‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מעמדם החוזי של בני זוג היוצאים מגדר "הנורמה"?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת מחקר:    

הנורמה בישראל

התפתחות נושא המשפחות החד מיניות בפסיקה   

חוזה, תנאיו ומרכיביו     

על מנת שיכרת חוזה צריכים להתקיים שלושה תנאי סף:    

המודלים האפשריים לשיפור מעמדם של זוגות חד-מיניים   

מודל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו         

המודל העצמאי  

הזכויות המנויות

הזכות לכבוד     

חוזה זוגי מההיבט האזרחי         

בני זוג חד מיניים           

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו     

מעמד נישואים חד מיניים בישראל           

המודלים האפשריים לשיפור מעמדם של זוגות חד מיניים לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:           

פס"ד דנילוביץ - אל על   

ידועים בציבור   

מעמדם של הידועים בציבור במדינת ישראל          

מרכזיותה של הזכות לשוויון בקידום מעמדם של זוגות חד-מיניים   

עמדת המשפט עברי      

משפט משווה    

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בעבודתנו נסקור את המעמד החוזי הזוגי בין בני זוג אשר אינם נמנים עם ההגדרה "הנורמטיבית" הקבועה.

בשנים האחרונות, נחשפנו להתפתחותם של תאים משפחתיים שונים[1] שלא היו מקובלים בעבר הרחוק בהיקפים גדולים וככל שהיו קיימים היו מוצנעים ונחבאים אל הכלים[2].

זוגיות של בני אותו מין הינה התפתחות חברתית שהתגבשה בשנים האחרונות תוך הכרה בתא משפחתי זה, בצרכיו, בזכויותיו ובמעמדו המשפטי. כפועל יוצא, אנו עדים מחד להקמתם של תאים חד מיניים ומנגד להכרה חברתית וריבונית באותם זוגות חד מיניים[3].

אכן במקומות כמו יוון הקדומה היה ידוע על משכב זכר ועל זוגות חד מיניים, אולם ניתן ללמוד כי התופעה לא הייתה נפוצה ובתרבויות שונות הדבר לא היה מקובל ואף אוסר את הדת של אותה מדינה.

בכל תרבות יש "משולש" כאשר על צלע אחת ניצב רצון הפרט, על הצלע השנייה ניצב הריבון/ המדינה ועל הצלע השלישית ניצבת הדת השלטת באותה מדינה. כפועל יוצא עדים אנו למתחים בלתי פוסקים בין רצון הפרט לריבון ולכוהני הדת והלכות הדת שבאותה מדינה כך שלמעשה הסובלנות של החברה וההתפתחות תרבותית הינה תולדה של המתחים בין גופים אלה. את ההתפתחות לכך ניתן ללמוד בשנים האחרונות החל מקבלת הריבון/ המדינה את בני הזוג החד מיניים לכל דבר ועניין, תוך מתן זכויות והטבות סוציאליות למיניהן, ביטול סעיף בחוק העונשין (משכב זכר) וכו', דהיינו מה שנתפס בעבר כעבירה פלילית הוסר מספר החוקים של מדינת ישראל תוך הכרת השונה, תוך קבלת השונה.

בפסקי דין רבים התפתחה אט אט הפסיקה הן לגבי זכויות סוציאליות, הן לגבי הזכות לרשת ואף הזכות לאמץ ילדים. אכן ההתפתחות בדרך למעמדם של החד מיניים לא הייתה קלה, עדין קיימים רבים אשר אינם מקבלים ומכבדים התפתחות זו ובענייהם המעמד שהוקנה לבני אותו זוג אינו טבעי/ אינו חוקי. על כן הריבון פסע בשנים האחרונות עקב בצד אגודל והעניק בכל פעם זכות נוספת, מעמד נוסף, כאשר צו השעה אפשר זאת. כידוע המשפט בישראל אינו נמצא בחלל ריק ועל כן בהתאם להכרה בעולם נשאבו אט אט גם ההכרה והזכויות ממדינות שונות לישראל.

קיומם של הזוגות החד מיניים יוצר מתחים בין החברה/ התרבות למשפט מדי יום. הדבר נובע כתוצאה מהעובדה שעל אף שבשנים האחרונות שיטת המשפט התפתחה והכירה במעמדם של החד מיניים, עדיין ישנן סוגיות משפטיות אשר בית המשפט אינו רואה עין בעין את הזוגות החד מיניים לבין הזוגות ההטרוסקסואלים. השוני וחוסר ההתאמה המוחלט נובע מהעובדה שהחברה והתרבות בה אנו חיים אינה מוכנה עדין לקבל את השונה כשווה ועל כן מובאות לפתחו של בית המשפט מעת לעת עתירות ו/ או תביעות לצורך הכרה חוקית בניסיון שהתרבות החברתית והדין החברתי יהיו שווים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גבריאלה שלו, אפרים צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת נבו.

א' גרוס, "מיניות, גבריות, צבא ואזרחות: שירות הומואים ולסביות בצה"ל במשקפיים השוואתיים", פלילים ט' (תשס"א) 95.י' יונאי, "הדין בדבר נטייה חד-מינית - בין היסטוריה לסוציולוגיה", משפט וממשל ד' 531.