עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ליקויי קריאה, מסוגלות עצמית, חרדת בחינות. לקויי למידה מול כאלו שללא ליקויי למידה, שאלונים כמותני (עבודה אקדמית מס. 12248)


‏390.00 ₪

42 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12248
עבודה אקדמית ליקויי קריאה, מסוגלות עצמית, חרדת בחינות. לקויי למידה מול כאלו שללא ליקויי למידה, שאלונים כמותני

יש לציין ששאלה זו היא חלק מההנחה המשולבת הנוגעת גם לשאלה שרשמתי לעיל וגם

להנחה שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה. לצורך זה גם בניתי את הטבלה בעלת שלושת הערכים לכל משתתף אותה הזכרתי קודם. על טבלת נתונים זו ביצעתי מבחן דו כיווני מסוג ANOVA וכך הוכחה הנחת המחקר השנייה. (ראה פרק התוצאות וההפניות לטבלה המתאימה ולמבחן הסטטיסטי) גם הנחה זו עולה בקנה אחד עם מחקרם שלet al Steven W יש לציין גם (חוזר מנכ"ל תש"ס/9 (א), כ"ו ניסן תש"ס, 1 במאי 2000) אומר שהישגיהם האקדמיים של לקויי הלמידה בנושאי קריאה, חשבון, כתיבה ועוד אינם תואמים את המצופה מהם מבחינות רבות. נושא זה אינו מראה את הקשר של לקות למידה, תחושת מסוגלות, חרדת בחינות אך עומד בקנה אחד איתו ולא סותר אותו. הרי אם היה מתברר

שלקויי הלמידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים היה בכך כדי להשפיע על הנחות המחקר. כלומר, אם בעלי לקויי למידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים, יתכן שזה קורה בגלל חרדת בחינות פחותה. בנוסף כל המחקרים מראים שלקויי למידה תוצאות הבחינות שלהם פחותות משל האחרים, זה פועל יוצא של הגדרת לקוי למידה. אם כך הגדרת לקוי למידה הייתה משתבשת וברור שמהחינת המחקר הייתה מתעוררת בעיה. יש קשר בין לחץ לכישלון וכישלון ללחץ (מעגל קסמים) ויערי קושרת את זה לגורמים אישיותיים ובינהם לקויות למידה ב - Individuals with Disabilities Education (IDEA) מוצג קשר בין מודעות עצמית לבין חרדת בחינות.

אם כך מחקרים אחרים מראים קשר בין לקות למידה לחרדת בחינות ולהישגים בבחינות (אותם בסופו של דבר רוצים לשפר). כלומר מחקרים אחרים תומכים בכך שחרדת בחינות קשורה לחוסר הצלחה בבחינות ונובעת ממרכיבים אישיותיים ובהם ליקויי למידה. ב IDEA מוצג קשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין חרדת בחינות. הקשר המשולש של לקות למידה-תחושת מסוגלות-חרדת בחינות מועלה באופן תיאורטי כנכון וחשוב לבדוק אותו אמפירית.

השלכות המחקר הן הבנת התהליך של הקשר בין לקות הלמידה לתחושת המסוגלות ותחושת המסוגלות לחרדת הבחינות. המערכת הפדגוגית שמה דגש מיוחד בנושא הסיוע לתלמידים לקויי למידה. התברר שתלמידים אלה חלשים יחסית ועלולים להיפגכ מבחינת יכולתם להסתגל לחומרי לימוד שונים ולמטלות של בתי הספר ובסופו של דבר לא להצליח. המחשבה המקובלת היא שיש להתמודד עם בעיותיהם ביתר שימת לב, או ביתר דגש מאשר על התלמידים האחרים ומתקיימת פעילות ענפה בנושא.

המחשבה שבעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר יהיו בעלי רמת חרדת בחינות נמוכה יותר, נראית כטבעית ומובנת, אף על פי כן אין הדבר מובן מאליו. אדם יכול להסתכל על הדברים מהכיוון של "אני מסוגל להרבה", "כולם מודעים ליכולותי", על כן "מה יקרה אם יתברר שזה לא נכון" שההערכה לה אני זוכה היא מוגזמת ודווקא במבחן הזה יתברר העניין, אם כך הוא עלול דווקא כן להיות חשוף לחרדת בחינות מוגברת באופן יחסי. ידועים גם מצבים של תלמידים מצטיינים הסובלים מחרדת בחינות ולמרות זאת מצליחים פעם אחר פעם. הם עוברים את התהליך החרדתי כל פעם מחדש ובעל פעם מצליחים, אך היות ומדובר בנושא רגשי פנימי בעל אופי פסיכולוגי הם אינם מסוגלים להשתחרר מהחוויה (ללא סיוע מקצועי). בכ"ז התקבל במבחנים הסטטיסטיים שבעלי תחושת מסוגלות גבוהה יותר יהיו בעלי רמה של חרדת בחינות נמוכה יותר (גרוניך 2002). ולאחר שתי ההנחות המקדימות שנמצאו כנכונות במסגרת המחקר הגיעה ההתמודדות עם החלק העיקרי בו ניסיתי להראות שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה.(Court, 2018)

 חשיבות הנושא היא בדרך ההתמודדות הכוללת של המערכת לשיפור מצבם של לקויי הלמידה. מקובל להתמודד עם הנושא בדרכים המביאות לרגיעה ולריכוז, (צפרירי 2010). אך האם רצוי להתמודד עם הנושא תוך שימת דגש על נושא תחושת המסוגלות העצמית, במידה ונמצא שכן, כלומר כפי שאמנם נמצא ש 1A<2A הרי ששימת דגש על תחושת המסוגלות העצמית תסייע לבעלי לקות הלמידה יותר מאשר לאחרים. במידה ולא כלומר 1A גדול או שווה ל 2A ניתן לומר שהשקעה מיוחדת בלקויי הלמידה בנושא של העלאת תחושת המסוגלות שלהם, היות והיא מניבה תוצאה פחות משמעותית מאשר בשאר האוכלוסיה אינה הדרך הנכונה לטפל בבעיה.

היות והשאיפה הכוללת היא להביא לסוג של סגירת פערים בין בעלי לקויות הלמידה לבין כאלה שאין להם לקויות למידה, ודאי לא באמצעות "גרימת נזק" לאלה שאינם בעלי לקוי, אלא בדרך של העלאת לקויי הלמידה וקירובם לאחרים. הרי שקיים אלמנט של דלתא המפריד ביניהם. התמודדות כוללת בדרך של העלאת תחושת המסוגלות על פי המחקר הזה תקטין את אותה דלתא וזה דבר שיש שאיפה פדגוגית שיקרה. במידה והיה נמצא שהעלאת תחושת המסוגלות תשפיע יותר על אותם שאין להם חרדת בחינות יימצא שבכך נהפוך את הלקויים לחריגים עוד יותר. בסופו של דבר מצאתי שהשפעת תחושת המסוגלות תהיה משמעותית יותר בעבור בעלי לקויות ולפיכך המערכת צריכה לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות העצמית של כלל התלמידים וכך ישתפר מצבם היחסי של לקויי הלמידה ויקרב אותם לאחרים. האם התמודדות עם מצבי לחץ שההצלחה בהם תעלה את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים, או הקלה למשל ברמת הבחינות שתאפשר לתלמידים להצליח ובכך להעלות את רמת תחושת המסוגלות שלהם.מחקרים שונים התמודדות עם השאלות האלה בדרכים שונות והגיעו למסקנות שונות ומגוונות. לפי מה שמצאתי במחקר אמפירי זה מבחינת קידום בעלי הלקויות וקירובם לחבריהם יש לנסות לשפר את תחושת המסוגלות. מדובר בשיפור כולל אך גם בדגש על בעלי הלקויות. יש דרכים פדגוגיות ופסיכולוגיות לעשות זאת בהן לא עסקתי, אך מבחינתי זה גורם שיקרב בין שתי הקבוצות מביענת חרדת הבחינות שלהן. מצאתי שהלקויים "חרדים" יותר וזוהי חריגות. העלאה כללית של תחושת המסוגלות תשפיע בדרך חיובית יותר על הלקויים וכך תהפוך אותם לפחות חריגים.

על פי מחקרים כ- 2.4% מהאוכלוסייה מוגדרים כליקוי למידה (היימן 2008). רוב לקויי הלמידה הם בנים במיוחד ליקוי למידה מסוג ADHD. כלומר אחוז לא קטן מהאוכלוסיה סובל מהנושא.

לקות למידה שמובילה לחרדות ולכשלונות היא גם גורם שקשור לדכאונות ולבעיות נפשיות נוספות. ברור שאי אפשר להתעלם מכך.

בשל המדגם הקטן שנבדק לא היו מספרים שונים מהותית של בנים ובנות. כדאי בעתיד למצוא מדגמים בהם מספרי הבנים והבנות שונים ולנסות ולבחון את התופעה בהקשר של מין הנבדק.

לפיכך העלאת תחושת המסוגלות היא נושא יסודי, שמסייע בכל תחומי החיים שעוזר ללקויי הלמידה בצורה מהותית. ניתן לטפל בו בדרכים פרטניות, קבוצתיות, משפחתיות ופדגוגיות ועוד. המחקר מראה שיש לצעוד בכיוון זה. כפי שהראתי המחקר מוגבל מבחינת מספר משתתפיו ולכן יתכנו שינויים בתוצאות במדגמים גדולים יותר. קיימת הטייה מסוימת בכך שנשאלים צפויים לעמות תשובות שיציגו אותם באופן "חיובי" יותר מהאמת.

כמו כן נושאי המשנה כגון ארבעת מדדי משנה: מתח, דאגה, מחשבות לא רלוונטיות ותופעות גופניות לא נבחנו סטטיסטית.

לכל אחד מהנושאים האלה הוקדשו 10 שאלות בטבלה המוצגת בנספח שאלון רמת חרדה.

ניתן היה לקחת את אותן 10 שאלות בכל נושא כזה ולבודד אותן בלבד. כך הייתה מתקבלת טבלת חרדת בחינות ספציפית לתת נושא ובה 10 שאלות. לכל שאלה כזו 5 אפשרויות וסך הכל תוצאות בין 10 ל- 50. על הטבלה הזו נית היה לבצע TEST-T ומבחן ANOVA ולקבל תוצאה משמעותית.

כלומר לא נבדק הקשר שלהן במשולש לקות למידה-תחושת מסוגלות(מסוג מסוים)-חרדת בחינה. כדאי בעתיד לבודד כל משתנה כזה ולבחון אותו ללא האחרים.

אפשר היה גם להשוות תוצאות בין המשתנים האלה ולבחון מה חשוב יותר לשפר, מה מושפע יותר מהמשתנה של רמת המסוגלות בהקשר של חרדת הבחינות.

מעבר לכך חרדת בחינות משפיעה כמובן (או שלא ולא בחנתי את זה) על תוצאת הבחינות, זה גם נושא למחקרים נוספים שקושרים בין הדברים.

בחברה ההישגית והתחרותית כיום כל הורה וכל תלמיד מחפש ליצור לעצמו יתרונות ובכך לקדם את עצמו. הקידום הזה הינו על חשבון תלמידים אחרים וכך נוצרת בעיתיות. הכמות של לקויי הלמידה נמצאת בעלייה מתמדת וכמובן מתעורר החשש שמתבצעות בדיקות (בתשלום) שתוצאותיהן על פי מה שמבקשים הנבדקים מהבודק.

אותן בדיקות שמבצעים פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומכוני איבחון יוקרתיים עולות כסף רב ובכך גם יוצרות יתרון לעשירים לעומת אלה שידם אינה משגת לממן את הבדיקות.

מוטל לחץ על המערכת החינוכית בבחינת בחינות דיפרנציאליות, שינוי אורך הבחינה בדרך של תוספת זמן ללקויים ועוד. יש פה סיבוכים רבים ולא רצויים שחלק גדול להם אפשר היה לנטרל בדרך של תחושת מסוגלות עצמית.

ברור שמי שמצליח בבחינות ומיומנותו עולה חש טוב יותר, אך מעבר לכך גם ללא בחינות, תחושת מסוגלות עצמית שמקבילה מבחינות רבות לביטחון עצמי היא נושא שמשפר את איכות החיים. אדם שבטוח בעצמו, שמח יותר, מאושר יותר, בדרך כלל מצליח יותר. בהקשר של יצירת חברה אנושית טובה וספקת יותר לפרט יש כאן נתונים חשובים אם כי גולמיים ולא מוכחים.

ניתן בעתיד לנסות ולבדוק גם את זה. יתכנו קשרים של ארבעה וחמישה משתנים וסטטיסטיקות מורכבות וחשובות לבחינת הנושאים הקשורים.

לא אוכל להימנע מלציין שתוצאות מחקרי עומדות בניגוד לממצאיהם של Benetti & Kambouropoulos, 2006; על פיהם רמת ההערכה עצמית אצל בעלי לקות לא תהיה נמוכה מזו שאינם לקויים. הם בחנו את הנושא באופן יסודי ומסקנתם עומדת בניגוד למה שמצאתי. כמובן שזהו מחקר משמעותי שמצריך חשיבה נוספת וכנראה גם בדיקה על מדגם גדול יותר של נשאלים.

לסיכום, מבחינת מחקר זה הוכח שתחושת המסוגלות מסייעת ללקויי הלמידה להפחית בחרדת הבחינות שלהם יותר ממה שהיא מסייעת לאחרים. מחקרים מראים על מספרים גדולים יחסית (2.4%) של לקויי למידה ולפיכך כדאי וחשוב לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות של לקויי הלמידה.

חלק משאלון רמת חרדה  

 

כלל לא מאפיין אותי

לא אופייני לי

אופייני לי במידה

מסוימת

אופייני לי למדי

אופייני לי מאוד

 

 

 

 

 

 

 1.                לפני הבחינה אני מרגיש מצוקה ואי נוחות

 

 

 

 

 

 2.                המחשבה מה יקרה אם אכשל בבחינה עוברת במוחי במהלך הבחינות

 

 

 

 

 

 3.                במהלך הבחינה אני מוצא את עצמי מהרהר בדברים שאינם קשורים לחומר הבחינה

 

 

 

 

 

 4.                בשעת הבחינה אני נעשה מודע לתחושות גופי (גירודים, מיחושים, זיעה, בחילה)

 

 

 

 

 

 5.                כאשר אני חושב על בחינה מתקרבת יש לי הרגשה כאילו תופס אותי שיתוק

 

 

 

 

 

 6.                לפני בחינה אני עצבני וחסר מנוחה

 

 

 

 

 

 7.                בזמן בחינה קופצים לי לראש קטעי מידע שאינם קשורים לעניין

 

 

 

 

 

 8.                במהלך בחינה קשה אני דואג אם אעבור אותה

 

 

 

 

 

 9.                בזמן בחינה אני מוצא את עצמי מהרהר עד כמה האחרים יותר מבריקים ממני

 

 

 

 

 

  1. בשעת בחינה אני מרגיש צורך ללכת לשירותים לעיתים תכופות מהרגיל

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

כהן, נועה. הקשר בין אמונות אפיסטמולוגיות, מטרות הישג וחרדת בחינות בקרב תלמידים. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודות לתואר שני, בית הספר לחינוך, תשע"ז 2017

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)