‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית של פסיכיאטרים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

רשלנות באבחון פסיכיאטרי         

מתי תחשב שגיאה רפואית לרשלנות רפואית?      

חשיבותן של חוות דעת נוספות   

רשלנות רפואית 

רשלנות רפואית בחוק    

דרכים נוספות לקבלת פיצוי        

רקע היסטורי    

מגמות בעולם    

מגמות בישראל 

מבנה עוולת הרשלנות, תוך עמידה על מאפיינים ייחודיים לתחום הרפואה    

חובת זהירות    

ההתרשלות - הפרת חובת הזהירות        

חוק הטיפול בחולי נפש והטיפול הפסיכיאטרי בכפייה         

הצורך בחקיקה המסדירה את הטיפול בחולי נפש  

משפט משווה    

ארה"ב  

תקפות האבחון הפסיכיאטרי בארה"ב       

תיקון מס` 8 לחוק טיפול בחולי נפש         

מחלקות סגורות ואשפוז בכפייה  

אדם המובא לאשפוז בניגוד לרצונו וזכות האדם לחירות     

שררת המטפל בכפיה     

עוולת כליאת שווא בנזיקין           

יחסי מטפל-מטופל בתחום הפסיכיאטריה 

התמודדות בני המשפחה עם אשפוז כפוי של בן משפחה    

התמודדות עם המדיה    

הוועדות הפסיכיאטריות 

התערבות הוועדות באשפוז כפוי 

לחצים ישירים ועקיפים על הצוות המטפל באשפוז הכפוי    

לחצים של משפחות החולים.       

עדויות השכנים. 

שימוש במערכת האשפוזית למטרה זרה. 

ההכנות לוועדה.

חוסר הסכמה עם החלטת הוועדה.          

בתי-המשפט בגין אשפוז בכפייה  

פס"ד פזרקר יהונתן נ' מדינת ישראל        

חוק כבוד האדם וחירותו 

תפקיד החולה בבית המשפט      

מעצר פלילי כאנלוגיה משפטית בכמות הזמן לאשפוז כפוי   

הסכמת המטופל לטיפול 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספח   

חוק טיפול בחולי נפש  

עבודה אקדמית זו עוסקת ברשלנות רפואית של פסיכיאטרים, כליאת שווא ואישפוז בכפייה. רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטריה היא תחום ברפואה העוסק בבריאות הנפש והטיפול הוא התנהגותי ו/או תרופתי, על פי מצב המטופל ונסיבותיו האישיות.

בדומה לתחומי רפואה אחרים, גם ברפואה הפסיכיאטרית יש מקרים של רשלנות רפואית. זו יכולה לקרות בין השאר, בשל אבחון שגוי או מאוחר של מחלת נפש או בעיה נפשית, התעלמות מסימפטומים פיזיים או נפשיים, אי שליחת המטופל לבדיקות חיוניות, מתן טיפול תרופתי לא מתאים וכן, במתן הוראה על אשפוז כפוי שלא היה בו צורך רפואי.

על הפסיכיאטר מוטלת אחריות למצבו הנפשי של המטופל והוא חייב לעשות שימוש מושכל וזהיר בכלים ובאמצעים שעומדים לרשותו, על מנת להעניק את הטיפול הטוב ביותר. בין אם מדובר בטיפול חירום, הניתן בסמוך לאירוע טראומטי ובין אם מדובר בטיפול לטווח ארוך, חייב המטפל לנהוג בשיקול דעת ולשמור על בטחונו הפיזי והנפשי של המטופל.[1]

זאת משום שלרשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי, יכולות להיות השלכות ארוכות טווח על המטופל וכדי להימנע מטיפול רשלני, יש לשמור על סטנדרט טיפול מקובל, להפעיל שיקול דעת ולנהוג בזהירות טרם קבלת החלטות לגבי המטופל. [2]

מדי יום, ברחבי הארץ והעולם, נערכות החלטות רפואיות על ידי מטפלים שונים מתחומים שונים. אך טבעי הוא, שחלק מהחלטות אלו יהיו שגויות. כל המטפלים הינם בני אדם, ושגיאות רפואיות אינן דבר נדיר, בעיקר אצל מטפלים שכבר עוסקים במקרים מורכבים, בהם הסיכוי לשגות, גבוה יותר.

שגיאה יכולה לקרות בכל אחד משלבי הטיפול באדם - בעת קבלתו בזמן ביצוע האבחנה, בין אם על ידי עיכוב בביצוע האבחנה או על ידי עריכת אבחנה שגויה, בעת עריכת תוכנית הטיפול בין אם על ידי מתן טיפול שאינו הולם לבעיה או על יד עיכוב הגשת הטיפול ועוד.

עצם השגיאה הרפואית, אינה גוררת בהכרח רשלנות רפואית. בית המשפט, באם יידרש לשאלה זו, יבדוק מה היה עושה "הרופא הסביר" באותה סיטואציה. אם ההחלטה הרפואית חורגת משמעותית[1] מהחלטה של רופא סביר, שאז מדובר בשגיאה רפואית או ברשלנות רפואית.

כלומר, אם במצב נתון נעשתה שגיאה רפואית, אך כל רופא סביר אחר היה עושה אותה שגיאה, אין המדובר ברשלנות. מאידך אם רופא סביר היה בברור מחליט אחרת, קיימת עילה לרשלנות.

עצם הרשלנות הרפואית אינה מזכה בפיצוי באופן אוטומטי, ויש להוכיח כי נגרם נזק. כאן נכנסת לתמונה חוות הדעת הפסיכיאטרית הרב מקצועית, אשר בודקת ומעריכה אם נגרם נזק נפשי למטופל ומהו גובה הנזק. מכיוון ששופטים שונים מתייחסים לנזקים נפשיים בצורה שונה, נהוג להגיש חוות דעת פסיכיאטריות כאלה רק לאחר שהפסיכיאטר והצוות הבודק התייעצו עם עורך הדין של התובע. 

במקרים בהם נערכת חוות דעת כזו, קיימת חשיבות רבה כי חוות הדעת הפסיכיאטרית תהיה רב מקצועית, כלומר בשיתוף של פסיכולוג או עובד סוציאלי או שניהם, שכן נכות נפשית בגין רשלנות רפואית אשר נידונה כבר בבית המשפט היא לרוב נכות נפשית משמעותית ומשפיעה לא רק על המטופל אלא גם על בני משפחתו.

כלומר לא רק המטופל עלול לסבול מתסמינים נפשיים שונים, אלא תפקודו נפגע באופן אשר משפיע על המערכת המשפחתית. עובדים סוציאלים מתורגלים בלבחון את המערכת המשפחתית ואת התפקוד הבין אישי והחברתי, ופסיכולוגים מחדדים את הפגיעה הנפשית בתחום הפסיכולוגי כמו פגיעה בביטחון עצמי.

בהתאם להערכה הפסיכיאטרית הרב מקצועית, יכול הפסיכיאטר להמליץ בפני בית המשפט על דרגת הנכות הנפשית (אחוזי נכות), ובהתאם לכך, יקבע בית המשפט את הפיצוי לו זכאי הנפגע.

לציין כי פעמים רבות, לאחר עריכת חוות הדעת, מגיע עורך הדין של התובע לפשרה עם חברת הביטוח של המוסד הרפואי, שכן, באם אכן קיימת נכות משמעותית ששני הצדדים מבינים אותה, עשויה חברת הביטוח לוותר על ההליך המשפטי ולפתור את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט. 

מצגת בנושא רשלנות רפואית של רופאים פסיכיאטרים 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary  

ח' גוטמן הפרשנות לחוק זכויות החולה, הוצאת אוצר המשפט. (ספט' 2017)