‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפרדת רשויות  בין רשויות השלטון העיקריות ואקטיביזם שיפוטי ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר.

תשתית עובדתית..

נימוקי המתנגדים והתומכים

נימוקי המתנגדים:.

נימוקי התומכים:.

הפרדת הרשויות..

כפילות תפקידים: ח"כים שמשמשים כשרים.

חקיקה שיפוטית..

הליך הסרת חסינות

דוגמאות למערכת איזונים ובלמים בישראל.

הצעת אי אמון.

אישור התקציב.

ביטול חוקים

דוגמות למערכת איזונים ובלמים בארצות הברית

חקיקת חוקים

עריכת מלחמה.

ביטול חוקים..

מינוי שופטים.

הפרדת רשויות בממלכה המאוחדת UK

סיכום

ביבל'

סוגית האקטיביזם השיפוטי[1] נמצאת במחלוקת בקרב משפטנים ופוליטיקאים בישראל. המשפטן המזוהה ביותר עם האקטיביזם השיפוטי בישראל הוא נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לגרסת תומכי האקטיביזם, תפקידו של בית המשפט הוא לפרש וליישם את החוק. לשיטתם, תפקידו של בית המשפט כולל השלמה ופירוש של חקיקה של הכנסת, ובחינת פעולותיהן של רשויות השלטון כחלק משיטת האיזונים והבלמים של עקרון הפרדת הרשויות. אקטיביזם שיפוטי[2] מאפשר פיתוח של המשפט באמצעות פרשנות ומבטיח שלטון חוק תקין. התומכים באקטיביזם שיפוטי טוענים שהביקורת על גישה זו דורשת מבית המשפט שלא להתערב בפעולות ממשלתית שאינן חוקיות ובכך חותרת תחת תפקידו של בית המשפט, שכן בהיעדר דיין אין דין. גם בין התומכים באקטיביזם השיפוטי חלוקות הדעות ביחס להיקפו הראוי. הפרשן המשפטי זאב סגל תיאר את ברק והשקפתו כך: "נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, רואה בבג"ץ מעצב חברתי, הרבה מעבר לתפקידו הראשוני של בית המשפט כמכריע בסכסוכים. בית המשפט העליון בהנהגתו ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב המשפט שאינו נופל בהרבה מזה של הכנסת. ברק הוא הכוח מוביל בבית המשפט, כשופט מפתח בו זה כרבע מאה וכ"שופט מס' 1" זה כעשר שנים." "הארץ", 2004

עם המתנגדים הבולטים לגישה זו בקרב המשפטנים נמנים המשנה לנשיא בית המשפט העליון משה לנדוי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון, פרופ' רות גביזון ופרופ' דניאל פרידמן. גם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, נחשב למסתייג מאקטיביזם שיפוטי[3]. התנגדות לאקטיביזם שיפוטי קיימת גם בקרב חלק מחברי הכנסת, הטוענים שהרשות השופטת מסיגה את גבולות סמכותה של הרשות המחוקקת. עם זאת, ניסיונות הכנסת להגביל את סמכותו של בית המשפט עשויים אף הם לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות בישראל. [4]

במחקר אמפירי נמצא קשר בין מידת האקטיביזם של שופטי בית המשפט העליון להיקף השימוש שהם עושים במשפט הבינלאומי הפומבי. לפי המחקר קיים מתאם משמעותי בין הפניה וההיזקקות של שופטים למשפט הבינלאומי הפומבי לבין תפיסת התפקיד השיפוטי לדעת אותם שופטים. תפיסת תפקיד רחבה מביאה לפסיקה אקטיביסטית שכן לדעת המחזיקים בה, היקף הסמכות של בית המשפט כוללת גם ביקורת על עניינים מוסדיים וחוקתיים. כך לדוגמה, נמצא שהנשיא אהרון ברק נהג להשתמש לעתים תכופות יחסית במשפט הבינלאומי הפומבי ופסיקותיו של ברק אכן מתאפיינות באקטיביזם ובכך מבטאות תפיסת תפקיד רחבה.

האקטיביזם השיפוטי בישראל הגיע לשיא מוגזם. על אף העובדה שבישראל קיימת הפרדת רשויות ברורה וחוקית, מוצא עצמו בג"ץ מתערב בהחלטות של הרשות המחוקקת (הכנסת), וכן בגופי הביטחון השונים כגון צה"ל והמשטרה (הרשויות המבצעות). נשאלת השאלה עד כמה "טובה" מעורבותו של בג"ץ ובתי המשפט לאזרח הפשוט או למדינה- לדגעתי זו התערבות רבה מדי. התערבות זו אינה אלא ניטרול כוחם של הרשויות האחרות והפיכתה של הרשות השופטת "לשליטת" המדינה בפועל תוך רמיסת עקרון הפרדת הרשויות (מונטסקייה מתהפך בקברו...). 

  (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יגאל מרזל "סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה: דיון נוסף בדיון הנוסף" ספר דורית ביניש (אהרן ברק ,שחר ליפשיץ, קרן אזולאי, איתי בר סימן טוב , עורכים) (2017)

עמיחי כהן " בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית" מבזקי הארות פסיקה (2018).

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", The National Journal of Constitutional Law 2018