‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הסכם אוסלו ויחסי פרס רבין?

תוכן עניינים

תוכן     

מבוא    

הסכמי אוסלו     

שמעון פרס       

ילדות ונערות    

תחילת פעילותו הביטחונית        

מנכ"ל משרד הביטחון    

סגן שר הביטחון

ברפ"י   

שר בממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר      

ההתמודדות הראשונה מול רבין  

שר הביטחון      

מערכת הבחירות של  והמהפך    

באופוזיציה לליכוד         

ראש ממשלה - קדנציה ראשונה   

בממשלות שמיר

פרס בהסכמי אוסלו וממשלת רבין השנייה

ראש ממשלה - קדנציה שנייה      

העימות בין פרס לרבין והסכמי אוסלו מנקודת מבטו של ד"ר רון פונדק ז"ל   

המשך מתווה אוסלו במאה ה      

הכרה של האום במדינה פלסטינית          

כיצד על ישראל להגיב להחלטה של העצרת להכיר במדינה הפלסטינית       

האיחוד האירופי ופלשתין

הפלסטינים והבקשה להכרה במדינה       

נתניהו ותהליך השלום עם הפלשתינאים   

סיכום   

ביבליוגרפיה   

הסכמי אוסלו הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. ההסכם הראשון נחתם באוסלו ב-20 באוגוסט 1993, והסכם "אוסלו ב'" נחתם תחילה בטאבה ב-24 בספטמבר 1995, וכעבור ארבעה ימים נחתם רשמית בבית הלבן. השם הרשמי של הסכמים אלה הוא "הסכם העקרונות". ההסכם המקיף - "גישת החבילה", נועד להביא לפתרון קבע את מכלול הסוגיות התלויות ועומדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכם הביא את אש"ף להכיר במדינת ישראל ואת ישראל להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני.

לאורך השנים ניהלו ממשלות ישראל שיחות עם מדינות ערב השכנות באשר לגורל שטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה, וסירבו לדון ישירות עם מי שראה עצמו כנציג הפלסטינים, אש"ף. חיזוק למעמדו של אש"ף נתקבל ב-1974, עת הוכרז בידי הליגה הערבית כנציגו הבלעדי של העם הפלסטיני. במסגרת הסכמי קמפ דייוויד דרשה מצרים פתרון לבעיה הפלסטינית והסכם השלום עם מצרים קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אשר לאחר חמש שנים יבוא במקומה הסדר קבע. בהיעדר אינטרס מובהק למצרים ולישראל, העניין לא קודם. לאחר שירדן הודיעה בשנת 1988 על ניתוק הזיקה בינה לבין הגדה המערבית, בעקבות אי מימוש הסכם לונדון שנחתם בין שמעון פרס לחוסיין מלך ירדן, הופעל לחץ רב על ישראל והפלסטינים לקיים שיחות ביניהם על פתרון לסכסוך.

 ואולם פגישתם של פרס, ביילין ויואל זינגר עם יצחק רבין, שנערכה באותו יום, הייתה קשה. רבין הבין, אולי לראשונה, שהוא ניצב על סִפו של רגע היסטורי שבו מוטל על מנהיג לקבל החלטה שתשנה את דרכה של אומה, על כל היתרונות והסיכונים הטמונים בכך. התגובה הפלסטינית הקשוחה להצעה האמריקאית שהוגשה בוושינגטון הבהירה לרבין שאין תחליף לערוץ אוסלו. על אף שהסכים עימנו שניתן להגיע להסכם עם אש"ף, השאלה ששאל הייתה אם הפרטנר וההסכם הם האופציה הנכונה, ואם הציבור בישראל והמערכת הפוליטית יוכלו לעכל הסכם כזה. לרבין לא היה עם מי להתייעץ. מקורביו לא היו בתמונת המשא ומתן החשאי, וההחלטה בכל מקרה הייתה רק שלו. זהו הרגע הקשה ביותר לכל ראש מדינה, כאשר ההיסטוריה מתדפקת על דלתו ועליו לקבל החלטה אם לפעול כך או אחרת. בודד בצמרת.[2]

לאחר הפגישה עם רבין התכנסנו בחדרו של פרס. הוא עצמו לא נכח, וביילין ניהל את הפגישה. האווירה הייתה כבדה. ביילין לא ויתר, וסירב להיגרר למלנכוליה. עמדתו המפתיעה הייתה שהוא דווקא מרוצה מן הפגישה שהייתה בעיניו "יוצאת מן הכלל, אף על פי שהיא עלולה גם להביא לקצו של הערוץ בלא הגעה להסכם". קרן האור, לדעתו, הייתה שרבין התחיל להתמודד עם מסמך אוסלו כמי שניצב מול מסמך שלו עצמו. ביילין הדגיש שחיכה לרגע שבו יתייצב רבין בעמדת הובלה של התהליך. הוא סיפר שפרס יצא מהפגישה בהרגשה רעה ושהוא מוטרד מאוד מעמדתו של רבין, ששב והציג שאלות בסיסיות ועשה שימוש באוצר המילים הלא דיפלומטי שהיה שמור באמתחתו לרגעי כעס... שלושת הדברים שהטרידו את רבין יותר מכול היו נושאי הביטחון, הסמכויות ורצועת עזה. 

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שיפריס עמוס, רבין ואוסלו. הוצאת כרמל (2022)

א' גיל, נוסחת פרס - מיומנו של שותף סוד, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן (2018)

אודי מנור ואדם רז, העימות רבין-פרס ברקע אוסלו, כיוונים חדשים

אפרים קארש, אסון אוסלו, עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' 123, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים

אבי שילון, תוגת השמאל- יוסי ביילין וקריסת מחנה השלום, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר