‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הראב"ע (אבן עזרא) והקראים?

תוכן עניינים

מבוא

המעבר של הראב"ע לארצות הנוצרים

אבן עזרא באיטליה

אבן עזרא בפרובנס ובצפון צרפת

באפריקה

סוף נדודיו ומותו

קשרים וידידים

פירוש האבן עזרא

הרקע לכתיבת הפירוש

עקרונות הפירוש

קהל היעד

הקדמתו לפירוש התורה

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

"סוד השנים עשר"

סודות אסטרולוגיים

פירושים על פירושו

יחסו של ראב״ע לפרשנות המקרא הקראית.

יחס דו משמעי של ראב״ע לקראים

יחסו של ראב״ע לקראים בספרות ובמחקר

יחסו האמתי של ראב״ע לקראים ולקראות

הגותו הפילוסופית של הראב"ע

ספריו המתמטיים

הקראים

יחסה של היהדות הרבנית אל הקראים

בעיית השיפוט בענייני אישות של הקראים בישראל

מקורות ההלכה של הקראים

פירוש התורה בקרב הקראים

פסיקה אישית

אמונות

סיבות להתנגדות הקראים לתורה שבעל פה

היסטוריה של הקראים

פריחת הקראות בימי הביניים

יחסי היהודים הקראים והיהודים הרבניים ואבן עזרא בפרט

סיכום

ביבליוגרפיה

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע ) היה פרשן יהודי חשוב בן המאה ה- 12. הראב"ע היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra"). נולד בטודלה שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית מקורית.

 אבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט 1089 או בשנת ד'תתנ"ב 1092. בתאריך לא ידוע, כנראה בצעירותו, עזב את טודלה ונדד ברחבי ספרד, ועבר בערים טולדו, אליסנה וקורדובה. אבן עזרא שהה שהייה ממושכת בקורדובה, שהייתה מרכז השכלה וחכמה בתקופה זו. אבן עזרא עסק כנראה בעיקר בשירה באותה תקופה ונהנה מאוד משהייתו בספרד. ככל הנראה אבן עזרא לא הצליח כלכלית באותה תקופה, אף על פי שהוא ניסה למצוא מקצוע מכניס.

נראה כי טענת מהרש״ל והבאים אחריו, שראב״ע נתן ידו, כביכול, לקראים, אינה מבוססת. ראב״ע מדייק בדבריו ובניסוחיו: כאשר יביא פירוש בשם ה׳צדוקים׳, חזקה עליו שיביע את התנגדותו על אתר. אולם כאשר ינקוב בשמו של חכם קראי, יבחן את דבריו לגופם, ולא יפסול אותם על הסף רק בשל אמונתו של הפרשן. ראב״ע הוא פרשן חסר פניות, והוא נזקק לדברים הנאמרים ולא לאומריהם. [1]

בספרו הויכוח על הפלפול (ירושלים-תל אביב תש״מ, עמ׳ 16, הערה 17) טוען דב רפל כי דברים אלה של מהרש״ל באים כדי להכשיר את פירוש התורה של ראב״ע ולא כדי לפסול אותם. לשאלתי כיצד הבין דברים אלה כסנגוריה על פירוש ראב״ע השיבני (במכתב מיום ג׳ מנחם אב תשנ״ט): ״נראה לי שהמשפט של המהרש״ל... אינו בנוי כראוי, ויש להבינו כך: ׳ולא צדקו דבריו בעיני, כי נתן יד למינים ולצדוקים ולקלי אמונה, וכבר נתן עליהם את הדין׳. והכוונה היא, שאמנם דבריו כשהם לעצמם אין בהם פסול, אבל ה׳מינים והצדוקים וקלי אמונה׳ מסתמכים על פירושיו, כדי לפסול את הפירושים הכשרים. ועל זה נתן את הדין. על כן לא היה צריך לפרסמם. פרסומם, ולא תוכנם, הוא אשר לא ישר בעיני המהרש״ל. גם ללא שינוי סדר המילים יש למשפט המובן שכתבתי, אבל הוא מסורבל״.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הרב שמריה גרשוני, סוד השנים עשר לראב"ע, כתב עת אסיף כרך א'