‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג בני נוער בסדרות טלביזיה נעורים?

תוכן עניינים

מבוא

גישות למחקר האיכותני

סקירת ספרות

ייצוג ומסגור באמצעי התקשורת

הבניית המציאות וייצוגיה בתקשורת

טלוויזיה כמבנה מציאות

ייצוגים תקשורתיים בטלוויזיה בישראל

דימוי ומגדר בקרב בני נוער

דימויים מגדריים בטלוויזיה

מאפיינים בדימויים של נשים:

הקשר בין תפיסות חברתיות לדימויי המגדר במדיה

תפיסות מגדריות בקרב בני הנוער

סדרות הנעורים ובני הנוער

השפעת הטלוויזיה על בני הנוער

תפיסות מגדריות בטלוויזיה ובסדרות נעורים

ניתוח הסדרה "עמוק במים" על פי מודל בארת'

עמוק במים

התייחסות אישית

ניתוח הסדרה "הכפולה" על פי מודל בארת'

התייחסות אישית

ניתוח העלילה, השפה והטכנולוגיה שמעצבות את המסר.

סאות' פארק

יצירה

הנפשה

דיבוב

מוזיקה

תוכן

העיר סאות' פארק

הזמן

צנזורה ושערוריות

חשיבות

מידרוג

העולם של משפחת סימפסון

מוטיבים מרכזיים

איש משפחה

הרצה ראשונית

נסיונות החייאה

החזרת הסידרה לטלוויזיה

ביקורות על התוכנית

התייחסות חיצונית

דמויות

מבנה וגישה קומית

פרקי הסדרה

שיר הפתיחה

סיכום

ביבליוגרפיה

כיצד בני נוער מושפעים מתוכניות הטלוויזיה והמיסגורים שהם מציעים, ניתן ללמוד מהסקר הבא: מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, הציג בכנס התקשורת שקיימה הרשות השנייה באשדוד, בהשתתפות בכירי התקשורת בישראל, את סקר עמדות בני הנוער שבחן עמדות בני נוער בגילאי 15-17 ביחס לשידורי הטלוויזיה בישראל. הסקר כלל שאלות על הרגלי צריכת התוכן הטלוויזיוני, ההערכה לגבי השפעת הטלוויזיה על בני נוער, מעורבות ההורים בצריכת המדיה של בני הנוער, חשיפה לתכנים פוגעים, ועוד. הסקר נערך על ידי מכון המחקר "מדגם" בקרב 500 בני נוער דוברי עברית בגילאי 15- 17 חברי הפאנל האינטרנטיipanel. . 72% מבני הנוער הנשאלים סבורים שהתפקיד העיקרי של הטלוויזיה הוא בידור. בתוך כלל התפקידים (לא כתפקיד עיקרי) 33% אמרו שתפקיד הטלוויזיה להעביר מסרים חינוכיים, וכ- 18% אמרו שלהציג את המשותף לישראלים (סמירה).

בני הנוער סבורים שהטלוויזיה משפיעה על בני נוער באופן הבא: 33% חושבים שתכניות טלוויזיה משפיעות מאד על התנהגות בני נוער, ו 43% חושבות שהן די משפיעות. 25% חושבים שתכניות טלוויזיה משפיעות מאד על עמדות ותפיסות ביחס לחברה, ו- 49% חושבים שהם די משפיעות. שיעור נמוך יותר חושב שפרסומות משפיעות על התנהגות או על עמדות. 27% חושבים שההשפעה של תכניות טלוויזיה היא רעה או רעה מאד. 55% חושבים שההשפעה מעורבת – גם רעה וגם טובה. 4% מבני הנוער ציינו את "מה אתם הייתם עושים" כתכנית שהשפיעה לטובה. 12% ציינו את "האח הגדול" כתכנית שמשפיעה לרעה על בני נוער. 8% ציינו את "הבורר". כ 24% דיווחו ששמעו על ילדים שעשו דברים רעים בעקבות הטלוויזיה. חלק סרבו לפרט מה הדברים, אחרים ציינו אלימות, חיקוי דמויות ועוד (סמירה, 2011).

מנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, הדגיש בדבריו במסגרת כנס הרשות השנייה, "הסקר מצביע על הבדלים בצריכת המדיה של בני נוער בהשוואה למבוגרים. ניכר כי מקומה של הטלוויזיה בחייהם של בני הנוער הוא משמעותי והם מודעים להשפעתה. הרשות ערה לצורך לזהות את השלכות השינויים הטכנולוגיים לצד החשיבות של העצמת הורים ועידוד צריכה ביקורתית של מדיה. יום הרשות השנייה באשדוד והמפגש הישיר והבלתי אמצעי עם בני הנוער, הם ביטוי לחשיבות שהרשות השנייה מייחסת לאתגרים אלה. נתוני הסקר יסייעו למועצת הרשות השנייה לגבש דרכי פעולה ולהרחבת השיח על השפעתם של הרדיו והטלוויזיה, וההשפעה התרבותית והחברתית המצטברת" (סמירה, 2011).

מחקר של מרכז המידע של הכנסת מעלה באופן ברור את הקשר בין המדיה ובין השמנה, וכמובן גם הפרעות אכילה שונות. המחקר מפרט כי הטלוויזיה היא אחד האמצעים להפצת נורמות הקשורות במשקל ובהופעה חיצונית. קבוצות אוכלוסייה הנתונות בסיכון ללקות בהפרעות אכילה עלולות להיות מושפעות מהתקשורת הן במישרין והן בעקיפין. כמעט כל אמצעי התקשורת נוגעים בעניין ולפרסומות באמצעי התקשורת יש תפקיד מרכזי, אך לא בלעדי, בהצבת נורמות אלו (וייסבלאי).

לדבריה, תוכניות הטלוויזיה משתמשים באמצעים רבים להטמעת נורמות של משקל והופעה חיצונית, ובהם הצגת דמויות רזות כמודל לחיקוי והימנעות מהצגת דמויות בעלת מסת גוף נורמלית או גדולה מן הרגיל כמודלים לחיקוי, והדגשה חוזרת ונשנית של חשיבות הדיאטה, מזונות דיאטטיים ופעילות גופנית. המסרים הקשורים באידיאל הרזון אומנם מכוונים לקהל הרחב, אך הם משפיעים במיוחד על ילדים ובני נוער, הן משום שילדים ובני נוער מייחדים לאמצעי התקשורת יותר זמן ותשומת לב ממבוגרים, והן משום שילדים ובני נוער רגישים יותר למסרים הקשורים ליופי ולמבנה גוף כמדדים להצלחה ולהנאה ומפנימים אותם בקלות (וייסבלאי).

הדבר נובע מתהליכים האופייניים לילדות ולגיל ההתבגרות, ובהם הצורך בהשוואה חברתית כדרך לבניית זהות והערכה עצמית וקונפליקטים הנוגעים לזהות המינית ולמיניות שמתמקדים בגוף, בממדי הגוף ובתפיסה הגופנית. דווקא ילדים מעין אלו עלולים לפתח הפרעת אכילה שיכולה לבוא לידי בטוי גם ברזון יוצא דופן, אך גם בהשמנה כתוצאה מייאוש ואי יכולת לעמוד במונחי הרזון שמציעים לנו אמצעי התקשורת (וייסבלאי).

עמוק במים

סדרת מקור שהופקה ושודרה ע"י ערוץ 1 בשנת 2014. הסדרה מתבססת על חבורת בני נוער שנמצאים בשבט צופי ים בהרצליה (שבט דקר). ומספרת על שני אחים תאומים, בועז ודורון מצופי ים הלומדים בכיתה י"ב ומדריכים שתי קבוצות מתחרות ומתערבים ביניהם שזה שהקבוצה שלו תנצח בתחרות השיט השנתית יישאר לשנת שירות בשבט. אחד האחים, בועז, מקבל שלושה נערים בסיכון לקבוצתו, הילה (פיצ'ון) נערה שמסתובבת עם חבורת בנים ונוהגת לגנוב. תומר (נער אתיופי) המואשם במעורבות במכירת סמים, למרות שלא לקח שום חלק בפשע שבוצע, וברק שלא עוזב את הנייד (בן עשירים) המתגורר בבית ללא הוריו, ונמצא אצל קצין מבחן בשל כך שנתפס משתתף בתחרות מכוניות.

מדובר על סדרה מאוד פופולרית בקרב בני הנוער בישראל, בערוץ ה You Tube יש לה כ900,000 צפיות וסביבה מתקיימת תהודה .

התייחסות אישית

הצפייה בפרק הראשון של "הכפולה" גרמה לי לאי נוחות ורצון עז לעזוב את המרקע. מדובר בסדרה מאוד פופולרית בקרב ילדים ונוער וכשצופים בה מבינים גם למה. השפה דלילה, הצילום וההתרחשויות קצביות, שילוב של פרסומת ווידיאו קליפ שהתחברו להם יחדיו ויצרו משהו שמאוד פופולרי ופונה למכנה המשותף הנמוך ביותר שלנו. שימוש חזק בסטריאוטיפים ותעלולי מצלמה ומוזיקת רקע שמעבירה לצופה מסר באופן היעיל ביותר. ולכן היה לי מאוד לא נעים לצפות בסדרה במיוחד משום שחשבתי על כל אותם הילדים ובני הנוער שצופים, מעריצים והולכים שולל אחר כל גחמה, רעיון וייצוג של אנשים ברמה הסוציולוגית וגם הפסיכולוגית. אין ספק שכדי לנתח את פרק הבכורה של הסדרה אצטרך לנתח בצורה מקצועית וקונקרטית עפ"י המודל ולכן אוורור הרגשות הכרחי ביותר במקרה הנ"ל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2018

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

דו"ח ועדת גרונאו‏, פרסומי משרד התקשורת‏, ירושלים