‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מבחינה משפטית הזכות לקיום בכבוד לאור  היקף גמלאות הבטחת הכנסה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מבחינה משפטית הזכות לקיום בכבוד של קבוצת הזקנים בישראל?

השוויון במדינת ישראל- ההיבט המשפטי

מוביליות הכנסות

הבטחת הכנסה

מנגנון הבטחת ההכנסה מתוקף חוק הבטחת הכנסה

קצבאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי

קצבת שאירים

ביטוח סיעוד

ביטוח נכות כללית המבטיח הכנסה מינימלית בכבוד

ביטוח אבטלה

קצבת זקנה

התפתחות הבטחת הכנסה בישראל

לשכות הסעד

חוק הבטחת הכנסה

הבטחת הכנסה באמצעות משרד הדתות ומשרד החינוך

מימדי אי השוויון בישראל

סגרגציה תעסוקתית

דו"ח וועדת טרכטנברג

פרוגרסיביות מיסים

מערכת המס ותשלומי העברה בישראל במבט השוואתי

מסים עקיפים לעומת מסים ישירים

עוני

קיטוב הכנסות

מעמד הביניים

משפט משווה 

ארה"ב:

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו חוסה תחת הנושא הכללי של הזכות לקיום מינימאלי בכבוד או הזכות לקיום נאות בכבוד. יש הבדל בין השניים כאשר כול אחד רואה זכות זו באופן שונה. הנושא הממוקד שייבחן הוא : היקף גמלאות הבטחת הכנסה.

הבטחת הכנסה היא קצבה המשולמת למי שהכנסתו אינה מאפשרת רכישה של צורכי קיום בסיסיים לו ולמשפחתו.

כאשר לבית אב אין בקביעות או באופן זמני הכנסות, משלמת לו הממשלה הבטחת הכנסה - שמטרתה לאפשר למקבל רמת חיים מינימלית. כאשר למשפחה יש הכנסה הנמוכה מסף השכר, משלמת לה הממשלה סכום המהווה השלמה להכנסה זו (ולפיכך קרוי השלמת הכנסה). [1]

בישראל פועל מנגנון זה בשני מסלולים: הבטחת הכנסה המיועדת לכלל הציבור דרך המוסד לביטוח לאומי, והבטחת הכנסה על ידי משרד החינוך המיועדת ללומדים בישיבות (אדם הלומד בישיבה אינו יכול לקבל הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי).

הגמלה להבטחת הכנסה נקבעה בשלוש רמות: גמלה בשיעור רגיל ל"שוהים במערכת" בשנתיים הראשונות, גמלה מוגדלת לאלו ששוהים בה למעלה משנתיים וגמלה מוגדלת יותר למשפחות חדהוריות, בהתאם לחוק משפחות חדהוריות משנת 1992. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה מזכה, נוסף על תשלומים ישירים מהביטוח הלאומי, בהנחות בארנונה, באגרת טלוויזיה, בנסיעה בתחבורה ציבורית, בשירותי בריאות ובשכר דירה. גמלת הבטחת הכנסה חייבת במס הכנסה. [2]

הדירוג לגמלה רגילה בשנתיים הראשונות וגמלה מוגדלת אחר כך בוצע כדי להקטין את התמריץ להישאר במערכת מקבלי הגמלה, אף כי מחקרים שונים אחדות, 1976; גל ודורון, 2000 מורים כי לשוהים במערכת יש תמריץ חזק לאור פוטנציאל ההשתכרות הנמוך יחסית של מקבלי הגמלה וכי הגדלת התשלום ככל שמתארכת תקופת השהות במערכת מהווה תמריץ הישארות נוסף.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יוסי דהאן, תיאוריות של צדק חברתי, מהדורה חדשה ומורחבת, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

טלי קסלסי-גולדשטיין, "תיקי עוני" – התמודדות הסניגוריה הציבורית עם עבֵרות שבוצעו על רקע מצוקה כלכלית, מעשי משפט, כרך ח, 2016

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017