוק תקין וההגייה שלו אמורה להיות מספיק ברורה על מנת שהיא תאפשר לסביבתו להבין את דבריו (יאיר, 2017)

 ברוב המקרים כאשר הילד מתקשה לתקשר על רקע של התפתחות תקינה בשאר התחומים, על פי רוב מדובר בתופעה אשר נעלמת עד גיל שלוש. אם הקושי ממשיך או גדל עשויות לכך מספר סיבות. ראשית, יתכן שישנה בעיה בשמיעה כאשר גם ירידה קלה בשמיעה עקב נוזלים עשויה לגרום לעיכוב שפתי ועל כן חשוב לבחון את השמיעה בבדיקה מקיפה ומוסדרת. גם חשיפה לשתי שפות בו זמנית לגרום לעיכוב שפתי אך למעשה הילד עסוק בלמידה של שתי שפות במקביל. אין זה אומר שההורים צריכים למנוע מהילד חשיפה לשתי שפות. מה שנראה כעיכוב התפתחותי, עשוי להסתדר אצל מרבים הילדים עד גילאים חמש עד שש כאשר הילד שולט בצורה בשתי השפות (יאיר, 2017)

גורם נוסף אשר לגרום לעיכוב שפתי הינו הקושי של הילד להתרכז ולהתמקד בלמידת השפה כתוצאה מלקות במנגנוני קשב וריכוז. קושי זה על פי רוב דורש התערבות של נוירולוג ואולי אף טיפול תרופתי. בנוסף, יתכן שלילד קיים קושי רגשי אשר גורם לו להימנע מדיבור. למשל לידה של אח קטן או מעבר דירה אשר עלולים לגרום לרגרסיה התפתחותית. כמו כן, יתכן ומדובר בלקות שפה שהינה ספציפית כתוצאה מלקות מולדת במנגנון השפתי במוח אשר מקשה על הילד בתהליך רכישת שפה. לקות זו מתרחשת בקרב 7 אחוז מהילדים בגיל הגן. הלקות המצוין לעיל עשויה להופיע בדרגה קלה עד קשה. קושי נוסף עשוי להיות לא רק בשפה אלא במנגנוני התקשורת הכלליים כאשר לילד ישנו קושי לנהל אינטראקציות יעילות ומתגמלות עם הסביבה שלו, כלומר יתכן ומדובר בלקות תקשורת אשר מהווה הפרעה על רצף האוטיזם. במקרה כזה יש לעשות אבחון התפתחותי מקיף.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017)