עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית ייצוג תקשורת פלשתינאים, הסכסוך הישראלי ערבי, לינץ רמאללה, מוחמד א-דורה, הלינץ' ברמאללה, לינצ', אדורה, אינתיפאדה שני (עבודה אקדמית מס. 12225)
290.00 ₪
24 עמודים
עבודה אקדמית מספר 12225שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ייצוג בתקשורת של פלשתינאים (הלינץ' ברמאללה ומוחמד א-דורה) ?
תוכן עניינים
מבוא
סקירת ספרות
קונפליקטים
קונפליקטים ותקשורת
קונפליקט תרבותי
אפיון קונפליקטים על פי מורכבות, עצמה ופתירות תוך בחינה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מורכבות הקונפליקט הישראלי פלסטיני
עצמת הקונפליקט הישראלי פלסטיני
פתירות הסכסוך הישראלי פלסטיני
מקרה בוחן לינץ ברמאללה ומוחמד א-דורה
השערת המחקר
מתודולוגיה
דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
קשה להפריד בין ההשפעה השלילית של הסיקורים התקשורתיים לבין מה שקורה בפועל, מעין מקרה הביצה והתרנגולת. על מנת לבחון באמת את השפעתם של אנשי התקשורת על קונפליקטים אלו יש צורך במחקרים ארוכי טווח. כמו כן יש לבחון את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האופן שבו נתפסות התמונות המוצגות על ידי הצופים בהם, ובעיקר התפוצה הרחבה אליה התמונות מגיעות, בזכות התפתחות הטכנולוגיה. הטלוויזיה הואשמה לא פעם כי היא זו אשר גורמת, לפחות בצורה חלקית, להתרחשויות. רבים האמינו כי הדעה העולמית על ישראל מושפעת ממה שמוצג במדיה הטלוויזיונית. אף יותר מזאת, היו שטענו כי המדיה ה"לא-ישראלית" נוטה להגזים בכמות הסיקורים, באינטנסיביות ובחוסר האיזון שלהם. הקונפליקט מוגדר כמוחלט מכיוון שהלחימה לא נפסקת, יש גיוס חובה, פעולות טרור, הרגשה של מצב חירום תמידי ומספר רב של נפגעים. הטוטאליות של הפלסטיניים מתבטאת בהפרת זכויות אדם, מגע משפיל עם הצבא, איום ממשי יומיומי, אלימות של מתנחלים ועוד. כל אלה מדגימים למה העימות התרבותי הוא קשה ונראה כבלתי אפשרי לפתרון. במחקרים מסוג זה השאלה אינה "מהן העובדות האמיתיות?" אלא, "כיצד המאורעות מוצגים לקוראים, למאזינים ולצופים".
למרות שהעימות הוא הרסני אפשר לשנות אותו, בשיפור דימוי עצמי, מערכות יחסים ומבנים חברתיים באמצעות התקשורת. כניסה לסיקור בגישת השינוי כשינוי תפיסה של הבעיות, פעולות, אנשים וקבוצות. בגלל שהקונפליקט משנה תפיסות על ידי הדגשת ההבדלים בין אנשים לבין תפיסות, שינוי קונפליקט אפקטיבי יכול להוביל לשיפור ההבנה ההדדית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביטחון לאומי , דצמבר 2017
ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017