‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

השתלטות המפלגה על מוסדות המדינה ועל החברה הגרמנית

הימין הפוליטי בגרמניה

השמאל הפוליטי בגרמניה

קשיים כלכליים

המשבר הכלכלי העולמי 1929-1933

ביסוס המשטר הנאצי הדיקטטורי

ממפלגה שולית למפלגה הגדולה ביותר

סיכום

ביבליוגרפיה

עליית הנאצים לשלטון הייתה תוצאה של כשלון "רפובליקת וימאר" - ניסיון להנהיג בגרמניה שלטון דמוקראטי לאחר מלחמת העולם הראשונה.

הקמת רפובליקת וימאר

בספטמבר 1918 , לאחר ארבע שנות מלחמה עקובה מדם הגיע המטכ"ל הגרמני להכרה שאין ביכולתה של גרמניה לנצח במלחמה, ולמסקנה כי גרמניה חייבת לבקש שביתת נשק מידית משום שבעלות בריתה התמוטטו, ומחשש שתבוסת גרמניה תהיה מוחלטת ואף עשויה להסתיים בכיבושה של גרמניה. הקיסר הגרמני הסכים להקים ממשלה דמוקראטית שתחתום על חוזה הכניעה בהתאם ל- 14 הנקודות של וילסון.

קשייה של רפובליקת ווימאר

קשיים פוליטיים מדיניים

הקשיים של רפובליקת ווימאר התעוררו בעיקר בשל העובדה שלא הייתה מסורת דמוקרטית בגרמניה, המעבר מקיסרות לרפובליקה דמוקראטית לא היה תוצאה של רצון העם אלא שינוי מלאכותי ללא מודעות לדמוקרטיה. הדמוקרטיה בגרמניה הייתה תוצאה של תכתיב חיצוני של הנשיא ווילסון. בגרמניה הייתה מסורת ימנית לאומית ארוכה מאוד שהתבססה על כוחות שמרניים ישנים. העם הגרמני היה מורגל במשטר מלוכני, ריכוזי, בו החלטות נעשות כהרף עין. גורמים ימניים ראו בתהליכי הבירוקרטיה בפרלמנט בזבוז זמן.

אגדת הסכין בגב

הבקשה לשביתת נשק הייתה הודאה בתבוסת גרמניה והפתיעה את הציבור הגרמני. ב - 1919 נחתם חוזה וורסאי. חוזה זה נתפס כמשפיל בקרב האוכלוסייה בגרמניה – החוזה מציב אותה כאחראית לפרוץ מלחה"ע ה - I ומטיל מגבלות חמורות על גרמניה, במישור הצבאי - גרמניה התחייבה לא להחזיק חיל אוויר, צוללות, לפרז שטחים ולא לבנות ביצורים. מבחינה טריטוריאלית - גרמניה נאלצה לוותר על אלזס ולורן לצרפת, ועל חבל הסודטים לצ'כוסלובקיה. חל עליה איסור להתאחד עם אוסטריה. מבחינה כלכלית - גרמניה נאלצת לשלם פיצויים למנצחות. היא מאבדת מכרות ומושבות שהיו לה והייתה חייבת להודות באשמתה לפרוץ המלחמה. ראשי רפובליקת ויימאר לא רצו לחתום על החוזה, משום שגם הם ראו בו חוזה לא צודק לגרמניה, והבינו שמפלגות הימין בגרמניה יגנו אותה על החתימה, וישתמשו בה בתעמולתן.

ההתנגדות של מפלגות הימין לחתימה על חוזה וורסאי, הולידה את "אגדת הסכין בגב", שלפיה לא הצבא הגרמני הפסיד במלחמה, אלא הקומוניסטים והיהודים החלישו את רוח החייל הגרמני בתעמולתם ולמעשה תקעו סכין בגב האומה הגרמנית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-7 מקורות אקדמיים)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

ז'ורז' בן-שושן, אירופה - תשוקה לרצח עם: מסה בהיסטוריה תרבותית, קריית שדה-בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

איאן קרשו, היטלר הגרמנים והפתרון הסופי, עם עובד ויד ושם

Hagen, William W. German History in Modern Times: Four Lives of the Nation. Cambridge: Cambridge University Press