‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי סיפורי יחס המורים בקשר לשילוב ילדי חינוך מיוחד בכיתות רגילות?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

ADHD

אבחנת הפרעת הקשב מורכבת מ-3 קטגוריות

מאפיינים קוגניטיביים בקרב ילדים עם קשיי למידה

מאפיינים חברתיים בקרב ילדים בעלי הפרעות קשב

קשיים רגשיים וחברתיים - והקשר להצלחה לימודית

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים

מטרות השילוב

הקשיים הנובעים ממדיניות השילוב

שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים (ADHD) בחינוך הרגיל ועמדת המורים

גורמים המקדמים שילוב נכון של ילדים עם ADHD

עמדות הורים כלפי בית הספר/ מעורבות ההורים

הטיפול המומלץ בהפרעות קשב

טיפול תרופתי - ריטלין

שאלת המחקר

מתודולוגיה

בעיות מתודולוגיות

השערות המחקר

שיטת והליך המחקר

ממצאים

ניתוח הסיפורים לפי לבוב 

רכיבי לבוב

ניתוח סיפור 1 לפי רכיבי לבוב 

ניתוח סיפור 2 לפי רכיבי לבוב 

דיון וסיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

שאלות להבנת סיפורי המורים המרואיינים

תימלול סיפורי ראיונות

תמלול סיפור 1

תימלול סיפור 2

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, או ADHD, (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder ) מוגדרת על-ידי ספר האבחנות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, DSM , (The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) כהפרעה אשר נובעת בשל תהליך פתולוגי של מערכת העצבים ומוגדרת בשני תחומים- ליקוי התנהגותי וליקוי בקשב. התסמינים העיקריים של ההפרעה הם קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות (ריכנר, 2017)

בעבר, הפרעת קשב וריכוז נחשבה להפרעה אשר מזוהה אך ורק עם ילדים וחולפת עם הגיל או עם השנים. בימינו, ידוע כי 2%-6% מהאוכלוסייה הבוגרת לוקים בה, כשמתוכם, 50% סבלו מההפרעה בילדותם. שכיחות ההפרעה בקרב ילדים היא פי 3-4 בבנים מאשר בבנות, אך ככל שמתגברים, הפער בין המינים מצטמצם, ומגיע לשוויון. טווח הגילאים של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הינו רחב מאוד. (Court, 2018)

אנשים הלוקים בהפרעת קשב והיפראקטיביות עלולים ללקות גם בהפרעות נוספות. "הפרעות משולבות" מכונות "הפרעות נלוות" בספרות המדעית, ובאנגלית Comorbidity. (קו - ביחד, בשילוב. מורבידיות – מחלה). מונח זה משמש לתיאור מצב שבו יש לאדם אחד שתי מחלות ביחד או התרחשות בו זמנית של מספר הפרעות בלתי תלויות. הפרעות וקשיים שכיחים, הנלווים להפרעת ADHD, הינם בתחום השפה והתקשורת, לקות למידה, הפרעת התנהגות, הפרעת התרסה ומרדנות. ישנן גם תופעות של חרדה ודיכאון, הפרעות שינה והתמכרויות (היימן). ילדים עם ADHD נראים כילדים רגילים ללא סימן חיצוני המעיד על פגם כלשהו. על פי מחקרים, חמישה אחוזים מאוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר לוקים בהפרעות קשב וריכוז. ברוב המקרים ,המורים הם אשר מזהים את הלקות אצל התלמידים. אך דווח כי הידע שלהם אודות ההפרעה, השלכותיה ודרך טיפולה הינו לוקה בחסר (ברקלי).

תימלול סיפור/ראיון לדוגמא

מורה למתמטיקה חינוך רגיל הוראה כוללת חינוך במתמטיקה וחינוך מיוחד. ותק שנה.

1. ידע מקורסים וניסיון אישי. בנוסף אני גם אמא לילד עם ADHD ובעיות התנהגות בחברה.
2. כן יש לי ילדים בכיתה עם הפרעות קשב מסוגים שונים.
3. חברתית - לשתף את ההורים בחשיבות העניין בליצור מפגשים אחה"צ ומבחינת המורה ליצור מפגשים יזומים על ידי בהפסקות. כמו כן לדבר על כך בכיתה עם כלל הילדים. לימודית – התאמות ולהתחשב בקשיים של הילד, להיות גמישה . התנהגותית – טבלאות חיזוקים.
4. הסביבה הפיזית אינה תורמת בכלום מכיוון שאין לכך התייחסות מהמערכת.
5. הקנייה מובנית ברורה וקצרה. מטרה כתובה, שימוש בטושים בצבעים שונים להשתמש בכל סוגי הקשב: שמיעתי, חזותי, מילולי וגרפי מכיוון שיש ילדים שערוץ אחד חזק יותר אצלם מערוץ אחר וכך כל ילד יוכל להתחבר לשיעור. אני משתדלת שהשיעור יהיה שיעור דינמי, אני מתאימה את דפי עבודה ולא מעמיסה את הדפים. זה דורש ממני השקעה, זמן וידע.
6. דגש גדול על טיפוח הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות העצמית שלהם. הרבה חיזוקים על כל צעד קטן. טבלאות ותוכניות של עיצוב ההתנהגות חשוב מאוד.
7. לדעתי זהו מקומם של ילדים אלה ותפקידי כמורה לתת להם את המקום שלהם ולא לצפות מהם יותר מדי. עמדתי לעומת זאת, אם היו פחות ילדים בכיתה הייתה למידה טובה יותר. ויחד עם זאת המלצתי היא להכשיר מורות. עבודה עם ילדים בעלי הפרעות קשב היא יומיומית, אינטגרלית, ומובנת מאליה. אין כיתה שאין בה ילדים בעלי הפרעות, החשוב הוא לדעת זאת, לאבחן ולהכיר את ההתאמות להן נזקק כל ילד. העבודה הזו מאתגרת ולעיתים שואבת כוחות ואנרגיות מרובות אולם הסוד הוא לא להגרר למאבקי כח מול הילד והוריו אלא לעבוד בשיתוף פעולה ולהכיל. התנגדות למצב לא תעלים את הפרעת הקשב.

כמו כן יש לשים לב לילדים בעלות הפרעות קשב שאינם היפראקטיביים ולעיתים הם מאד שקטים ו"שקופים". חשוב לא לפספס ילדים אלו כיוון שהם אינם מפריעים בכיתה אולם לרוב אינם קשובים כלל לנעשה בכיתה ויש לזהות אותם ולעזור להם.

למרות שזה לא קל אני חושבת שהם צריכים להיות בכיתות רגילות ומשולבים. דורש הרבה עבודה לרוב כי אין חומרים מותאמים מראש (אם היו זה היה עוזר המון). טיפול תרופתי לדעתי נכון מאוד ועוזר ולא צריך להתייאש עד שמוצאים את המינון הנכון. עמדתי בנוסף, הילדים חייבים תמיכה נוספת כמו יותר שעות שילוב וסיוע. עמדתי לגבי שילוב היא שעל מנת לשלב ילדים בשילוב הרגיל יש להיות מוכנים וערוכים. להפחית את מספר התלמידים בכיתה, מערכת גמישה יותר ומשוחררת. פחות מבחנים, עבודות ושיעורים. הרגשות שלי הם כאלה שאני אכן רוצה לחנך וללמד את אותם ילדים ולהעניק להם מה שהם צריכים אך המערכת צריכה לבוא לקראת שינוי זה מבפנים ולהקל הן על מורים והן על התלמידים וכך תהיה למידה משמעותית יותר.

1. הסיפור שאני בוחרת לספר הוא הסיפור האישי של בני אותו רציתי לשלב במסגרת רגילה . אנחנו גרים בתל אביב, אני אימו של איתי (שם בדוי) בן ה-11ילד עם בעיות , מאובחן על הקשת האוטיסטית, בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות חברתיות קשות. נתקלתי בקשיים רבים עם הנהלת בית הספר שבו ביקשתי לשלב את בני. כמובן שזה לא בבית הספר שאני מלמדת בו אל בית ספר אחר. ההנהלה לא תמיד גילתה רגישות למצבו של איתי, הלוקה באוטיזם קל.

לפני כיתה א' קבעתי פגישה עם המנהלת כדי לתאם איתה עמדות בנושא שילובו של איתי, והסתבר לי שהם מעולם לא שילבו ילדים עם צרכים מיוחדים. בשיחת ההיכרות הראשונה היא אמרה לי: 'אנחנו נסתדר מצוין. את תעשי מה שאני אומרת ולא תתווכחי. כשתתווכחי תהיה בעיה. זה שאת מורה לחינוך מיוחד בעצמך לא אומר שנעשה לך הנחות'".

אני נשתלתי לתוך הכסא. לא האמנתי שמנהלת בית הספר תאמר לי משהו כל כך חסר רגישות. מה אני חיילת שלה? "תעשי מה שאני אומר לך". הרגשתי כמו איילה הנלכדת בפנסי מכונית, כמו עכבר לכוד במבוך!

בני צלח בשלום את כיתות א' ו-ב', אך בכיתה ג' צצו הבעיות. בתחילת כיתה ג' הם נשברו. איתי יצא מהשירותים עירום לחצר. הוא שכח את המגבונים ולא היה מי שיעזור לו. המנהלת 'החכמה' ו'התומכת' לא פינתה אותו מהחצר, אלא פינתה את הילדים, כאילו שהוא מפלצת. בעלי בא ולקח אותו. הילד בכה בטירוף, ואז לפתע נמצאו שעות סיוע לימי שישי. נוסף על כך, בכיתה ג' גדלה המערכת והשעות (שעות הסיוע –) שלו לא הספיקו, ובית הספר לא שיתף אתנו פעולה בבקשה להגדלת השעות. רק כשכתבנו מכתב קיבלו את הבקשה.

בהמשך,איתי התקשה מאוד עם העומס בשיעורי הבית ועם המבחנים, והיו קשיים רבים כשביקשתי מבית הספר התאמות. מנהלת בית הספר אמרה לי שאף אחד לא יכין לו שום דבר במיוחד, ואם קשה לו אז אני צריכה להעביר אותו לחינוך המיוחד. באחת הפגישות בבית הספר, הוסיפה, המנהלת כבר איבדה את עשתונותיה. היא התפוצצה עליי ואמרה: 'אני לא יכולה לסבול אותך יותר'. אז הבנתי שאין יותר עם מי לדבר, התישו אותי לחלוטין. היא ניהלה איתי מלחמת התשה. עם זאת, לשמחתי, מחנכת הכיתה החדשה של איתי דווקא תומכת ומסייעת לי בכל דרך אפשרית. אז אני אופטימית למרות הכל!

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלישיב ריכנר. ‫ סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2016.

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)