עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חוזה עבודה, דיני עבודה דיני חוזים, פרשנות חוזה עבודה, חוזה עבודה אישי, חוזי עבודה (12235)


‏390.00 ₪

28 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12235
עבודה אקדמית חוזה עבודה, דיני עבודה דיני חוזים, פרשנות חוזה עבודה, חוזה עבודה אישי, חוזי עבודה

שאלת המחקר

האם המאפיינים המיוחדים של חוזה עבודה צריכים להשפיע על האופן שבו בית המשפט מפרש חוזה עבודה?

תוכן עניינים

מבוא:   

שאלת המחקר:  

תכולת חוזה עבודה       

ביקורת 

תוקף חוזה העבודה       

פרשנות חוזה עבודה      

חוזה העבודה בישראל   

החשיבות של חוזה עבודה (תנאי העסקה בכתב בהסכם)   

הגדרת התפקיד

פסיקה לדוגמא: פרשנות חוזה עבודה       

פס"ד גולן נ’ אי.אל.די בע"מ         

סעיפים לא חוקים בחוזה עבודה  

חוזי עבודה המנוגדים להסכמים קיבוציים 

חוזי עבודה האוסרים על פנייה לבית המשפט        

חוזי עבודה האוסרים על התארגנות         

ותק בעבודה -   

פרשנות כללית של חוזה 

"מתוך החוזה" – עדיפות הוראות כתובות על פני הוראות מודפסות 

המבוא כמעגן את תכלית החוזה  

תיקון חוק החוזים          

הצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין לתיקון סעיף (א), בכדי שיבטל את פסק דין אפרופים   

דעת המלומדים והפסיקה בהתייחסויות לתיקון     

תיקון לסעיף  לחוק החוזים הכללי

ניתוח מאמר "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" (ליפשיץ ופינקלשטיין )       

הדין והפסיקה לאחר ביטול הלכת אפרופים ותיקון החוק - פסיקות עדכניות :

פס"ד - בני וצביקה בע"מ נ' עיריית ירושלים           

ת"א עיריית מעלה אדומים נ' עזרא דואק ולין דואק מיום ..  

תא ‏ מינהל מקרקעי ישראל, מחוז ירושלים נ' יוסף כהן        

פס"ד סהר בבית משפט המחוזי והעליון לאחר ביטול הלכת אפרופים           

משפט משווה    

"קהילייה פרשנית" - סטנלי פיש   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

חוזה העבודה מבטא את כלל ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

חוזה עבודה יכול להיעשות בכתב (מומלץ), בעל-פה (הסכמה בין הצדדים בע"פ) או בהתנהגות.

תנאי מוסכם בחוזה ניתן לשינוי רק בהסכמה של העובד ושל המעסיק גם יחד. המעסיק אינו יכול לשנות תנאי מוסכם באופן חד צדדי. לא משנה אם התנאי סוכם בעל פה, בכתב, במפורש או במשתמע.

 

לגבי פרשנות חוזים בכלל: משנות ה-80 ירד הפורמליזם במשפט הישראלי[1],ועלתה התפיסה הלא פורמליסטית. כפי שהדבר מתבטא בפסיקתו של בית המשפט העליון, ובודאי בפסק דין אפרופים, ירדה התפיסה שהמשפט הוא אמצעי תכנוני ועלתה התפיסה שהמשפט הינו מכשיר חינוכי. כמו כן בשנים האחרונות במדינה קיימת הרחבה בקהל היעד של הפסיקה הנדונה,כמו כן בעשור האחרון ישנו מתח בין הזכויות הספציפיות[למשל זכות חוזית] לבין הזכויות הכלליות[למשל חופש הדיבור],כזכור הפורמליזם המשפטי חותר לקיום כללים ברורים ומפורטים שלאורם אדם יכול לכלכל את צעדיו ברמה גבוהה של וודאות,אך הסיטואציה המשפטי במדינה כיום שבו ירד הפורמליזם במשפט,נוצר סיטואציה של חוסר וודאות משפטית,הכללים בדבר יצירתן של זכויות ספציפיות במשפט הישראלי נעשים פחות ופחות ברורים.פסק דין אפרופים שינתה את שיטת פרשנות החוזים בישראל. עד לפסיקתה, משלה בכיפה שיטת הפרשנות הדו-שלבית: שיטה זו ביררה את כוונת הצדדים לחוזה על פי לשונו, ורק אם לא היה בה כדי להבהיר את כוונת הצדדים, בעזרת בחינת נסיבות כריתת החוזה. פסק דין אפרופים, שזכתה לאישור בדיון נוסף בפרשת ארגון מגדלי הירקות (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל) [2], הפכה את היוצרות. במקום פרשנות דו-שלבית, היא קבעה מעבר לשיטת פרשנות משולבת, לפיה יתחקה בית המשפט אחר כוונת הצדדים בעזרת לשון החוזה ונסיבות חתימתו בעת ובעונה אחת ("תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו החיצוניות"). עוד קבעה ההלכה שאם לא ניתן לעמוד על אומד דעתם של הצדדים מלשון החוזה או מנסיבותיו, יש לפרש כוונות סובייקטיביות של הצדדים לחוזה ככאלו שנועדו להגשים תכליות אובייקטיביות, כגון הגינות, הגיון, תום לב[3] וסבירות- וזאת גם במקרים שבהם אין הדבר עולה מלשון החוזה עצמו, ואף לא מהתנהגות הצדדים טרם חתימתו.כמו כן לאחר סקירה של שני מאמרים נמצא כי שניהם מצודדים בכך שלצורך איתור התכלית החוזית יש להתמקד בניתוח החוזה מתוכו, ובנסיבות לבר טקסטואליות בכדי להבין על הכוונה הממשית של הצדדים , מנגד ישנו סייג מן השימוש באובייקטיביות של החוזה כאמצעי פרשני. כשבמאמר על פסילת חוק בסינגפור מדובר על מה יקרה לאחר שיבוצע פסילת חוק ופירוש על פי תקדימי ופסקי דין . משמע מדובר כאן על פירוש הלכה למעשה .

מכאן מבינים שפסק דין אפרופים הינה אבן דרך חשובה בתורת ההרמנויטיקה של המשפט הישראלי יחד עם זאת היא גישה אחת אשר מתייחסת חשיבות רבה יותר ליוצר ופחות לטקסט או שמתייחסת לטקסט פשוטו כמשמעו .לגישה זו ישנם גישות נוספות הסותרות אותה או משלימות אותה. ומכאן יש לייחס לפסק דין אפרופים חשיבות אך לא עליונה כיוון שכיום ישנם גישות שמפתחות אותה והן יותר מתקדמות .

פסק דין שנתן בית המשפט העליון ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ ואח' [4] - קריאה זהירה של פסק הדין מלמדת כי תוצאתו מפתיעה וייתכן שאף מבשרת על היפוך מגמה ועל שינוי של ממש בתחום פרשנות חוזים.דעת הרוב בפסק הדין בפרשת סהר נכתבה בידי השופט ריבלין.

כפי שנראה בפסק דינו של השופט ריבלין יש לקרוא בשתי רמות. הרמה האחת היא הרטוריקה שעל פני השטח - כאן, על פני הדברים, קובע השופט ריבלין שהתיקון לחוק לא שינה מאומה ושהלכת אפרופים נותרה על מכונה!

פסיקה של ביהמ"ש המחוזי והשלום שנסקרה בעבודה אף היא בגישה זאת.

החוק אינו מחייב את המעסיק והעובד לחתום על חוזה עבודה בניהם, אך חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ההודעה תימסר בכתב ועליה לפרט את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.

חוזה העבודה האישי אינו יכול לגרוע, לבטל או לוותר על כל זכות שמוקנית לעובד מכח החוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליו. חוזה העבודה האישי יכול רק להיטיב עם העובד ולהוסיף זכויות על אלו שהוא זכאי להם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, מעודכן ספט' 2017

א' מרקוס הפרשנות לחוק ההתישנות, הוצאת אוצר המשפט, 2017

פורת בנימין (2016), "תום לב: עיון מושגי השוואתי", משפטים, גליון 45 (3), עמ' 603 – 651.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)