עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית אוטיזם ספורט, פעילות גופנית ילדים הלוקים באוטיזם ספקטרום אוטיסטי, אוטיזם


‏390.00 ₪

38 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12264

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

הנושא

 

שער העבודה

 

תוכן עניינים

 

  1. 1.       מבוא 

 

 שאלת המחקר והשערת המחקר

 

  1. סקירת ספרות

 

אוטיזם מהו?

 

הקריטריונים לאוטיזם על פי ה DSM-5

 

מאפייני האוטיזם

 

מאפיינים מוטוריים

 

מאפיינים חברתיים

 

מאפיינים רגשיים

 

 מאפיינים התנהגותיים

 

מאפיינים קוגניטיביים

 

איכות החיים באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיית האוטיסטים

 

 פעילות גופנית מהי?

 

חסמים לביצוע פעילות גופנית

 

סוג הפעילות הגופנית המומלצת

 

רציונל העבודה

 

פריזמת העבודה

 

השוואה בין מחקרי התערבות העוסקים בביצוע פעילות גופנית אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי

 

  1. 3.        דיון ומסקנות

 

  1. 4.       ביבליוגרפיה

 


עבודה זו מסכמת את נושא השפעת הפעילות הגופנית על חיי הילד האוטיסט, וזו מתבססת על מחקרים שונים העוסקים בפעילות גופנית אצל אוטיסטים. לאור הנמצא במחקרים שנסקרו, ניתן לומר שאכן אוששה ההשערה כי פעילות גופנית משפרת את איכות חייהם של האוטיסטיםוההוכחות המחקריות נמצאות בסקירת ספרות זו.לפי מאמרם של סריניבסן ושותפיו (2014), אנשים אשר לוקים בהפרעות הספקטרום האוטיסטי הינם פעילים פחות באופן ניכר מקבוצת השווים להם. כמו כן, הם מזכירים במאמרם כי אוכלוסייה זו מאופיינת בקשיי תנועה רבים. גם במחקרו של דיוויס, (2009) הבחנו כי ילד אוטיסט מאופיין בקשיי תנועה רבים ויגיב ברגישות יתר לגירויים מהסביבה בהשוואה לילדים רגילים. ילד כזה ימנע מביצוע קפיצות, יהיה לו קושי להינתק מהקרקע וכתוצאה מכך תחסר לו ההתנסות המרחבית שכל ילד אחר מתנסה בה. חוסר זה ישתקף בתנועותיו המסורבלות ואף יוכל לגרום לעיכוב התפתחותי.

במחקרים העוסקים בחסמים לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים בעלי אוטיזם, נמצא כי ילדים אלו אינם מבינים את יתרונות הפעילות הגופנית וחשיבותה לחיים בריאים ולכן הם אינם מבצעים את הפעילות הגופנית המינימאלית המומלצת לאורח חיים בריא, 60 דקות של פעילות נמרצת ביום (Stanish & Curtin, 2015). חיזקו והוסיפו מאסט ושותפיו (2015) כי החסמים הנפוצים ביותר מתרחשים בסוף השבוע כאשר ישנו זמן חופשי מהלימודים ולא קיימות הזדמנויות למשחק וספורט בבית הספר. חסמים נוספים שנמצאו נבעו מחוסר משאבים כלכליים ולכן, המקומות לביצוע פעילות גופנית, אינם נגישים וישנו היעדר תחבורה למקומות אלו. עוד חסמים היו חוסר בעידוד הורים, דרישות של תחרות בעת ביצוע הפעילות הגופנית דבר המקשה על הילד בעל האוטיזם להתמודד עם אי ההצלחה במקרה שלא ניצח. כמו כן, קיימים חסמים בין אישיים, לילדים עם אוטיזם ישנו קושי בכישורים חברתיים, דבר המונע מהם ליצור קשרים חברתיים עם קבוצת השווים וקבוצה זו לא תמיד מקבלת אותם לחיקה.

מטרתה של סקירה זוהייתה לבדוק את הקשר שבין ביצוע פעילות גופנית לבין שיפור איכות חיי היום יום של הילד האוטיסט תוך בדיקת ההשפעה של הפעילות הגופנית על איכות חיי הילד האוטיסט. מחקר אחד מצא כי פעילות גופנית משפיעה על דפוסי השינה ואף משפרת אותם אצל ילדים עם הספקטרום האוטיסטי לאחד פעילות גופנית ( Wachob & Lorenzi., 2015). מחקר אחר הראה כי פעילות גופנית משפיעה גם כן על הישגיהם האקדמאיים של הילדים האוטיסטים, ואכן הינם מצליחים יותר בלימודים לאחר ביצוע פעילות גופנית (Tyler et al., 2014).

עוד נמצא כי ישנה השפעה של גיל על הפעילות הגופנית אצל אוטיסטים. עם העלייה בגיל נראית ירידה ברמת הפעילות הגופנית ( Wachob & Lorenzi., 2015) ירידה זו תבוא לידי ביטוי מכיוון שהמוטיבציה יורדת וכמות ההזדמנויות לבצע פעילות גופנית פוחתת וכך עולה גם היושבנות. את טענה זו חיזקו במאמרם ממרי ושותפיו (2012) ואף טענו כי מעבר להשפעה של הגיל על כמות הפעילות הגופנית, ניתן לראות השפעה של מגדרית, נמצא כי אצל בנות נראה ירידה גדולה יותר בכמות הפעילות הגופנית עם העלייה בגיל. זאת ניתן להסביר על ידי הנטייה של הבנות להראות תנועות סטראוטיפיות יותר מאשר בנים. בנוסף, לבנות האוטיסטיות קיימות בעיות תקשורת רבות לעומת הבנים האוטיסטיים שמתאפיינים גם בהישגים מוטוריים טובים יותר.

בתחום הטיפולי, ניתן לראות כי ישנה השפעה של דרכים טיפוליות שונות של פעילות גופנית על חיי היום יום של האוטיסטים. נראה כי שחייה טיפולית, הידרותרפיה, אימוני שחיה ותרגילים במים היו יעלים לפיתוח מרכיבי הכושר בגופני אצל ילדים עם אוטיזם. בנוסף נמצא כי השחייה מהווה הנאה, משפרת את רמת הביטחון העצמי ומעלה את המודעות לגוף. שחייה גם נמצאה כתורמת להתפתחות המוטורית של הילדים, חיזקה את המוטיבציה ושיפרה את נתוני הגוף אצל הילד האוטיסט. לכן, שחיה נמצאה כגורם משפר ומסייע משמעותי לחיי היום יום ומשפיעה על איכות החיים הכללית של האוטיסט ( Yilmaz et al., 2004).

 

נראה גם כי רכיבה טיפולית נמצאה כשיטה יעילה היכולה לשפר את איכות חייו של האוטיסט. רכיבה טיפולית סייעה בהתפתחות החשיבה החושית אצל הילדים, נראתה עלייה במוטיבציה החברתית וירידה בחוסר תשומת הלב אשר הפגין הילד. בנוסף נראתה ירידה בבעיית מיקוד הקשב ונראה כי הילדים הצליחו למקד את הקשב בצורה יעילה יותר לאחר רכיבה טיפולית. לאחר פעילות זו נראתה עליה ברמת הפעילות הגופנית וירידה בפעילות היושבנית (Bass et al., 2009).

ניתן לראות כי רוב המחקרים אשר נבחרו להיסקר, ביצעו את המבדקים באמצעות מד תאוצה או שאלונים או מבחנים גופניים. במאמרו של Bandini et al (2013)אשר בדק את רמת הפעילות הגופנית של הילדים האוטיסטים על ידי חבישת מד תאוצה למשך מספר ימים, נמצא כי אין הבדל בפעילות הגופנית בין ילדים עם אוטיזם לילדים ללא אוטיזם. בנדיני טען כי ייתכןשתוצאה זו היא למעשה בגלל התזוזות החזרתיות הרבות של הילדים בעלי האוטיזם במהלך היום. במאמר נוסף נמצא כי לפי תוצאות מד התאוצה ניתן לראות כי ישנה פעילות גבוהה יותר לאחר שעות הלימודים (Wachob & Lorenzi., 2015).

כמו בן בוצעו שאלונים שונים ומבדקי כושר שונים על מנת להעריך את פעילותם של האוטיסטים. לדוגמא במאמר של בס ושות', 2009 ניתנו שאלונים לפני ואחרי תוכני ההתערבות: Social Responsiveness Scale (SRS), Sensory Prifile (SP). במאמר זה נמצא כי היה שיפור לאחר ההתערבות בהתפתחות בחשיבה החושית וכמו כן עליה במוטיבציה (Bass et al., 2009). דוגמא למבחנים פיזיים שנעשו אפשר למצוא במאמר של Yu Pan et al (2016) אשר ערך מבחנים פיזיים כמו למשל זריזות, כוח, סבולת שריר ועוד, במאמר זה נמצא כי הציונים במבדקים אלו אצל ילדים עם אוטיזם היו נמוכים מהרגיל מאשר אצל ילדים ללא אוטיזם.

המלצות ממחקרים לעבודה עם ילדים אוטיסטים ניתן למצוא במחקרו של גזלק (2016) שטוען כי כאשר ההורים, המטפלים והמורים עובדים יחדיו על תכניות שיתאימו לילד, הילד יוכל להשיג תוצאות עצומות. על בית הספר לדרוש צוות תמיכה מאומן ומשכיל אשר יסייע להוביל את המורים והתלמידים. בחינוך גופני בשימוש כרטיסיות, הדגמה חזותית או הקלטות ווידאו, יבינו התלמידים את התרגיל ויבצעו אותו תוך הרגשת חוויות חיוביות במיומנויות התקשורתיות, תפקודיות וההתנהגותיות.אחד הדברים החשובים ביותר בעבודה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטיהינו להתאים את הפעילות התנועתית לכל ילד באופן אישי בהתבסס על רמתו, התעניינותו, העדפותיו ויכולתו האישית. פעילויות מומלצות לעבודה עם ילדים בעלי הספקטרום האוטיסטי הינם פעילויות בסיסיות וקלות לביצוע כגון: זריקה, תפיסה, בעיטה, ריצה וכו'. על המורה לעבוד בקבוצות קטנות או באופן פרטני עם הילדים על מנת להגיע לתוצאות מרביות (אהרוני, 2007).

 

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ברנשטין, מורן. אפיונים של משחק באובייקטים, משחק חברתי ומשחק חברתי-דמיוני בקרב ילדי גן בספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, בזיקה לחומרת הלקות האוטיסטית, חומרת הלקות החברתית, גיל ו-IQ. רמת-גן;  אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שני, בית הספר לחינוך, תשע"ז 2017

ויזנגרין, דנאל. אייפד ככלי לבחינת היכולת הנרטיבית של ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. רמת-גן;  אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שני, בית הספר לחינוך, תשע"ז 2017


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)