‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השחיתות הפוליטית בישראל , תוך התייחסות לפרשיות המקושרות לראש הממשלה למעשי שחיתות ואופן בו תופס הציבור את תופעת השחיתות?

תוכן עניינים

בעיית המחקר  

שחיתות פוליטית          

שאלת המחקר

מטרות המחקר            

סקירת ספרות  

מהי שחיתות ? 

הגורמים לשחיתות       

השלכות השחיתות       

כיצד למנוע שחיתות      

בעיתיות הגדרת המושג שחיתות

הגדרת השחיתות במהלך המחקר      

פרשת 1000- ביבי נתניהו 

טובות הנאה – איל הון ארנון מילצ'ן 

ביבי נתניהו - קבלת טובות הנאה וכספים מאנשי עסקים

תגובות נתניהו והליכוד

 השערות המחקר          

 שיטת המחקר  

 אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה          

 אוכלוסיית המחקר לניתוח האיכותני        

 אוכלוסיית המחקר לניתוח כמותני           

 הליך המחקר   

 הליך המחקר האיכותני  

 הליך המחקר הכמותני  

 כלי המחקר      

 כלי המחקר לניתוח איכותני        

 כלי המחקר לניתוח כמותני        

 ניתוח ממצאי המחקר    

 תיאור ממצאי המחקר    

 ניתוח איכותני   

 ניתוח כמותני   

 בדיקת השערות המחקר, דיון בממצאי המחקר     

 מסקנות המחקר והמלצות          

 מגבלות המחקר           

רשימה ביבליוגרפית      

נספחים            

נספח א' - הצגה תמציתית של תיקי החקירה שנבדקו במחקר זה     

נספח– שאלון בנושא דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל           

בשנים האחרונות נדמה כי תופעת השחיתות מגיעה לשיאים חדשים. אולם, מקרים כמו בזבוז כספי ציבור על ידי משרדו של השר היפני מטסוקה, הניסיון למנות את רוני בר און כיועמ"ש לממשלה וההצעה של נשיא ארה"ב ג'ון קנדי למנות את אחיו לשר המשפטים מוכיחים כי השחיתות אינה תופעה חדשה בעולם. (ארד, גאון יעקובי, 2018)

מידי שנה מפרסם מכון המחקר Transparency International את מדד השחיתות, מדינות כמו דנמרק, ניו זילנד, פינלנד, שוודיה ושוויץ נמצאות בראש הרשימה המדרגת 176 מדינות , ככל שהמדינה ממוקמת גבוה ברשימה כך היא מוערכת כנקייה יותר משחיתות.

דורגה ישראל במקום ה-28, שיפור ניכר בהשוואה לשנים קודמות.

ניכר כי תופעת השחיתות הפוליטית תופסת מקום נרחב בשיח הציבורי, מקרי שחיתות רבים נחשפים בתקשורת בשנים האחרונות. חיפוש מהיר באינטרנט חושף אותנו לעשרות רבות של מקרי שחיתות. בתקופת עבודת מחקר זו, נחשפתי למקרי שחיתות בצמרת הפוליטיקה הישראלית מהשנים האחרונות, שחיתות ברשויות מקומיות ואפילו לשחיתות בצבא, כאשר מפקד הקריה חשוד במקרי שחיתות.

במסגרת המחקר אסקור את תופעת השחיתות; המאפיינים והגורמיםלשחיתות פוליטית, ההשפעה של התקשרות והתייחסות לאופן בו תופס הציבור את תופעת השחיתות, תוך התמקדות ב-3 תיקי חקירה המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

מטרת המחקר לבחון את הגדרת המושג "שחיתות", האם קיימת הגדרה ברורה לפי ניתן להחליט האם מקרה מוגדר כמושחת או לא ובכך יהיה ניתן לזהות מצב או אירוע מסוים ולהגדירו באופן ברור כאירוע מושחת.

כמו כן, ייבדקו הגורמים לתופעת השחיתות, השלכות השחיתות והדרכים למניעת התופעה וזאת על מנת להסביר את בעיתיות התופעה ולבדוק דרכים למניעת התופעה.

בנוסף לכך, אבדוק האם כלי התקשורת בישראל מציגים את פרשיות השחיתות המיוחסות לראש הממשלה באופן אובייקטיבי, תוך הצגת עובדות וללא נקיטת עמדות או פרשנויות אישיות וכיצד הציבור תופס את מקרי השחיתות האלו.

הממצאים שהובאו לעיל מעידים כי קיימת שונות באוכלוסייה בתפיסתם את מקרי השחיתות המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו. האופן שבו תופס הציבור את תופעת השחיתות אינו אחיד. ממחקר זה אנו למדים כי קיים שוני בתפיסה של הציבור את תופעות השחיתות. משיבים אשר הזדהו עם הזרם הימני של הפוליטיקה הישראלית תמכו בראש הממשלה והביעו אמון כי מצבה של ישראל טוב בהשוואה לשאר מדינות העולם. ועל כן, השערת המחקר הראשונה, בה נטען כי מרבית הציבור תופס באור שלילי את מקרי השחיתות המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו, וזאת ללא קשר לעמדתם הפוליטית, הופרכה.

השערת המחקר השנייה, בה נטען כי העיתונות מציגה את מקרי השחיתות על פי האג'נדה המאפיינת אותה, אוששה. במהלך המחקר נבדקו 29 כתבות שפורסמו ב-3 אתרי חדשות.
נמצא כי אתר "הארץ" הציג ברב המקרים כתבות שאינן תומכות בראש הממשלה, אתר Ynet הציג ברב המקרים כתבות ניטרליות, ואילו אתר "ישראל היום" הציג בכל הכתבות שנבדקו עמדה תומכת בראש הממשלה.

במסגרת מחקר זה, בחרו המשיבים את הזרם הפוליטי אליו הם משתייכים מתוך 3 אפשרויות שהוצגו להם; ימין, מרכז ושמאל. בפועל, לכל אחד מהזרמים האלו יש גם דרגות שונות, כדוגמא: קיצוני / מתון. מעבר לכך, יתכן ובחרו המשיבים להשתייך לקבוצת מסוימת, כאשר בפועל אם היו נשאלים מספר שאלות במטרה לבדוק מהו הזרם הפוליטי, החלוקה הייתה שונה לגמרי.
במחקר זה בדקתי כיצד הציבור תופס את תופעת השחיתות, ולכן התפיסה של הנסקר לכל אחת מהקצוות הפוליטיים מספקת אותנו.
הצעתי למחקר הבא, היא לאפשר למשיבים לענות על מספר שאלות ובכך לקבוע לאיזו קטגוריה לשייך אותם.

עוד עולה ממחקר זה, כי קיים שוני באופן הצגת החקירות המיוחסות לראש הממשלה בכל אחד מהאתרי החדשות שנבדקו. אין ספק כי הציבור מושפע גם מהחשיפה לכלי התקשורת, ויכולה להיות השפעה על דעתו הפוליטית בנושא זה. במחקר הבא, הייתי מציע לבדוק מספר רחב יותר של כתבות ואתרי חדשות נוספים וכן לבדוק לאילו מקורות מידע נחשפים הנסקרים.

אנו למדים כי גם בבדיקה בין גברים לנשים קיימים הבדלים בהתייחסות לתופעת השחיתות. נשים שהשיבו לשאלון הסכימו לכך כי ענישה תעזור לצמצם את תופעת השחיתות יותר מאשר גברים. אולם, לאור מגבלות המחקר שיוצגו בהמשך, לא היה ניתן לבדוק השוואות בין קבוצות נוספות. ולכן, במחקר הבא תידרש אוכלוסיית מחקר גדולה יותר גם לציבור שאינו יהודי.

דוגמת שאלון היגדים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

ב' כספית, נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

אבי שילון, תוגת השמאל, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר (2018)

תח